לפני כמה שבועות פתחנו את התערוכה החדשה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, "ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם", תערוכה גדושה במוצגים משעשעים, מאתגרים, מעוררי ההשראה אשר מעשירים את הסיפור היהודי. בין כל אלה אנו שמחות להציג את "ברבי עם תפילין". זוהי שנת הבת-מצווה של "ברבי תפילין". כבר 12 שנים שהיא מצחיקה, מכילה ומשמחת. ישבנו עם ג'ן טיילור פרידמן, היוצרת של ברבי תפילין, סופרת סת"ם, והאישה הראשונה (ככל הידוע) שכתבה ספר תורה, לשיחה על השורשים המצחיקים והלא צפויים של הבובה המיוחדת שיצרה.
"ברבי עם תפילין" מוצגת כעת בתערוכה החדשה בבית התפוצות, "ויהי צחוק" – איך את מרגישה לגבי זה?
אני חושבת שזה משעשע מאד ש"ברבי תפילין" היא חלק מתערוכה על צחוק והומור יהודי.
ספרי לי על המקור של ברבי תפילין. איך היא נולדה בעצם?
למעשה זה התחיל בתור בדיחה, ומהר מאד יצא מכלל שליטה. יום אחד, באוקטובר, כשלמדתי בישיבה בניו יורק, במקרה ראיתי למכירה בובת ברבי, שלבשה חצאית ג'ינס ארוכה, כמו שבנות הישיבה לבשו אז, והיא היתה דומה להפליא לרבות מהחברות שלי, שרובן הניחו תפילין, או רצו לעשות זאת ונאבקו על כך. שני הרעיונות האלה הסתובבו לי בראש, והיה לי קצת זמן פנוי, אז קניתי את הבובה והכנתי לה במהירות טלית ותפילין. צילמתי כמה תמונות והעליתי אותן לעמוד הפייסבוק שלי, ולהפתעתי הן נהיו ויראליות. התברר שהשילוב בין ברבי (הסמל הכי נשי והכי אמריקאי שיש) עם תפילין (הכי גברי והכי דתי) דיבר מאד להרבה אנשים, הן לטוב והן לרע.
קהילת הנשים הדתיות-עד-אורתודוכסיות שרוצות להניח תפילין, דחפה את ברבי תפילין כביטוי אמנותי, אבל נתנה דחיפה גם לגמ"ח לתפילין לנשים. להרבה קהילות דתיות יש גמ"ח תפילין, שמיועד להשאלת תפילין לגברים שידם אינה משגת. בדרך כלל אין בקהילות שירות כזה לנשים. אז התחלתי לאסוף תפילין ישנים, לייפות ולסדר אותם ולהשאיל לנשים שנזקקו להם אך לא יכולות להרשות לעצמן. כמו הבובה, גם הגמ"ח עדיין מצליח מאד, אם כי זוכה לפחות פרסום.
מה היו התגובות הראשוניות לברבי תפילין?
היו אנשים שהשתגעו עליה כי ראו בה את היהדות שלהם עצמם. אחרים אוהבים אותה כי היא הופכת את המצוות לכיף, וזה מתאים להם. והיו כאלה שאמרו לי שאני הורסת את היהדות. נו, היהדות עדיין מצליחה לא רע, אז נראה לי שזה בסדר. הרי אמנות היא ראי הנשמה, את מבינה?
האם היו לך מפגשים מעניינים או משמעותיים בעקבות ברבי תפילין? או קונים מעניינים, חוץ מבית התפוצות כמובן?
הברבי שלי כבר הוצגה בכמה מוזיאונים אחרים, ומופיעה בכמה ספרי יהדות, בהקשר של התפילין, או בהקשר של שויון זכויות. יש הרבה מכירות כמתנת סיום לימודים, וזה מאד נחמד. קונים גם כמתנה לבת מצווה, או לתלמידות בהיברו סקול. הבובה החביבה עלי היא בובה שהכנתי לחברה עיוורת: ברבי עם מקל וסידור בכתב ברייל, בנוסף לתפילין.
על אילו פרויקטים נוספים עבדת?
לאחרונה עבדתי על ספר התורה השישי שלי, אני מכינה הרבה תפילין (בעיקר לבנות מצווה), קצת מזוזות וכמה מגילות. אני משתדלת לכתוב על קלף שהוכן מחיות שמקבלות יחס אתי ויש לי המון תלמידות מעולות, מגימלאית מניו זילנד ועד סטודנטית באמריקה. לפעמים כשאני מלמדת כתיבת סת"ם, הן נותנות לי מזוזה במקום שכר, ולכן הבית שלי מלא מזוזות שכתבו תלמידות וקולגות שלי. זה גורם לי אושר רב, אני מרגישה שאני תמיד מוקפת בחברות. חלק מהן מחוללות שינוי ממשי בקהילות שלהן, בודקות תפילין, כותבות מזוזות ומתקנות ספרי תורה. לצוות סופרות הסת"ם שלי יש גם אתר משלהן stamscribes.com. אנו סופרות סת"ם מרחבי העולם שנותנות שירות לכל סוגי הקהילות היהודיות במומחיות ובכבוד.
ומה הדבר הבא שלך? ושל ברבי תפילין?
מאז 2006, ברבי תפילין זכתה להתעוררות. כעת יש לה עוד חברות מניחות תפילין, לאו דווקא לבנות, רזות ובלונדיניות. אני עובדת על הדוקטורט שלי בנושא אותיות משונות במגילות תורה, אלה האותיות שנעשה בהן שינוי שנועד לרמוז על משמעויות נסתרות.
תוכלו לקרוא עוד על ג'ן טיילור פרידמן ועבודתה כאן: http://www.hasoferet.com