מחילה וגעגוע בין חיפה ואמסטרדם בעקבות ברוך שפינוזה

כשהייתי נער דתי בחיפה בשנות ה-1990 נהגתי להתווכח מיד פעם עם שכן חילוני בן גילי – נער חריף שכל בשם ברוך. את שמו נתן לו אביו, פרופסור למתמטיקה מהטכניון, שהיה מעריץ נלהב של גדול הכופרים היהודים בכל הזמנים – ברוך שפינוזה. עד היום אני זוכר את הוויכוחים התיאולוגיים הלוהטים ביני ובין ברוך. את ניצני הארוס[…]

על נפיחות ומידות אחרות: תנועת המוסר ויום הדין היהודי

"הפליצו בגאווה", הידוע גם בשם "מכתב לאקדמיית ההפלצה המלכותית", הוא שמו של מאמר אקדמי שחיבר בנג'מין פרנקלין אודות חקר נפיחות, בסביבות שנת 1781. המאמר של פרנקלין, באותו זמן שגריר ארה"ב בצרפת, נכתב כתגובה להזמנה שקיבל מהאקדמיה המלכותית של בריסל. פרנקלין סלד מהסביבה האקדמית הנפוחה של אירופה, הנגועה ביומרנות ובנרקיסיזם, ובתגובה חיבר מאמר סרקסטי, בו הוא[…]

דיפ שטעטעל: כך נראו הבחירות בממלכת פולין-ליטא לפני 300 שנה

יום הבחירות הוא יום חג לדמוקרטיה, כמאמר הקלישאה. המומנט הפוליטי שבו האזרח משתמש במנדט שקיבל כדי להשפיע על עתידו הכלכלי, המשפטי, התרבותי והחינוכי, בין היתר, כפי שהיא רוצה לראות אותו מתעצב בחברה בה הוא חי. אבל 71 שנים של דמוקרטיה ישראלית הן כהרף עין לעומת ההיסטוריה היהודית הארוכה, במהלכה ההגדרה הפוליטית היהודית פשטה ולבשה צורות[…]

כל ישראל חברים: חטיפת הילד היהודי שהובילה להקמת "אליאנס"

רשת בתי הספר "אליאנס" נחשבת מזה שנים רבות לאימפריה חינוכית, עם מאות בתי ספר בעשרים מדינות ברחבי העולם, ומעל מיליון תלמידים שיצאו מקרבה מאז הקמתה בשנת 1860. רבות נכתב על הבשורה החינוכית של אליאנס, שראשיה השכילו לשלב בין ישן וחדש, מסורת וקידמה, מצוינות ואנושיות, והובילו למהפכה תרבותית וחברתית משמעותית בקרב בני ובנות הקהילות היהודיות שחיו בארצות האיסלאם – מהעיר תטואן שבצפון אפריקה, דרך ארץ–ישראל, ועד טהרן שבאיראן.[…]

הנשר המריא: מהנדס התעופה שכבש את השמיים

האפשרות לחקות את בעלי הכנף הסעירה את דמיונם של הצרפתים מאז ומעולם. האחים מונגולפייה היו בני האנוש הראשונים שהטיסו כדורים פורחים מאוישים, והממציא-הרפתקן לואי בלריו ביצע את הטיסה הבינלאומית הראשונה בהיסטוריה, מצרפת לאנגליה, ביולי 1909. מספר חודשים לאחר שבלריו חצה את תעלת למאנש, חצה נער יהודי בן 17 את שדרות מונטיין לכיוון מגדל אייפל, כשפתאום[…]

הגֶן האנוכי: המדענית ששינתה את העולם אך הוכרה רק אחרי מותה

אלברט אברהם מייקלסון היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי שפיתח בשנת 1887 את האינטרפורמטר – שיטה מדויקת להפליא למדידת מהירות קרני אור. כעבור שני עשורים השתמש אלברט אחר, אלברט איינשטיין, בשיטה של מייקלסון לגילוי תורת היחסות הפרטית. סביר להניח שאף אחד מכם לא שמע על מייקלסון. קלסתר פניו אינו מוכר, שמו לא הפך לשם נרדף לגאונות, ומי שיחפש[…]

ממזרים עם כבוד: סיפורם של "נערי ריצ'י"

הם היו צעירים יהודים מאירופה שברחו לאמריקה מאימת הנאצים. הם הותירו מאחור הורים, אחים, חברים ואת היבשת האהובה עליהם, שתקעה להם סכין בגב. גם בחלומות הכי פרועים שלהם הם לא האמינו שישובו לזירת הפשע כחיילים בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית. לא, זה לא הטריילר לסרט "ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו. זהו סיפורם המופלא של[…]

איינשטיין וסילארד, הירושימה ונגסאקי: המכתב ששינה את פני ההיסטוריה

Leo Szilard (U.S. Department of Energy, Historian's Office)

ב-1926 עמלו אלברט איינשטיין ותלמידו, ליאו סילארד, על המצאת מקרר עם גישה שונה, שפעל כמעט ללא חשמל וללא גזים מזיקים לאטמוספירה. המקרר האקולוגי אמנם לא תפס, אבל מכירת הפטנט לחברת הענק השבדית "אלקטרולוקס" העניקה לסילארד סכום כסף נאה שאפשר לו להתמסר למחקריו האקדמיים בתחום האנרגיה האטומית, ולתחביב האהוב עליו בשעות הפנאי – קריאת ספרי מדע[…]

פרס אמי: סיפור האפליה של המתמטיקאית הגדולה בהיסטוריה

Emmy Noether in Erlangen, 1930 (photo: Konrad Jacobs. Creative commons, WikiMedia)

אם נתרגם את "משפט נתר" למונחים סוציולוגיים של ראשית המאה הקודמת, אפשר לומר כי באותה תקופה לא משנה אם היית אישה מוכשרת לאין שיעור מעמיתך לעבודה ו/או התפוקה שלך הייתה גדולה בעשרות מונים משלו, המערכת המינית הסימטרית בתוכה פעלת שמרה על אי-שוויון קבוע ביניכם. אמי נתר, אחת המתמטיקאיות החשובות אי פעם, הייתה קורבן מרכזי ובולט[…]

אין כניסה למוסר וליהודים: 81 שנה לוועידת הבושה של אומות העולם

Street in Austria after the Anschluss, 1938 (Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center, courtesy of Dina Gruenspan)

כמו רבים מיהודי אירופה גם הרשל גרינשפן ודודו, אברהם, היו דבוקים לרדיו ב-12 מרץ 1938 בשעה שהמליציות הנאציות צעדו ברחובות וינה, באירוע שכונה לימים "האנשלוס" – סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי. הרשל ודודו האזינו בחשש רב לנאום הכניעה המתרפס של הקנצלר האוסטרי ולקריאות הנקמה של אזרחים אוסטרים ממוצא גרמני, ששחררו רעל חומצתי בן 20 שנה,[…]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב