מפי האסון: כך תרמה האינקוויזיציה לתיעוד מנהגי יום הכיפורים של היהודים האנוסים

בין השנים 1502 ל-1504 ניהלה האינקוויזיציה בקורדובה חקירה נגד חואן דה-קורדובה ממברק (Membreque), שופט ואחד מנכבדי העיר. התארים הללו לא עמדו לזכותו כשנאלץ להתמודד עם האשמה חמורה, ברוח הזמן: הוא הואשם כי קיים את "צום היהודים" בביתו ועוד בחברת אנשים אחרים. כתב האישום התבסס על עדות השפחה המוסלמית שעבדה במשק ביתו של השופט. השפחה העידה[…]

בסגנון חופשי: סיפורן המופלא של השחייניות היהודיות שכבשו את הבריכה במכביה הראשונה

התיעוד והעדויות המצולמות שנותרו בידינו מהמכביה הראשונה במרץ 1932 מתמקדים באירועים כמו המצעד ברחוב אלנבי או משק כנפי ההיסטוריה כשהנציב העליון נכנס לאצטדיון שנבנה בחופזה ומתיישב ליד האנשים שיהפכו לרחובות זמן לא רב אחר כך – מלצ׳ט, ביאליק, סוקולוב, הנרייטה סולד ורבים אחרים. הרמה הספורטיבית הייתה טובה יותר מהאירוע החברתי שהוא המכביה היום. השתתפו בה[…]

בר יוחאי או די ליאון: מי באמת עומד מאחורי ספר הזוהר?

היהדות החרדית בדרך כלל משקיעה מעט מאד מחשבה בשאלות חילוניות-מדעיות כמו מיהם הכותבים האמיתיים של כתבי הקודש שלנו. המדע – למשל חקר המקרא – והאמונה הם קווים מקבילים שאינם נפגשים כי מקומם אינו באותו הדיון. אין כמובן ניסיונות ״להתפשר״ עם המחקר המדעי או חשיבות לעמדת המדע. אגב, גם אצל אנשים דתיים בעל ידע מדעי עצום,[…]

היה או לא היה: האם הנאצים באמת תכננו מוזיאון "לגזע היהודי הנכחד"?

ב-2014 נסעתי לבוסניה לצורך הכנת כתבה על סיפור הצלתה של הגדת סראייבו, אחד הספרים היהודים העתיקים בעולם, על ידי אוצרים מוסלמים בשתי מלחמות – מלחמת העולם השנייה ומלחמת הבלקן. את הסיפור סיפר לי אנבר איממוביץ׳, מי שהציל את ההגדה בשנות ה-1990. לדבריו, במלחמת העולם השנייה הציל אותה הספרן ד״ר דרוויש קורקוט מידיו של הפושע הנאצי,[…]

קידמה, צורה ומחלוקת: איך ניצחו המצות המרובעות את המסורת הישנה?

מתי ולמה הפכו המצות הנפוצות שכולנו מכירים למרובעות? אמנם כך כנראה קל יותר לארוז אותן ואולי אפילו נוח יותר לשבור אותן, אבל ממתי נוחות והגיון מאפיינים כשרות או מסורת של אוכל יהודי? ובכן, על עניין אחד קשה להתווכח: כשיצאו אבותינו ממצרים, ולא הספיק בצקם להחמיץ, זה היה בוודאי במהלך ניסיון לאפות פיתות. הן היו עגולות[…]

רצח אחד יותר מדי: סיפורו של העיתונאי היהודי שהביא לסיום השלטון הצבאי בברזיל

הרב הנרי סובל היה רק בן 31, רב צעיר בסאו פאולו, כשעמדה בפניו ההחלטה שתגדיר את חייו, ובמידה רבה השפיעה גם על חיי האומה הברזילאית. השנה הייתה 1975 וסובל, בנם של פליטים יהודים שנולד בליסבון בזמן הבריחה של הוריו ממלחמת העולם השנייה לכיוון ניו יורק, כבר כיהן חמש שנים כרב קהילה בסאו פאולו. ואז הובאה[…]

נוכל הקינדער: סיפורו הבלתי נתפש של אמן ההונאה והבגידה הגדול שלא הכרתם

הרברט פייק-פיז לא הבין מאיפה זה נפל עליו. הוא היה בעיצומה של קריירה פוליטית כנציג דרלינגטון מטעם השמרנים בפרלמנט במשך 25 שנים, אי של יציבות בפוליטיקה הבריטית הסוערת של תחילת המאה ה-20. אחרי שכיהן כמצליף הסיעה פרש ב-1923 לבית הלורדים והוריש את מקומו לבנו. אבל בבחירות של 1910 הופיע לפתע יריב לחלוטין בלתי צפוי. טרייביטש[…]

גמביט המלכה היהודייה: סיפורה של השחמטאית הטובה בהיסטוריה

לפעמים, כשסיפור הוא כל כך יוצא דופן ופנטסטי, הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לוודא את נכונותו. אז כשראיינתי לפני מספר שנים את יהודית פולגר בבית קפה בבודפשט, הייתי חייב לשאול – האם נכונה השמועה שהיא בעצם מעולם לא הייתה בבית הספר? היא אישרה שהיא, כמו שתי אחיותיה הבוגרות יותר, נכחו בבית הספר פחות משבוע בשנה,[…]

יהדות הכידרורים: מה אתם באמת יודעים על הקבוצות היהודיות בכדורגל האירופי?

הכח וינה בסיור משחקים בארצות הברית. 1926 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

השנה היא 1923 ואחת האטרקציות המרכזיות לאוהדי כדורגל באירופה היא סיורי הקיץ של קבוצות הכדורגל האנגליות ברחבי היבשת. הפערים בין האומה שהמציאה את הכדורגל ליבשת הסמוכה שעדיין עשתה את צעדיה הראשונים במשחק היו עצומים. למעשה נבחרת אנגליה לא נוצחה על ידי נבחרת לא בריטית עד 1929 והקבוצות האנגליות המסיירות כבשו בצרורות לרשת היריבות לעיני קהל[…]

ניצח איתה (כמעט) הכל: היהודי היחיד ששיחק בגמר המונדיאל

פרנץ שאש (שני מימין בשורה האמצעית) בבוקה ג'וניורס 1940

בעוד יהודים רבים, בהם שחקני נבחרת ישראל ששיחקו בגביע העולם מכסיקו 1970, רק אחד שיחק במשחק הגמר. פרנץ שון נולד בבודפשט ב-1915 ומעולם לא הכיר את אביו, ליאופולד שנפל במלחמת העולם הראשונה במדי הצבא האוסטרו-הונגרי. חלומו כנער, וחלומה של אמו רוזה, היה להיות רופא. אבל הצטיינותו בכדורגל הביאה אותו למ.ט.ק – מועדון הפאר של הונגריה[…]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב