גם היום, כשמדברים על "תור זהב יהודי", המחשבה הראשונה שעולה בראש היא כמובן זו של יהדות ספרד – תקופה שנחשבת לשיא של מעורבות יהודית בח'ליפות המוסלמית בספרד, עם השפעות הדדיות במחשבה הפילוסופית, בשירה, במדע ובעוד שפע תחומים אחרים שהותירו חותם על היהודים וסביבתם. אבל ליהודים היה תור זהב במקום נוסף, גם בימי הביניים, ולמרות שיש לנו פחות מקורות עליו נראה שהוא היה לא פחות משמעותי מזה שהתרחש בספרד – תור הזהב של היהודים בבולגריה.
בדרך כלל בולגריה והיהודים מזוהים עם מאורעות המאה ה-20 בדגש על השואה, וההצלה של מרבית היהודים המקומיים. אבל יותר מ-1,000 שנה לפני כן, לא רק שהיהודים נטלו חלק חשוב בממלכה שנודעה כאימפריה הבולגרית הראשונה – אלא שיש סיכוי שבלעדיהם, האימפריה הזו כלל לא הייתה קיימת. הסיבה לכך נובעת כנראה מכך שעוד לפני שהיו בולגרים בבולגריה – היו בה יהודים. עדויות ארכאולוגיות מתקופת האימפריה הרומית והאימפריה הביזנטית (שקדמו לבולגרים במקום) מעידות על נוכחות יהודית ברורה בשטח.
במאה השביעית התחילו לנדוד לבולגריה מי שאנחנו מכירים היום בתור העם הבולגרי – שבטים טורקיים וסלאביים מאזורי מרכז אסיה, אשר היו עובדי אלילים, ועזבו את מקום מושבם. הסיבה לכך הייתה באופן מפתיע – היהודים, אבל לא מסיבות חיוביות. באותה תקופה קמה ממלכת הכוזרים, שעל פי עדויות שונות של מוסלמים היו תחת השפעה יהודית. טיבם של הכוזרים לא ברור עד היום, ויש מסקנות סותרות בשאלה עד כמה הממלכה הזו באמת הייתה יהודית, אבל נראה שלפחות ראשי הממלכה והאליטות שלה קיבלו על עצמם חלקים עיקריים מהאמונה היהודית, והאימפריה החלה להתפשט ברחבי אסיה, כששבטים ועמים רבים מצאו את עצמם במנוסה.
כך הגיעו חלק מהשבטים הללו לאזור בולגריה של ימינו וסביר מאד להניח שהם פגשו שם את היהודים. לשבטים המקומיים לקח זמן מה לקבל עליהם את הנצרות, שהחלה להתפשט ברחבי אירופה. למרות שיש עדות שהבולגרים הראשונים הגיעו לבולגריה במאה השביעית, נראה שרק 200 שנה מאוחר יותר, עם עלייתו לשלטון של בוריס הראשון והקמת האימפריה הבולגרית הראשונה – קיבלו על עצמם הבולגרים את הנצרות.
אולם דווקא עם קבלת הנצרות, אנחנו מקבלים הצצה להשפעה האמיתית של היהודים על הבולגרים שהחלו להתיישב במקום. נראה שרבים מהבולגרים היו נבוכים מאד מהשאלה מה זה בעצם אומר להיות נוצרים, ובמה זה שונה מלהיות יהודים? האליטה הבולגרית שלחה מכתב לאפיפיור ניקולוס הראשון, עם לא פחות מ-106 שאלות שונות בענייני הנצרות ומהתשובות של הכס הקדוש משתמע כי במידה רבה הבולגרים ניהלו סוג של חיים יהודיים, או לפחות גרסה מרוככת שלהם.
כך למשל, האפיפיור מסביר לבולגרים כי כעת כאשר המשיח הגיע, אין עוד שום צורך בשמירת השבת. הוא אפילו מזהיר אותם שאם חלילה הם ימשיכו לשמור את השבת הם יחזירו את חוקי היהדות הכוזבת. שאלה נוספת נגעה למחזור התפילה והאם מותר להמשיך ולהתפלל להורדת הגשם. האפיפיור הבהיר שמותר אבל שלא יתפללו בעצמם – אלא אך ורק בתיווך הכמרים של הכנסייה. העובדה שאנשים התפללו לגשם יכולה להעיד כי מוטיבים פגאניים ויהודיים היו מעורבבים אצל הבולגרים – אך בוודאי שהם לא נעזרו בכומר אם האפיפיור היה צריך להבהיר זאת.
חיזוק נוסף לכיוון היהודי מגיע מאיסורי האוכל. האפיפיור הבהיר כי נשאל בנוגע לשחיטה של בעלי חיים, והאם ישנם בעלי חיים ספציפיים שאסור לאכול – וענה שכל בעלי החיים טהורים בעיני האל. אמנם בתשובת האפיפיור לא מוזכרים בעלי חיים ספציפיים שאסורים למאכל ביהדות, אך עצם העובדה שהבולגרים העלו את השאלה, מראה כי הם הכירו מסביבתם את האיסורים היהודיים על מאכלים שונים ועל כללי השחיטה המותרים.
האפיפיור נדרש לעוד סוגיות רבות הקשורות לעיסוקים יהודיים – האם ישנה חובת ביכורים בחג השבועות (חג שגם הנוצרים מציינים), האם יש חובה לבצע את טקס פדיון הבן לבנים בכורים, וגם האם יום המנוחה כעת הוא שבת או ראשון, והאם ישנם כללים על איסורי מלאכות ביום זה.
אז האם הבולגרים שמרו על חוקי היהדות עד ההתנצרות? לא ברור לגמרי, אך נראה שהיהודים היו קבוצה בולטת מאד בחברה הבולגרית בשלבי הגיבוש שלה. הם היו המיעוט המונותאיסטי הבולט ביותר, וחוקיהם המרכזיים שנגעו לימי מנוחה, אכילה ותפילה היו מוכרים על ידי השכנים הפגאנים שלהם, שאפשר ואימצו כמה מהעקרונות הללו. אפשר גם להבין את הבלבול של הבולגרים בפנייתם לאפיפיור – המונותאיזם המרכזי שהם הכירו היה מהכיוון היהודי, ונראה שלא היה ברור להם מה ההבדלים בין נוצרים ליהודים, אם שניהם מאמינים באותו אל. העובדה שהאפיפיור היה צריך להבהיר לבולגרים כי הנצרות היא דת מונותאיסטית ולא עבודת אלילים, מעיד על הבלבול בעניין.
אפשרות נוספת היא שלמרות שהבולגרים ברחו ממלכת הכוזרים ואף נלחמו בה, הם המשיכו לשמור איתה על קשרים מסחריים ותרבותיים, והייתה תנועה נרחבת של אזרחים בין שתי הממלכות, ובמיוחד של היהודים. יתכן שהשבטים שהרכיבו את בולגריה הביאו כמה מעקרונות היהדות של הכוזרים, ואפשר שיהודים כוזרים אף הגיעו בעצמם לבולגריה.
העדות המרתקת ביותר להשפעה של היהודים על הבולגרים נמצאת עד היום בשפה הבולגרית. מי שיצרו את הא"ב הראשון ששימש ככתב עבור השפה הסלאבית העתיקה היו שני אחים בשם קירילוס ומתודיוס שחיו בעיר סלוניקי. הם אמנם השתמשו באותיות היווניות (הא"ב הקירילי מבוסס על זה שהמציאו שני האחים), אך ייתכן כי קירילוס היה בקשר עם יהודים כוזרים או עם יהודים מקומיים מאזור בולגריה, וכך נחשף לא"ב העברי. הדבר עוזר להסביר את הדמיון בין האות שי"ן העברית, לאות Ш (שָה) שנוצרה על ידי האחים מסלוניקי. הכנסת צליל עברי לא"ב הבולגרי מעיד על הרושם הרב שהיהודים יצרו בסביבתם – ואת העובדה שבלעדיהם, העם הבולגרי היה כנראה מתפתח בצורה אחרת לגמרי.