רות המואביה: הנכריה שלימדה אותנו פרק באנושיות

טקס שבועות בסנטרל פארק, ניו יורק, ארה"ב 1950 (צילום: הרברט זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

מסתננת? פליטה? מהגרת בלתי חוקית? מבקשת עבודה? מעניין לאיזו קבוצה היינו משייכים את רות המואבייה אילו סיפורה היה מתרחש היום. רות כנראה לא הייתה מספיק "יהודיה" כדי לעבור גיור ברבנות ולא מספיק "ישראלית" כדי לייצג אותנו באירווויזיון. היא הייתה "האחר", אבל לא "אחר" פלקטי שעטוף באריזות שיווקיות כוזבות. היא לא נולדה כאן ולא חונכה כאן.[…]

הטייקונים היהודים של ימי הביניים: סיפורם המופלא של הראד'אנים

שלושה סוחרים יהודים. פודוליה, אוקראינה, 1860-1890 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות החברה הישראלית לפולקלור "ידע-עם", תל אביב)

ב-30 בינואר 1939 נשא אדולף היטלר נאום שעתיד להיכנס לדפי ההיסטוריה כפעם הראשונה בה הצהיר קבל עם ועדה על שאיפתו להשמיד את העם היהודי. במהלך הנאום שיבץ היטלר מספר פעמים את המונח "יהדות הממון הבינלאומית" כמקור לכל צרות העולם. מחקרים רבים הראו שהשנאה הפתולוגית של היטלר לבני העם הנבחר הייתה תולדה של פראנויה מדומיינת מכוחם[…]

הוא היה גיבור? הצצה לדמותו ההיסטורית של בר כוכבא

הילולת ר' שמעון בר-יוחאי (רשב"י) בחצר בית הכנסת אל-גריבה בל"ג בעומר, ג'רבה, תוניסיה, 1981 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות יאן פאריק)

"הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, כל העם אהב אותו, הוא היה גיבור". בשנת 1930 חיבר סופר הילדים לוין קיפניס את שירו המפורסם "בר-כוכבא". קיפניס צייר את בר-כוכבא כסוג של צ'ה גווארה, הגרסה הנימולה: גבה קומה, בנוי לתלפיות, דוהר על אריה שואג – ביד אחת מכפכף את הרומאים וביד השנייה מנופף בדגל החירות. השיר נכנס[…]

פרידריך, פה זה ארץ ישראל – כשהייקים הגיעו ארצה

חברי "עליית הנוער" בתחנת הרכבת בדרך לארץ ישראל, ברלין, גרמניה, 1933 (צילום: הרברט זוננפלד, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

בעקבות עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, כחצי מיליון מיהודי גרמניה החלו לעזוב בהדרגה את המדינה. רוב רובם של צאצאי קהילות אשכנז שישבו על שפך נהר הריין מאז המאה התשיעית לספירה, פנו מערבה, לאמריקה ובריטניה. כעשרה אחוזים מהם בחרו להגר מזרחה, לארץ ישראל. יחד עם היתושים והביצות, קבלת הפנים שזכו לה מצד תושבי הארץ כללה יחס[…]

מקורבן לתוקפן: מתי יהודים החלו להכות חזרה – כל הדרך לעצמאות

דוכן למימכר דגלי ישראל לרגל חגיגות יום העצמאות, ישראל 1950 ( צילום: לני זוננפלד, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

בשנת 1903 נשלח חיים נחמן ביאליק לעיר קישינב, רוסיה, לסקר את הפוגרום שפרץ שם זמן מועט לפני כן. המראות שנגלו לפניו היו קשים: 49 גופות, 92 פצועים קשה ועשרות חנויות של יהודים שנבזזו ונהרסו. אבל יותר מאובדן חיי אדם והפגיעה ברכוש היו אלו אוזלת היד ורמיסת הכבוד העצמי היהודי שזעזעו את נפשו של המשורר הלאומי[…]

ביג בן: התסריטאי ההוליוודי ששבר את קשר השתיקה

אלינור רוזוולט, אשת נשיא ארה"ב, והרב ישראל גולדשטיין בכנס מנהיגים יהודיים, ארה"ב, 1944 (צילום: הרברט זוננפלד, (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר אוסף זוננפלד)

בערב חורפי של תחילת ינואר 1943 טיילו שני חברים בשדרה החמישית בניו-יורק. על המדרכות ילדים בנו בובות משלג וחלונות הראווה של חנויות היוקרה הבהבו נורות ניאון צבעוניות – שאריות מחגיגות ראש השנה האחרון. כעבור זמן מה התיישבו שני החברים על ספסל תחת פנס רחוב. אחד מהם הוציא מתיקו עיתון שוויצרי בן שבוע והקריא לחברו ידיעה,[…]

דם גזע ומצות: מה מחבר בין פסח, עלילות הדם וקידוש השם

סדר פסח בבית משפחת חננאשווילי. טביליסי, גיאורגיה (בריה"מ), 1924 (בית התפוצות, ארכיון התצלומים, באדיבות לובה דניאלוב, חולון)

הרגע בו עמד יחד עם שלושת בנותיו למרגלות בור המים העמוק שנמצא מתחת לבזיליקה המפורסמת בעיר הגרמנית טרייר, היה מעמד מכונן עבור פרופסור ישראל יובל. כ-900 שנה לפני כן, בדיוק בנקודה בה עמד, ביקשו הורים יהודים להשליך את ילדיהם לבור לפני שגדודי הצלבנים יכנסו לעיר. הפליאה שאחזה בו בשעה שדמיין את המחזה המצמרר, הוציאה את[…]

התנאית מכורדיסטן: ראש הישיבה המבריקה לבית ברזאני

דיוקן מוערך של הרבנית אסנת בראזני (ויקיפדיה)

גם בלי להיכנס יותר מידי לעומקן של תיאוריות מבית מדרשו של הגל, כל בר דעת שמביט על ההיסטוריה ממעוף הציפור רואה שהאנושות, על כל מופעיה השונים והמגוונים, נמצאת במגמה של קידמה. נכון – עבדות, מעמדות, דיכוי נשים ומיעוטים – תופעות אלו עדיין קיימות, אך הן בטלות בשישים לעומת העבר הרחוק. בפרספקטיבה של מאות שנים, למעט[…]

אינקוויזיציה טורס: המתורגמן היהודי של קולומבוס במסע אל עולם החדש

גירוש יהודי ספרד, בעקבות צו הגירוש מ-1492. כ-200,000 יהודים גורשו מספרד, אלפים טבעו בים. ציור מאת פיטר פאר, סטודיו גארדנר, לונדון, 1977 (בית התפוצות, תצוגת הקבע)

האם הסטריאוטיפ האנטישמי אודות היהודים כמזהמי האנושות, מקורו במתורגמן היהודי לואיס דה-טורס, שאחראי במידה רבה להגעת הסיגריות הראשונות לאירופה? אז זהו שלא. הוגי האנטישמיות המודרנית התכוונו בהקשר היהודי לזיהומים אפידמיים יותר, מה גם שבאותו זמן נזקי העישון טרם התגלו. ועדיין, בדברי ימי תולדות העישון, ללואיס דה-טורס מיוחד פרק בהתמכרותה של אירופה לטבק. למזלנו, את השימוש[…]

קראת לי אסתר: מה באמת קרה שם בשושן הבירה בין מרדכי והמן?

אסתר ואחשוורוש על כס המלכות. ציור קיר מבית הכנסת דורא אירופוס, סוריה, 244-245 לספירה (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

אמת או אגדה? עובדה או בדיה? השאלה אם סיפור מגילת אסתר התרחש במציאות הטרידה היסטוריונים לאורך הדורות. המצדדים באמיתות הסיפור נשענים על פרטים במגילה שתואמים את המחקר. בתקופה בה התרחש סיפור המעשה, האימפריה הפרסית אכן השתרעה מהודו ועד כוש, ושושן הבירה הייתה גם הייתה מקום מושבו של המלך אחשוורוש, שבמקורות הפרסים נושא את השם "כסרכסס".[…]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב