האפשרות לחקות את בעלי הכנף הסעירה את דמיונם של הצרפתים מאז ומעולם. האחים מונגולפייה היו בני האנוש הראשונים שהטיסו כדורים פורחים מאוישים, והממציא-הרפתקן לואי בלריו ביצע את הטיסה הבינלאומית הראשונה בהיסטוריה, מצרפת לאנגליה, ביולי 1909.
מספר חודשים לאחר שבלריו חצה את תעלת למאנש, חצה נער יהודי בן 17 את שדרות מונטיין לכיוון מגדל אייפל, כשפתאום מתוך העננים הגיח מחזה מופלא שעתיד לשנות את חייו. מעל ראשו של הנער התעופף כלי מכונף ומוזר שטס בשמיים באלגנטיות ובקלילות. בתוך הכלי המעופף ישב מחויך הרוזן שארל דה למברט, חלוץ התעופה הצרפתי ותלמידו של אורוויל רייט – מצמד האחים רייט המפורסם.
לימים יספר הנער, מרסל בלוך דאסו, כי בשנייה המכוננת ההיא, כשראה את הרוזן למברט טס מעל מגדל אייפל, החליט להצטרף לאותו מועדון יוקרתי של מהנדסים- ממציאים צרפתים. הוא עדיין לא ידע שלהחלטתו תהיה השפעה על מדינה קטנטנה, שתקום כעבור 40 שנה במזרח התיכון.
ההחלטה של בלוך הצעיר התבשלה מרעיון למעשה, ומיד אחרי התיכון הוא נרשם למכללה הגבוהה לאווירונאוטיקה – המוסד החינוכי הראשון בצרפת לתעופה, אותו סיים בשנת 1913. כמה הוא היה מהנדס מחונן? עד היום הוא מוזכר, יחד עם "קלי" ג'ונסון וארטם מיקויאן, כאחד משלושת האבות המייסדים של עולם האווירונאוטיקה. כבר בגיל 22 המציא בלוך מדחף חדש למטוסים שהיה כל כך מוצלח, שחיל האוויר הצרפתי מיד פירק את המדחפים במטוסי הקרב שלו, והרכיב במקומם את המדחף של בלוך. אלוף ההפלות הצרפתי ז'ורז' גינמר, שבזמן מלחמת העולם הראשונה שלח לעולם האמת 57 מטוסי אויב, אמר בזמנו כי אלמלא המדחף של בלוך, לא היה מצליח כל כך במשימה.
בשנת 1931 ייסד בלוך את "חברת המטוסים של מרסל בלוך" בעלת ראשי התיבות MB הנושאת את שמו. בין אונות מוחו של המהנדס היהודי נולדו באותה עת מטוסים מכל הסוגים והמינים: מטוס הנוסעים החדיש MB-220, מטוס התובלה MB-120 בעל 3 המנועים ו-10 המושבים, והמפציץ MB-210 שהגיע לתקרת שיוט של 32,840 רגל, כאשר אף מפציץ אחר באותו זמן לא הצליח לעבור את רף ה-30,000 רגל.
איכות המטוסים של בלוך ושותפו באותו עת, הנרי פוטז, הציפה את המטה שלהם, שישב בהאנגר ענק בעיר בולון, באינספור הזמנות של מטוסים, ועד מהרה הקימו השניים מפעלים נוספים ברחבי צרפת. ההצלחה הכלכלית נקטעה בשנת 1936 עם עלייתה לשלטון של מפלגת "החזית העממית" הסוציאליסטית, שלא ראתה בעין יפה יזמים קפיטליסטים שמרוויחים כסף כתוצאה מתושיה וכישרון, ובתגובה הלאימה את החברה של בלוך.
למגינת ליבם של קנאי עקרון השוויון, אלוהים לא חילק את הכישרון באופן שווה, ומאחר ושר התעופה הצרפתי פייר קוט היה נעדר כל כישרון לעמוד בראש החברה התעשייתית האווירית הגדולה בצרפת, מונה בלוך למנכ"ל החברה, שזה עתה נלקחה ממנו. גם ללא רווח כלכלי אישי, מוחו הקודח לא חדל להבזיק לרגע ובתקופה זו הוציא תחת ידיו את סדרת מטוסי הקרב MB-150 ומפציצי MB-170 הדו-מנועיים.
אך כל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. ביוני 1940 חשו הצרפתים על בשרם את מחיר המדיניות הרכה שהפגינו כלפי גרמניה הנאצית. ארץ הטריקולר נכבשה ובותרה לשניים – הצפון בשליטת הגרמנים והדרום בשליטת ממשלת הבובות של וישי. מבחינת הנאצים בלוך היה פריט בר ניצול, מכרה זהב של ידע וגאונות, ונכס שערכו לא יסולא בפז. להפתעתם כשדרשו ממנו לשתף אותם בידע שלו ובכך להציל את חייו ואת חיי משפחתו, המהנדס היהודי סרב בתוקף לשתף פעולה.
בתחילה נכלא יחד עם אשתו ובנו במצודת מונטלוק הידועה לשמצה. בהמשך הועבר למחנה הריכוז דרנסי בפריז, שנחשב לאחד ממחנות הריכוז האכזריים ביותר, ולקינוח "בילה" עד סיום המלחמה בבוכנוואלד. במחנות החליט להוסיף לשם משפחתו "בלוך" את השם "דסאו" שפירושו "לתקיפה", שהיה הפסבדונים של אחיו, דריוס בלוך – חבר המחתרת הצרפתית, וגיבור לאומי צרפתי.
על אף שיתוק חלקי בו לקה במחנה, רוחו של מרסל בלוך דאסו לא רפתה ומיד אחרי המלחמה הוא הסתער בכוחות מחודשים כדי לשקם את חברת התעופה שלו. עד מהרה הפך למוביל עולמי בתחום מטוסי הקרב הסילוניים. מטוס "אוראגן", "מיסטר", "סופר מיסטר" וכמובן ה-"מיראז'" – הרולס רויס של המטוסים – הכניסו את מרסל בלוך דאסו לפנתיאון של המהנדסים הגדולים בהיסטוריה. בשנת 1950 בחר להמיר את דתו והפך נוצרי קתולי, מסיבות שאינן ידועות בבירור וניתן רק להעריך בצעד תועלתני.
לאורך שנותיה ייצרה החברה של דאסו למעלה מ- 8,000 מטוסים, מתוכם 50 עם סיפור מיוחד במינו. בשנת 1967 הטיל הנשיא הצרפתי דה-גול אמברגו על ישראל. באותו זמן חיל האוויר הישראלי כבר כבר חתם על עיסקה עם "דאסו" לרכישת 50 מטוסי מיראז' משופר מדגם 5. הישראלים שזעמו על ההחלטה, לא ויתרו. והנה, לא חלפה שנה, ובמטה המוסד נחתו 24 ארגזי מסמכים, ובהם תוכניות הייצור המלאות של המיראז' 5. מי שהעביר את החומר המודיעיני היקר מפז היה סוכן מגויס של המוסד, מהנדס שוויצרי בשם אלפרד פראוקנכט. בזכות 200,000 המסמכים שהעביר, פיתחו מהנדסי חיל האוויר הישראלי את מטוס "הנשר", שהיה הסנונית שבישרה ייצור מטוסים ישראלים נוספים, כמו מטוס "הכפיר", שהפך את ישראל לשם דבר בתעשיית ייצור המטוסים.
הדעות חלוקות עד כמה היה מעורב מרסל בלוך דאסו בהעברת המסמכים שאפשרו את פיתוח מטוס "הנשר", אך קרוב לוודאי כי גם אם לא היה אקטיבי במבצע, הוא העלים עין ואפשר לו להתגלגל.
מרסל בלוך דאסו נפטר בפריז בגיל 94, חוליה נוספת בשרשרת של אנשי מופת ששינו את חיינו לנצח.