תכנית המסע – מערך טרום ביקור למורה

כיתות ג'-ו'

רקע ורציונל:

אנו מזמינים אתכם להוביל את תלמידיכם במסע מרתק אל שורשי העם היהודי. התכנית החינוכית שלנו מציעה הזדמנות ייחודית לחבר את הילדים לסיפור הגדול של העם היהודי, על עושרו התרבותי וההיסטורי. במהלך הסיור האינטראקטיבי, התלמידים יחשפו למרכיבים המאחדים את העם היהודי לאורך הדורות: היסטוריה משותפת, מסורות עתיקות, חגים ומנהגים. הם יכירו קהילות יהודיות מגוונות ויגלו את המאפיינים הייחודיים לצד המשותף.

מטרות:

• היכרות ראשונית עם העושר והמגוון היהודיים לאורך התקופות.
• הטמעת צורת ההסתכלות הגיאוגרפית וההיסטורית שתלווה את התלמידות/ים בסיור במוזיאון.
• עידוד התלמידות/ים לחשוב על השוני והדמיון ביניהם לבין ילדים בתקופות שונות בהיסטוריה וברחבי העולם.

משך השיעור: 45 דקות

הכנה מוקדמת: לפני השיעור יש להנחות את התלמידות/ים לשאול את הוריהם מאילו מדינות הגיעו בני המשפחה שלהם ולרשום אותן.

עזרים דרושים: מפת העולם במצגת או פיזית על הלוח, פתקים דביקים קטנים, כרטיסיות דמויות.

נספר לתלמידות/ים שבתאריך X הכיתה תצא לביקור במוזיאון אנו בתל אביב. מוזיאון אנו קיים כבר למעלה מארבעים שנה בתוך אוניברסיטת תל אביב ומטרתו לספר את סיפורו של העם היהודי לאורך אלפי שנים ועל פני ארצות רבות. לאורך השנים והמקומות הללו ישנם דברים שהשתנו אך גם דברים רבים שנותרו אותו הדבר עד ימינו. אחד הדברים המשותפים הוא שבכל קהילה יהודית חיו ילדות וילדים, ממש כמוכם, ששיחקו, למדו, עזרו להורים ולאחים, חגגו חגים עוד דברים רבים שאתם עושים בישראל של ימינו. כאשר נבקר במוזיאון נוכל ללמוד כיצד חיו ילדים שונים בני גילנו במקומות שונים ובתקופות שונות ולכן את השיעור הזה נקדיש להכנה לביקור.

באמצעות מפת העולם אותה נקרין על הלוח, נמפה יחד עם התלמידות/ים את המקומות מהם הגיעו בני משפחתם. תחילה נבקש מהם לומר באילו מדינות מדובר ונמפה אותן על הלוח ונסמן את ישראל על גבי המפה. לאחר מכן נדביק פתק בכל אחת מהמדינות המדוברות. מומלץ בחום למקם גם את המדינות מהן הגיעה משפחת המורה. בתום המיפוי נסתכל על המפה ונראה עד כמה בכיתה אחת ישנו גיוון בין המקומות מהם הגענו. נוסיף ונאמר שהעם היהודי היה ועודנו עוד יותר מפוזר (מסין, דרך אוסטרליה, מדינות שונות באפריקה ועד ברזיל). חלק מהמקומות הללו נפגוש במהלך הסיור במוזיאון.

נחלק את הכיתה לשש קבוצות וניתן לכל קבוצה סט כרטיסיות (תמונות משמאל). כל כרטיסיה מציגה איש או אישה ממקום אחר בעולם ומתקופה שונה. המשותף בין כולם הוא שהם שייכים לעם היהודי. לפני שנצלול לסיפורי הדמויות עצמן, נקיים משחק תחרותי בין הקבוצות בו על התלמידים להסתכל על המראה של הדמויות ולסדר אותן מהתקופה המוקדמת ביותר למאוחרת ביותר (אפשר וכדאי לנחש). הקבוצה שמצליחה לסדר את הכרטיסיות בסדר הנכון ראשונה היא המנצחת.

דומה ושונה (10 דקות): כעת נגלה לתלמידות/ים מאיפה לקוחה כל דמות ונשאל אותם האם לדעתן/ם, הדמויות יותר דומות או יותר שונות האחת מהשנייה? האם הן יותר דומות או שונות מאיתנו?

תחילה נחשוב יחד על מה שונה - איזו שפה מדברת כל אחת ביום-יום? מה מזג האוויר בכל אחד מהמקומות (שמשפיע גם על הלבוש והאוכל כמובן)? איך נראים השכנים הלא-יהודים של כל דמות? האם מותר להם לקיים את המנהגים היהודים שלהם? ממי הם צריכים לבקש רשות?

אז ראינו שיש לא מעט דברים שונים, מה בכל זאת דומה?

מה לדעת התלמידות/ים כל הדמויות עושות בחג הפסח? (מקיימות ליל סדר, קוראות בהגדה, גונבות את האפיקומן). מהו היום הכי חשוב במהלך השבוע שאותו הם מציינים בצורה מיוחדת? (שבת) כאשר הן הולכות לבית הכנסת ומתפללות, באיזו שפה הן עושות זאת? (עברית), מה הבנים חוגגים בגיל 13? (בר מצווה), באיזה מועד הם צמים? (יום כיפור), מה הם עושים מגיל צעיר (לומדים בבית ספר).

מה אפשר ללמוד מזה? שלמרות שיש דברים רבים שמשתנים ממקום למקום בהתאם למזג האוויר, ליתר האנשים במדינה ולמי שולט בה, כמו גם דברים שמשתנים מתקופה לתקופה כמו האירועים שמתרחשים מסביב, מה מותר ומה אסור לעשות ומי מחליט, יש דברים שיהודים עושים כבר מאות ואלפי שנים שגם אנחנו בישראל של היום ממשיכים לעשות. מעניין אם כאשר הילדים והנכדים שלכם יהיו בני גילכם הם ימשיכו לעשות את אותם הדברים.

מכתב אל העבר (10 דקות): כעת נזמין את התלמידות/ים לכתוב גלויה לאחת הדמוית (על פי בחירתן/ם או בחירת המורה). בגלויה עליהם לספר על עצמם בכמה מילים (בני כמה הם, היכן הם גרים, מי נמצא במשפחתם ומה הם אוהבים לעשות וללמוד. לאחר מכן עליהם לכתוב מה היו רוצים לשאול את אותה הדמות אילו היו פוגשים אותה ברחוב. מה היה מעניין אותם לדעת עליה, על תקופתה ועל המקום בו היא גרה. בביקור במוזיאון נקבל תשובות על חלק מהשאלות.