אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

כריסמס עם זקן: התרומה המכרעת של יהודים לפסקול חג המולד

חג המולד הוא – מיותר כמעט לומר – החג הכי לא יהודי שניתן להעלות על הדעת. קשה אפילו לדמיין יום פחות יהודי מהיום שבו מציינים את הולדתו של מי שהיהדות הקיאה מקרבה באופן מוחלט; יום שבו עורכים מיסה מיוחדת בכנסייה, ומכינים מעדנים חגיגיים מבשר חזיר. היו גם לא מעט מקרים בהיסטוריה שבהם חג המולד היה יום מסוכן ורווי פורענות ליהודים, למשל הפוגרומים שפרצו בוורשה בשנת 1881 ממש ביום החג.

המלחין אירווינג ברלין מופיע בפני חיילים במחנה ליצ'פילד, אנגליה 1944 (צילום: הרברט זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)
המלחין אירווינג ברלין מופיע בפני חיילים במחנה ליצ'פילד, אנגליה 1944 (צילום: הרברט זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

ועל אף כל זאת, היתה ליהודים השפעה מאד חשובה על אווירת החג ועל הדרך לחגוג – דרך הפסקול של שירי החג. חלק גדול להפליא משירי החג הקלאסיים, אלה שכל תחנות הרדיו מתחילות להשמיע שוב ושוב כבר בסוף אוקטובר, שירים שקשורים בקשר בל יינתק לחויה הרגשית של חג המולד – נכתב ובוצע על ידי יוצרים יהודים. בא לכם ערמונים צלויים? הקשיבו ל roasting some chestnuts on an open fire של בוב וולס (במקור רוברט לווינסון) ומל טורמה. חם ונעים לכם בבית ולמי איכפת מהשלג שיורד בחוץ? שימו את Let it Snow, Let it Snow, Let it Snow  של סמי קהאן (במקור שמואל כהן) ויול שטיין (יוליוס קרווין) שטיין. יצאתם מהבית לעשות "טיול בארץ הפלאות של החורף"? באוזניות בטח תשמעו את  Walking in a Winter Wonderland – שכתב פליקס ברנרד במיוחד בשבילכם. ומה עם הביצוע הקלאסי של בינג קרוסבי ל Silver Bells, שיר  שמתאר את העונג השליו שיורד על העיר בחג המולד?  כתבו אותו ג'יי ליווינגסטון (יעקב הרולד לווינסון) וריי אוונס. ואם אתם בכיוון של משהו קצת יותר רומנטי, ג'ואן אלן יעבץ (אחייניתו של סנטור ניו יורק, ג'ייקוב ק. יעבץ) ופיליפ שפרינגר יכניסו אתכם לאווירה עם השיר Santa Baby, שמוכר מאד בעיקר בביצוע של ארתה קית'. ויש עוד רבים אחרים.

אפילו השיר הכי טיפוסי שיש – White Christmas – נכתב על ידי אירווינג ברלין (במקור ישראל ביילין), יהודי שנולד בשטעטל קטן ברוסיה. השיר הוא שיאן במספר הביצועים, המוכר ביותר של בינג קרוסבי, והוא גם הסינגל הנמכר ביותר בעולם. השיר נפתח במילים "אני חולם על חג מולד לבן כמו אלה שהיו לי פעם" ומעלה געגוע נוסטלגי למראות של צמרות עצים מושלגות ופעמוני מזחלות שלג.

וקר של חג מולד. קריקטורה אנטישמית שהתפרסמה בג'אדג', ארה"ב 1894. זמרים של מזמורי חג המולד בפתח חנותו של המשכונאי משה כהן. (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף ג'ון וסלמה אפל, מוזיאון אוניברסיטת מישיגן)
בוקר של חג מולד. קריקטורה אנטישמית שהתפרסמה בג'אדג', ארה"ב 1894. זמרים של מזמורי חג המולד בפתח חנותו של המשכונאי משה כהן. (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף ג'ון וסלמה אפל, מוזיאון אוניברסיטת מישיגן)

White Christmas הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לפער הקיומי שבין החוויה הבדיונית המתוארת בו לבין מציאות החיים של הכותב, אבל התופעה של יוצרים יהודים שכותבים שירים לחג מולד מצביעה, במידה כזו או אחרת, על יחסם המורכב של יהודים לחג זה. עבור יהודים שחיים בארצות עם רוב נוצרי, חג המולד הוא אירוע תרבותי מרכזי, יותר משהוא חג דתי. עבור רבים החג משמש תזכורת חוזרת ומכאיבה לכך שכמה שלא התקדמנו, יהודים הם עדיין ותמיד יהיו אאוטסיידרים בחברה.

אפשר להבין חלק מהשירים כמבטאים בו זמנית גם משיכה וגם ניכור אל החג. למשל, שירו של וולטר קנט (ששמו המקורי מוריס קאופמן) “I’ll be Home for Christmas,” מביע את כיסופיו של חייל אמריקאי הביתה בתקופת החג. אבל אפשר בהחלט לקרוא כאן קריאה נוספת, כשיר על החוויה היהודית בתקופת חג המולד. השיר מתאר געגוע מלנכולי הביתה ויש בו שלל דימויים טיפוסיים למנהגי החג: שלג, צמח הדבקון, אשוח מקושט, מתנות. אבל בהמשך מתברר שהדובר בשיר מבטא ציפייה שלא תתממש. הוא לא באמת יזכה לחגוג את חג המולד בבית, אלא יהיה בבית בחג "אך ורק בחלומותיי". יש דמיון בין התחושה הזאת לבין החוויה היהודית בחג. היהודים מודעים היטב לאווירה המשתנה, לתחושת החג באויר, לעצים המקושטים ולכל היתר, אבל הם נהנים מכל התפאורה הזאת מן הצד, הם לא לגמרי שם בפנים – בעצם, היהודים יכולים לבוא הביתה לחג המולד רק בחלומותיהם.

"תושיה יהודית", קריקטורה המתארת יהודי רפורמי מברך על נרות חנוכה שהודלקו על עץ אשוח. מתוך העיתון "דער גרויסער קונדס", ארה"ב, 30 בדצמבר 1910. (בית התפוצות, ארכיון התצלומים באדיבות אליהו בנימיני)
"תושיה יהודית", קריקטורה המתארת יהודי רפורמי מברך על נרות חנוכה שהודלקו על עץ אשוח. מתוך העיתון "דער גרויסער קונדס", ארה"ב, 30 בדצמבר 1910. (בית התפוצות, ארכיון התצלומים באדיבות אליהו בנימיני)

ומה לגבי השיר הקלאסי “Rudolph the Red-Nosed Reindeer"? זהו שיר חג המולד הכי יהודי שיש. כתב אותו ג'וני מרקס (שכתב גם את “Rockin’ Around the Christmas Tree”  ואת “A Holly Jolly Christmas”), והוא מבוסס על סיפור שכתב גיסו, רוברט ל. מיי – סיפורו של רודולף אייל הצפון, ששונה מיתר חבריו האיילים באפו האדום (דווקא באף, מכל הדברים!). כולם שונאים אותו ולועגים לו בשל אפו השונה, עד שסנטה קלאוס מבין כמה יעיל האף הבוהק כשצריך לנווט את המזחלת בערפילי הלילה. רודולף מוביל את המזחלת בבטחה, ובכך מציל את היום של סנטה, של האיילים ושל כל ילדי העולם. בזכות זה הוא נהפך מאאוטסיידר שלא מכבדים, לאהוב לבם של האיילים האחרים.

בהחלט אפשר לראות כאן משל לסיפור היהודי, בייחוד באמריקה. סיפורו של עם מנודה, שממשלים ומחוקקים אכזריים וגם אזרחים ושכנים שמו אותו ללעג והפלו אותו בשל שונותו, אבל תמיד נכסף להתקבל ולהשתלב. ואם חשוב לך להראות איזה אמריקאי טוב אתה, מה יותר מתאים והירואי מאשר להציל את חג המולד?

מה יותר מתאים והירואי מאשר להציל את חג המולד? רודולף האייל, צילום מסך מספיישל טלוויזוני, ארה"ב, 1964, על ידי רנקין בוס (ויקימדיה)
מה יותר מתאים והירואי מאשר להציל את חג המולד? רודולף האייל, צילום מסך מספיישל טלוויזוני, ארה"ב, 1964, על ידי רנקין בוס (ויקימדיה)

אז חג המולד אינו חג יהודי, אבל יהודים יצרו את המוזיקה שנותנת את הטון והאווירה בחג, ויש אפילו הטוענים שיש למוזיקה הזאת נופך יהודי מיוחד. הדחף של מי שחוו את הניכור בחג המולד לתרום בכל זאת משהו מעצמם לחג ולהיות חלק ממנו, חושף את תשוקתם לחדול להיות אאוטסיידרים בקרב בני ארצם, חבריהם והמדינה בה הם חיים, בזמן חג המולד.

(תרגום מאנגלית: דנה פז פרינס)

 

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב