בסוכות מזמינים אושפיזין לסוכה. אושפיזין, כידוע, זה אורחים בארמית. על פי האמונה היהודית, בכל יום משבעת ימי החג מגיעים אושפיזין להתארח אצלנו בסוכה – אחד בראש והאחרים מתלווים אליו. סדר האושפיזין קצת משתנה בין המסורת האשכנזית לזו המזרחית. אברהם, יצחק ויעקב הם תמיד שלושת הראשונים, על זה אין ויכוח. אחר כך סדר המוזמנים מבין יוסף, משה, אהרן ודוד, קצת משתנה בין המנהג האשכנזי שהולך על פי הזוהר לבין המנהג הספרדי והחסידי שמתבסס על האר"י. יש גם כאלה שמזמינים את שלמה המלך בשמיני עצרת, או שומרים כסא לאליהו הנביא, כי חג בלי אליהו זה לא חג.
ככה לפחות זה היה פעם, אבל העולם משתנה. גם העולם היהודי. אם פעם הויכוח היה על סדר המוזמנים, באיזשהו שלב החלו לעלות שאלות גם לגבי איזה אושפיזין מזמינים. ראשית היו כאלה שלא אהבו את זה שמזמינים רק גברים, אז החלו להזמין גם אושפיזות. אחר כך בכלל התחילו להשתולל עם הגסט ליסט. כמו בכל תחום אחר, גם תפישת האושפיזוּת בימינו הרבה יותר פתוחה, גמישה, פלורליסטית, אינקלוסיבית.
אתר היהדות הרפורמית מציין כי "אחד ממנהגי החג הרבים בסוכות הוא הזמנת אורחים לסוכה. מלבד האורחים הממשיים אנחנו מזמינים גם אורחים רוחניים – האושפיזין. האושפיזין הם שבעת אבותינו הקדמונים הבאים לבקרנו בכל אחד מימי החג. בימינו אנחנו מוזמנות להוסיף לצד האושפיזין הגברים גם אושפיזות. לפי אחת ההצעות, מונה רשימת האושפיזות את שרה, מרים, דבורה, אביגיל, חנה, חולדה ואסתר. ניתן גם כמובן להזמין אושפיזין ואושפיזות מודרניות: לאה גולדברג, א.ד גורדון ועוד…". ואחרי ההקדמה הזאת, הם מוסיפים את השאלה המאוד נדיבה: "את מי אתם רוצים להזמין?".
או! טוב ששאלתם. באופן מסורתי האושפיזין הם אבות האומה. מהדוגמאות שאתר היהדות הרפורמית נותן אפשר להסיק שגם בעולם היהודות ללא מחיצות נהוג להסתפק באורחים ואורחות רוחניים המשתייכים לקטגוריית היהודים המתים (בין אם הם יהודים מתים ממשיים או מיתולוגיים). אבל ישנם יהודים טובים שלקחו לעצמם את החירות להרחיב את מעגל האושפיזין עוד יותר. הם הזמינו אליהם לסוכה אורחים אפילו יותר רדיקליים. ובאמת, למה לא? אם הרעיון הוא להזמין לסוכה גיבורים מעוררי השראה, למה לא להזמין גיבורי על מעולם הקומיקס? כל עוד שומרים על הקשר היהודי כמובן.
זה בדיוק מה שעשה אמן אמריקאי בשם יצחק ברינג'גרד-ביאליק המתגורר בדרום קליפורניה. בחג הסוכות של 2019 הוא פתח תערוכה בשם “Men of Steel and Women of Valor” – "אנשי הפלדה ונשות הגבורה" בתרגום חופשי. התערוכה הוצגה במוזיאון של בית הכנסת תפארת ישראל בקליבלנד, אוהיו – העיר בה הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר הכירו לראשונה, בהיותם תלמידי תיכון, ובראו ביחד את סופרמן, גדול גיבורי העל בכל הזמנים.
התערוכה התבססה על סדנה בשם "מדרש נייר" שברינג'גרד-ביאליק העביר ביחד עם אישתו הרבנית הרפורמית, ובה הם עשו שימוש בקולאז'ים של גזירי קומיקס על מנת לספר סיפורים תנ"כיים. למעשה ברינג'גרד-ביאליק התחיל לעבוד בטכניקה של גזירת נייר וקולאז'ים בזמן שהתגורר בישראל, באמצע שנות ה-90. מאוחר יותר הוא התחיל להשתמש בקולאז'ים שלו בגזירי חוברות קומיקס. הדמיון בין הנרטיבים של מארוול ודי.סי לבין סיפורי התנ"ך לא מפסיק להפעים אותו. והוא רואה גם קשר אסתטי ואווירתי. בראיון שנתן לכבוד התערוכה הסביר ששניהם "רעשניים, בומבסטיים ומוגזמים".
בעזרת קולאז'ים של גזירי קומיקס יצר ברינג'גרד-ביאליק פורטרטים של האושפיזין – גם אלו הקונבנציונליים וגם כמה אורחים נוספים שהוא היה שמח לארח בסוכה, ברוח הרפורמית. כל דמות בנויה מגזירים של גיבורי על המתאימים להם אישיותית.
"במרכזה של התערוכה מוצגת סדרה של פורטרטים גדולים של האורחים שהזמנתי לסוכה שלי", כתב ברינג'גרד-ביאליק בטקסט שליווה את התערוכה. "הפורטרטים שלי של הפטריארכים והמטריארכיות התנ"כיים משלבים גיבורי על מעולם הקומיקס כדרך לחקור את האופי שלהם ואת המשמעות שאנו יכולים למצוא בסיפוריהם. לדוגמה, בסיפורו של יעקב ישנה הסתרה של הזהות האמיתית שלו, והתגלית של מי הוא באמת, אז הפורטרט שלו בנוי מרצועות קומיקס שמככב בהן קלארק קנט, האלטר-אגו של סופרמן והמסיכה שהוא עוטה".
בין היתר הוצגו בתערוכה פורטרטים של אברהם, שרה, יצחק, רבקה, יעקב, לאה, רחל, ג'רי סיגל, ג'ו שוסטר, גולדה מאיר וסאלי פריסנד (רבה רפורמית אמריקאית, שהיא האישה הראשונה שהוסמכה לרבנות בארצות הברית, והשנייה בהיסטוריה בכלל). הפאוואר-קאפל של האושפיזין אברהם ושרה, למשל, בנויים מגזירים של מיסטר פנטסטיק והאשה הבלתי נראית מ"ארבעת המופלאים" של מארוול. כמו רבים אחרים, גם ברינג'גרד-ביאליק היה שמח לארח בסוכה שלו את גולדה מאיר. בשביל הפורטרט שלה הוא חתך קומיקסים של שתי גיבורות על של מארוול: סברה וקיטי פרייד. אם אתם לא מכירים, סברה (שם אמיתי: רות בת-שרף) היא גיבורת-על ישראלית שנלחמה נגד הענק הירוק, שהשחקנית הישראלית שירה האס עומדת לגלם את דמותה בסרט "קפטן אמריקה: סדר עולמי חדש" שעתיד לצאת לאקרנים ב-2024. קיטי פרייד, צעירת צוות האקס מן, גם היא גיבורת על יהודייה, נכדה לניצולי שואה.
ואם ברינג'גרד-ביאליק יצר פורטרטים של אושפיזין בעזרת גזירי קומיקס, יוחנן חאיק, מעצב גראפי, מאייר וקומיקסאי לשעבר מירושלים, שהיום עוסק בתכנות, הפך את האושפיזין עצמם לגיבורי על. ב-2013 הוא יצר סדרת איורים בשם "אושפיזין עילאין קדישין". אין ספק שלאבותינו היו כוחות על – אברהם אבינו זרק עפר ונעשו חיצים, דוד ניצח ענקים – וחאיק בחר להציג אותם כגיבורי על של ממש, עם אגרופים מונפים וזרועות שריריות. "לא עשיתי את זה כקומיקס", הסביר, "אלא יותר כקונספט. זה משהו שישב לי בראש כמה שנים, על כל המדרשים שהצמידו כוחות-על במרכאות לדמויות מהתנ"ך".
יצחק ברינג'גרד-ביאליק ויוחנן חאיק הם לא הראשונים או היחידים שהבחינו בקשר בין סיפורי התנ"ך לבין עולם גיבורי הקומיקס. גם רועי שוורץ, ישראלי שחי בארה"ב וחתום על הספרis Superman Circumcised? ("האם סופרמן נימול?") שיצא בשנה שעברה בהוצאת מקפרלנד, מודע היטב להקבלות. בספרו הוא מנסה למצוא הוכחות לכך שסופרמן הוא למעשה יהודי, ובמהלך מחקרו הוא נתקל בלא מעט הקבלות בין העולמות הפנטסטיים של גיבורי העל לבין סיפורי התנ"ך. לאור העובדה שעולם גיבורי העל צמח בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת על ידי קומץ צעירים יהודים מזרח-אירופאים שחיו בגטו היהודי של הלוואר איסט סייד של מנהטן והברונקס, זה כמובן לא מפתיע.
אז גיבורי וגיבורות העל הם האושפיזין והאושפיזות המודרניים, מה שללא ספק יכול להפוך את הסוכה למקום הרבה יותר שוקק ומסעיר.