הרצאה של נטלי נשר-אמן במסגרת סדרת "מפגשי שישי תרבות"
"מכתיבי מגמות ובעלי חזון: "איך האספנים היהודים שינו את עולם האמנות"
בהיסטוריה של האמנות במאה ה-20 קיים פרדוקס מעניין: נציגי תרבות שהייתה נמנעת באופן מסורתי מהצגת דימויים – הם אלה שהשפיעו על התפתחות האמנות החזותית של זמנם. חנות עתיקות קטנה בפריז, שבה החל ז’ורז’ וילדנשטיין הצעיר במכירת תחריטים, הפכה עם הזמן לאימפריה שקובעת את טעמם של אספנים מרחבי העולם. בסלון של גרטרודה שטיין, שבו התאספו אנשי האמנות של פריז, ובגלריה של פול רוזנברג, שהיה הראשון להעריך את יצירותיו של פיקאסו הצעיר, נולדה התיחסות חדשה אל אמנות.
בתחילת המאה, תעשיינים יהודים הפכו ללקוחות המרכזיים של האמנות המודרנית: דיוקנאות של קלימט ורנואר קישטו אחוזות בפריז, וינה ווושינגטון. אוספי משפחות שטיין, כהן, בלוך-באואר הפכו ליסודות המוזיאונים של המודרניזם.
סוחרי אמנות יצרו אימפריות משלהם: שושלת דובין פיתחה רשת גלריות בלונדון, פריז וניו-יורק. ברטה וייל פתחה מקום לציירים צעירים שבו הציגה לראשונה את עבודותיו של מודיליאני, והגלריה של אלפרד פלקטהיים הפכה למרכז האקספרסיוניזם הגרמני.
אחרי המלחמה מרכז האמנות עבר לאמריקה: סולומון גוגנהיים פתח את מוזיאון האמנות המודרנית בניו-יורק, אחייניתו פגי יצרה אוסף בווונציה, האחיות סיידי ובלנש כהן תמכו בציירים אמריקאים צעירים, איליאנה סונאבנד הכירה לציבור את אמנות הפופ-ארו, וליאו קסטלי חשף את עבודותיהם של וורהול וראושנברג. רונלד לאודר ייסד את ה-Neue Galerie ושיחזר את האווירה של המודרניזם הווינאי בניו-יורק.
זהו סיפורה של קבוצה שהייתה פעם שולית בשוק האמנות והפכה אותו לבלי הכר, תוך שהיא מניחה את היסודות להבנת האמנות בימינו.
לאחר ההרצאה יתקיים סיור מודרך בשפה הרוסית בתצוגת המוזיאון.