בלוג

זיגמונד פרויד היה יהודי, כמו גם רבים מתלמידיו. בכך אין שום חדש. אבל לא רק רבים מהמטפלים בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה היו יהודים, אלא גם מי שנחשבת למטופלת הראשונה בעולם בשיטת הפסיכואנליזה. היא הייתה יהודייה וינאית בשם ברטה פפנהיים, אך בספר בו סיפורה פורסם, היא הוזכרה תחת השם הבדוי, "אנה או". אז מי הייתה אנה/ברטה, ומה היה כל כך מיוחד בסיפור חייה שהפך אותה מפורסמת כל כך? ברטה נולדה בוינה של אמצע המאה ה-19 למשפחה יהודית עשירה. היא קיבלה חינוך מצוין בילדותה ונחשבה מוכשרת וידענית כבר בגיל צעיר ושלטה במספר גדול של שפות, ביניהן עברית. אולם, כשהלכה והתקרבה לגיל 20 היא[…]

חג המולד הוא – מיותר כמעט לומר – החג הכי לא יהודי שניתן להעלות על הדעת. קשה אפילו לדמיין יום פחות יהודי מהיום שבו מציינים את הולדתו של מי שהיהדות הקיאה מקרבה באופן מוחלט; יום שבו עורכים מיסה מיוחדת בכנסייה, ומכינים מעדנים חגיגיים מבשר חזיר. היו גם לא מעט מקרים בהיסטוריה שבהם חג המולד היה יום מסוכן ורווי פורענות ליהודים, למשל הפוגרומים שפרצו בוורשה בשנת 1881 ממש ביום החג. ועל אף כל זאת, היתה ליהודים השפעה מאד חשובה על אווירת החג ועל הדרך לחגוג – דרך הפסקול של שירי החג. חלק גדול להפליא משירי החג הקלאסיים, אלה שכל תחנות הרדיו[…]

קצת יותר מ-250 שנה חלפו עד שקברניטי הטלוויזיה המסחרית בארץ הקודש הרימו את הכפפה והפכו את מוסד החתונות היהודיות של המאה ה-18 לעיבוד מקומי של תכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". ייאמר לזכותם כי למרות האיחור הצורם, הם דייקו לא רק בפורמט – זוגות שנפגשים לראשונה מתחת לחופה – אלא גם במניעים שמאחוריו: השגת רייטינג שמתורגם לכסף מכאן, ושידוך הולם המתורגם לנדוניה שמנה משם. אחד שחווה זאת על בשרו הוא הגיבור הטרגי של הסיפור שלנו. שלמה בן יהושע נולד ב-1753 בעיירה נייסווייז', ליטא, ומגיל צעיר נחשב לעילוי יוצא דופן ששמו הולך לפניו, ובתרגום לשטעטעלית – סחורה חמה בשוק השידוכים המקומי. לרוע[…]

כשחושבים על מרידות היהודים בעת הישנה, בדרך כלל חושבים על שלוש המרידות הגדולות שהיו בארץ ישראל: מרד החשמונאים במאה השנייה לפנה"ס שלזכרו נקבע במסורת היהודית חג החנוכה, "המרד הגדול" שהוביל למלחמת החורבן שבסופה נהרס בית המקדש השני, והמרד שבא 70 שנה לאחריו וזכה לשם "מרד בר כוכבא" על שם המנהיג המפורסם שלו. ביניהם, כעשרים שנה לפני המרד של אותו בר כוכבא גיבור, פרץ מרד יהודי, מדובר ומוכר פחות אך רחב היקף וקטלני, אך בשונה מהאחרים הוא התרחש לא בארץ ישראל, ומכאן שמו – מרד התפוצות. המרד שהחל בשנים 114-115 לספירה התחיל דווקא בקהילה של העיר קירנה שבלוב אך תוך זמן[…]

חנוכה, כה' בכסלו התרכ"ג, 1862 למניינם. בחוץ משתוללת סופת שלגים כבדה ובבתי העיירה מתגודדים משפחות היהודים סביב נר ראשון. הלטקס משתזפים על המחבת, הסביבונים מחממים מנועים ואב המשפחה מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לפתע נשמעות בדלת דפיקות חזקות, מלוות בקריאות מחרישות אוזניים "יהודים החוצה". על חזיתות הבתים ממוסמרים צווים. פקודת גירוש מספר 11 יוצאת לדרך. הסצנה הנ"ל מוכרת מסיפורי גירוש רבים בתולדות העם היהודי. בד"כ היא מתרחשת באמצע חג ולרוב מלווה בדפיקות חזקות בדלת ובקריאות מכווצת קרביים. "יהודים החוצה". המיקום גם הוא פחות או יותר מוכר וידוע –  המרחב העצום של אירופה, ממערבו של חצי האי האיברי ועד צפונה[…]

אחד המשפטים שיהודים דתיים אוהבים במיוחד לשלוף במהלך ויכוח סוער עם חילונים הוא המשפט המצוטט עד זרא של מייסד "השומר הצעיר" ומי שנחשב לאדמו"ר החילוני של התנועה הקיבוצית, ח"כ יעקב חזן: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות". המשפט, שהוא חלק מקולקציה של ציטוטי היבריס דתיים כדוגמת "משל העגלות הריקות" שלקוח מהשיחה המפורסמת בין החזון איש ודוד בן גוריון ו-"חילונים הם גויים דוברי עברית" של האלוף במיל' יעקב עמידרור, משקף רצון לגמד את בר הפלוגתא החילוני, כמו גם שאיפה כנה להתפלמס עם יריב הבקיא בהוויות אביי ורבה, אחד שלומד גמרא בשבת בעודו מעשן סיגריה. נקודת מוצא זו[…]

אחד המשפטים הידועים ביותר שנחקקו עד היום בזיכרון הקולקטיבי הישראלי הוא "טוב למות בעד ארצנו" – המשפט שמיוחס ליוסף טרומפלדור שנפל בקרב על תל-חי בשנת 1920. הקרב אמנם סימן את נפילתו, אך בשלב זה הוא כבר היה מפורסם למדי – בין השאר בשל הקריירה המפורסמת שלו בגדודים העבריים בזמן מלחמת העולם הראשונה. אולם עלייתו של טרומפלדור על במת ההיסטוריה קשורה דווקא במלחמה אחרת ומוקדמת עוד יותר – מלחמת רוסיה-יפן, המלחמה שבמהלכה איבד את ידו כאשר שירת בצבא הצאר ונשבה בידי היפנים. כדי להבין איך טרומפלדור התפרסם דווקא בשבי היפני, יש להבין מה הייתה יפן בראשית המאה ה-20 – מעצמה עולה[…]

גלות וגאולה, שואה ותקומה, עבדות וחירות, חורבן וגבורה, הבלגה ומרי, יום הזיכרון ויום העצמאות. תסמונת הפאסיב – אגרסיב מקודדת היטב במבנה האישיות הלאומי של העם היהודי. אכן כן, אנחנו אוהבים את המציאות שלנו בקצוות, טסים ברכבת הרים רגשית, עולים ויורדים בטרמפולינה של ההיסטוריה. אולי, וזו רק השערה, מה שבאמת מסתתר מאחורי המילים "נפש יהודי הומיה", זו הפרעה לאומית דו – קוטבית? נכון שעל פי מקורות יודעי דבר נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", היה שתוי רוב היום, אבל לפחות בעניין הזה, ניתוח הנפש היהודית הלאומית שלו היה מדויק וצלול. אותה דינמיקה לאומית בי-פולארית הייתה גם הרקע ההיסטורי שהוביל להצבעת האומות המאוחדות[…]