סדר חמישי: מנהג הפסח של האנוסים זוכה לתחייה לאחר יותר מ-500 שנה

רפאל מוראו מנדש מראה לחברי המשלחת הישראלית את מצות הפסח. בלמונטה, פורטוגל, 1983 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות הרב מנחם הכהן, תל אביב)

ההיסטוריה היהודית מלאה בעלילות גבורה על חגיגת סדר פסח בסתר, בתקופות ובמקומות שבהם היה צריך להסתיר את הזהות היהודית שלך על מנת לשרוד. הכמיהה לחגוג את חג החירות גם בתנאים של חוסר חירות היא מובנת מאוד; בפסח חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, ובימים הקשים ביותר, חג הפסח מזכיר כי חירות היא אפשרית. סדר פסח סודי[…]

דיקנס היה אנטישמי? הפושע היהודי וההשראה לדמות הנבל המיתולוגית

כריכה קדמית של "אוליבר טוויסט" מאת צ'רלס דיקנס משנת 1837

אם מחפשים את המונח "פייגין" באתר של "אנציקלופדיה בריטניקה", השורה הפותחת את ההגדרה (בתרגום חופשי) היא: "דמות בדיונית, אחד הנבלים ברומן של צ'רלס דיקנס, 'אוליבר טוויסט' ואחד מהפורטרטים האנטישמיים הידועים לשמצה בספרות האנגלית". פייגין הזקן, על פי הסיפור של דיקנס, הוא נוכל נאלח שחוטף ילדים יתומים ומאמן אותם להיות כייסים בתמורה למחסה ולאוכל, כשהוא לוקח[…]

מדיכאון מעוור למנהיגה היסטורית, מלב שבור למפעל חיים: סיפורה של "אם היישוב"

הנרייטה סולד נואמת בקונגרס הציוני ה19 לוצרן, שוייץ 1935 צילום הרברט זוננפלד

השם הנרייטה סאלד (או סולד כפי שלפעמים נהוג היה לכתוב) הוא מוכר מאוד. כולנו נתקלנו בו – אחרי הכל נקראו על שמה בתי ספר, מכון מחקר, כפר נוער, רחובות רבים וקיבוץ כפר סאלד בגליל. סאלד הייתה אחת המנהיגות המשפיעות ביותר בתולדות הציונות, אך גם מי שיודע לדקלם שהיא הייתה מייסדת ארגון הדסה ומנהלת עליית הנוער,[…]

משחרזאדה עד אסתר: הנקודה היהודית של סיפורי "אלף לילה ולילה"

תרגום ראשון ליידיש מ-1718 (באדיבות הספרייה הלאומית)

מי לא מכיר את אלאדין ומנורת הקסמים (מהגירסה המצוירת של דיסני, או זו של מיכל הקטנה וטל מוסרי), מי לא מחבב את סינבד המלח (מי שגדל באייטיז ודאי זוכר את גירסת האנימה היפנית), שלא לדבר על עלי באבא וארבעים השודדים (עם איורים של דודו גבע או בגירסה של סמדר שיר). דווקא בשל הניחוח האקזוטי החזק[…]

חיות וחיוכים: סיפורו של האיש מאחורי באגס באני ואלף קולות אחרים

המצבה של מל בלאנק בבית העלמין בהוליווד, קליפורניה (צילום: Robert A. Estremo, Wikipedia)

תור הזהב של האנימציה האמריקאית התחיל בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת ודעך בשנות ה-60 כשמרכז הכובד של האנימציה עבר מהקולנוע לטלוויזיה. מרבית דמויות האנימציה הנצחיות, ממיקי מאוס ועד טום וג'רי, נוצרו בתקופה הזו בתור סרטוני אנימציה קצרים המוקרנים בבתי קולנוע. ואחד הכוכבים הגדולים ביותר של התקופה היה יהודי בשם מל בלאנק. במשך עשרות שנים[…]

"ניחוחות המנטה והחינה": הגברת הראשונה ופורצת הדרך של יהדות אלג'יריה

מראה כללי של העיר אוראן, אלג'יריה. גלויה. (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות רות שחר-סבעון, ישראל)

ברת בנישו-אבולקר, שעתידה הייתה להפוך למשוררת ומחזאית מצליחה הכותבת בצרפתית, נולדה באלג'יריה בתקופה בה המדינה כבר היתה חלק בלתי נפרד מצרפת במשך כמה עשורים. ב-1870, כשהיא בת 3, העניק שר המשפטים הצרפתי-יהודי אדולף כרמיה אזרחות צרפתית לכ-35 אלף היהודים שחיו באותו זמן באלג'יריה. מצד אחד, צעד זה קידם את היהודים מבחינה כלכלית וחברתית, אך גם[…]

בת המזרח הנשכחת: הסופרת שזכתה לעדנה והערכה רק לאחר מותה

מיצג נשים פורצות דרך, אנו - מוזיאון העם היהודי (צילום: רוני כנעני)

שושנה שבבו, שזכתה בשנים האחרונות לתואר הלא רשמי "הסופרת המזרחית הראשונה", החלה את הקריירה הספרותית שלה מוקדם ובתנופה גדולה. היא הוציאה שני רומנים – הראשון ב-1932 והשני כעבור עשור – ופרסמה שלל סיפורים קצרים בעיתונות העברית של תקופתה. ב-1942 הפסיקה לכתוב, על אף שחיה עוד 50 שנה. במהלך השנים הללו היא נשכחה כליל מהתודעה, ונתגלתה[…]

אתמול היית שונה: הבמה עליה נולדו הכוכבים בימי העצמאות של ישראל הצעירה

בימים הקשים האלה, בהם אנחנו לא יודעים איך לציין את יום העצמאות בצד המלחמה והחטופים בעזה, אנחנו יכולים להביט לאחור, ולהזכר באחת המסורות היפות של יום העצמאות שידעה המדינה. במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, ננעלו אירועי יום העצמאות עם פסטיבל הזמר והפזמון. תחרות הזמר הזאת התחילה כאירוע רדיופוני של קול ישראל, הפכה בהמשך[…]

על השואה ועל הגבורה: דרכו המדהימה של אמיל בריג מבור ההריגה הנאצי לעיטור המופת של צה"ל

תל אביבים ותיקים ודאי זוכרים את משרד הכרטיסים קסטל בצפון הישן; בוטקה למכירת כרטיסים, שעמד בצפון אבן גבירול, מול רחוב פנקס וקרוב לפינה עם נורדאו, שם היו יורדים בקו 5 כדי לקנות כרטיסים למופע, הצגה או סרט. בפנים ישב ומכר כרטיסים הבעלים, אמיל בריג. מי שהכיר אותו ידע לספר שהאיש החביב היה ניצול שואה וגיבור[…]

הגדה שהייתה באמת: קורותיה הבלתי נתפסים של הגדה אחת בת כמעט 700 שנה

ליל הסדר בבית משפחת רומנין, ונציה, איטליה, 1933 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות נלה פאנו, ישראל)

אם האיורים המרהיבים האלה בצבעי זהב וכחול ואדום עז נראים לכם מוכרים זה כי רבים מהם הודפסו מחדש בהגדות מודרניות, וללא ספק יצא לכם לראות אותם מתישהו בשולחן הסדר, בין הגפילטע פיש לכוס השנייה. לרובנו היו בבית הגדות פסח עם תמונות הלקוחות מאותה הגדה עתיקה ומפוארת הידועה בשם הגדת סרייבו, שהפכו עם השנים לחלק בלתי[…]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב