סיפורו המדהים של שלמה מימון: הגאון התלוש

כריכת התרגום הראשון לעברית מגרמנית של "תולדות שלמה מימון - כתובות בידי עצמו", על ידי ישראל חיים טביוב, ורשה 1898

קצת יותר מ-250 שנה חלפו עד שקברניטי הטלוויזיה המסחרית בארץ הקודש הרימו את הכפפה והפכו את מוסד החתונות היהודיות של המאה ה-18 לעיבוד מקומי של תכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". ייאמר לזכותם כי למרות האיחור הצורם, הם דייקו לא רק בפורמט – זוגות שנפגשים לראשונה מתחת לחופה – אלא גם במניעים שמאחוריו: השגת רייטינג שמתורגם[…]

המכה ה-11: גזרת חנוכה של יהודי פדוקה

חנוכה, כה' בכסלו התרכ"ג, 1862 למניינם. בחוץ משתוללת סופת שלגים כבדה ובבתי העיירה מתגודדים משפחות היהודים סביב נר ראשון. הלטקס משתזפים על המחבת, הסביבונים מחממים מנועים ואב המשפחה מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לפתע נשמעות בדלת דפיקות חזקות, מלוות בקריאות מחרישות אוזניים "יהודים החוצה". על חזיתות הבתים ממוסמרים צווים. פקודת גירוש מספר 11 יוצאת[…]

הדתל"ש הראשון בעת החדשה: סיפורו של הכופר אוריאל דה קוסטה

אוריאל אקוסטה ושפינוזה הילד באמסטרדם. פגישה דמיונית (צילום של ציור: הרברט זוננפלד, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

אחד המשפטים שיהודים דתיים אוהבים במיוחד לשלוף במהלך ויכוח סוער עם חילונים הוא המשפט המצוטט עד זרא של מייסד "השומר הצעיר" ומי שנחשב לאדמו"ר החילוני של התנועה הקיבוצית, ח"כ יעקב חזן: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות". המשפט, שהוא חלק מקולקציה של ציטוטי היבריס דתיים כדוגמת "משל העגלות הריקות" שלקוח מהשיחה[…]

70 שנה לכ"ט בנובמבר: הדמות הנשכחת שסללה את הדרך לשתי מדינות לשני עמים

גלות וגאולה, שואה ותקומה, עבדות וחירות, חורבן וגבורה, הבלגה ומרי, יום הזיכרון ויום העצמאות. תסמונת הפאסיב – אגרסיב מקודדת היטב במבנה האישיות הלאומי של העם היהודי. אכן כן, אנחנו אוהבים את המציאות שלנו בקצוות, טסים ברכבת הרים רגשית, עולים ויורדים בטרמפולינה של ההיסטוריה. אולי, וזו רק השערה, מה שבאמת מסתתר מאחורי המילים "נפש יהודי הומיה",[…]

לגילאי ח"י ומעלה: עברייני המין של חז"ל

כשזה נוגע לענייני מין ומגדר יהיה זה מטופש מצדנו לשפוט את חז"ל במונחים של תקופתנו. בעידן בו פעלו חכמינו הקשישים טרם נולדו מונחים כמו "החפצה", "הסגברה", "שיח פוגעני" וגם החוג למגדר באוניברסיטת בבל – עד כמה שידוע לנו – טרם נוסד. הצייטגייסט של הימים ההם – גם ובעיקר בקרב לא יהודים – התייחס לאישה כמחולל ילדים[…]

הכירו את גרסת היידיש לרומן הרומנטי – ספרות השונד

הסופר המהולל שלום עליכם כינה אותה בזלזול "רומנים למשרתות" וקרא להחרים אותה, מבקר הספרות הידוע שמעון דובנוב טען שהדמויות בה פלקטיות וזולות, והאב המייסד של ספרות היידיש, י.ל פרץ, פשוט סלד ממנה. אבל כשאנשי הרוח אניני הטעם נבחו, השיירה ובה גורי ספרות מבטיחים כמו יצחק בשביס זינגר, מאיר שייקביץ ואלכסנדר הרכבי, המשיכה לנסוע. כי האמת[…]

הנאומים הגדולים: ששת מיליון הקטגורים של גדעון האוזנר

בבוקר אפור וסגרירי של ה-11 באפריל 1961, בשעה 09:00 נכנסה דמות כחושה, שיערה מקליש, חנוטה בחליפה ומשקפיים כהים, לתא הזכוכית המשוריין באולם "בית העם" בירושלים. רחש נשמע בקהל. הדמות התיישבה, עווית קלה בזווית פיה. עדשת המצלמה התמקדה באצבעות ידיה העדינות, אלו שלפני 75 שנה חתמו ביד יציבה על אחד המסמכים המתועבים ביותר בהיסטוריה האנושית. היום[…]

הנני – כשלאונרד כהן ומרטין בובר נפגשו בשמיים

לפני פטירתו הוציא הזמר והיוצר הגדול לאונרד כהן ז"ל את האלבום "You want it darker". בשיר הנושא באלבום שילב כהן חלקים מתפילת הקדיש. שיאה של היצירה, במסגרתה עורך כהן דיאלוג נוקב עם אלוהים, היא בקריאה: I'm ready my lord"  הנני, הנני". שבעה עשר יום לאחר מכן, ב-7 בנובמבר 2016, נפטר לאונרד כהן והוא בן 82.[…]

יום הזכרון לרצח יצחק רבין: על מעשי רצח פוליטי בהיסטוריה היהודית

יום הזיכרון לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל הוא הזדמנות לחזור אל שלוש התנקשויות פוליטיות מפורסמות בתולדות העם היהודי: אחת התרחשה בעת העתיקה והשתיים האחרות בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. ממורשת גדליה למורשת רבין תגידו מה שתגידו עליו, אבל התנ"ך, ספר הספרים שלנו, כנראה לא היה מתיישר עם תרבות הפוליטקלי-קורקט הרווחת בימינו. די[…]

הנאומים הגדולים: מיתוס מצדה ושברו

התמחות בכתיבת נאומים היא לא המצאה מודרנית. גם בעת העתיקה היו מנהיגים שנשאו נאומים שנולדו במוחם הקודח של אחרים שכתבו עבורם, רטוריקנים מקצועיים. הדוגמא המפורסמת מכולם היא "נאום הגיבורים" שנשא מנהיג אתונה הדמוקרטית, פריקלס, לזכר חללי מלחמת אתונה-ספרטה, ואשר נכתב בידי ההיסטוריון הגדול ביותר של העת העתיקה, האתונאי תוקידדס. לתוקידדס המוכשר היו לא מעט מעריצים[…]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב