לפני פטירתו הוציא הזמר והיוצר הגדול לאונרד כהן ז"ל את האלבום "You want it darker". בשיר הנושא באלבום שילב כהן חלקים מתפילת הקדיש. שיאה של היצירה, במסגרתה עורך כהן דיאלוג נוקב עם אלוהים, היא בקריאה: I'm ready my lord" הנני, הנני". שבעה עשר יום לאחר מכן, ב-7 בנובמבר 2016, נפטר לאונרד כהן והוא בן 82. השבוע, עם ציון יום השנה הראשון למותו, עלה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות מיצג וידאו מיוחד שמלווה את צלילי השיר המצמרר, תפילת הפרידה של לאונרד כהן מהבלי העולם הזה.
הקריאה "הנני" מופיעה בתנ"ך למעלה מ- 250 פעמים. אין כמעט דמות מקראית מרכזית שאינה אומרת אותה, או סיפור תנכ"י ידוע – מעקדת יצחק ועד ההתגלות של אלוהים לפני משה בסנה הבוער – שהיא אינה מופיעה בו. לעתים המקרא גם משתמש בה בשמו של אלוהים.
אחד הפירושים היפים והעמוקים ביותר למילה "הנני" שייך לפילוסוף היהודי מרטין בובר (1878-1965). בובר, יהודי ציוני ממוצא גרמני, שנמלט מציפורני הנאצים ממש ברגע האחרון, בשנת 1938, עלה מברלין לארץ ישראל וכיהן כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. מראהו התנכי והכריזמה הממגנטת שלו הפכו את בובר במהרה לגורו רוחני, סביבו התקבצו חוג של תלמידים מעריצים, שהלכו בעקבותיו לכל מקום. בנוסף לכך היה בובר – יחד עם גרשום שלום ויהודה לייב מאגנס – מהבולטים בדוברי תנועת "ברית שלום", שביקשה לכונן מדינה דו-לאומית בארץ ישראל. לאות הוקרה וכבוד למפעלו הספרותי העניקה לו המדינה את פרס ישראל בשנת 1958.
החיבור שהקנה לבובר פרסום עולמי באקדמיה בכלל ובעולם היהודי בפרט היה ספרו המופתי "אני-אתה". אחת הסיבות להצלחת החיבור הייתה השקפתו המטאפורית החדשנית לגבי זהותו של אלוהים. על פי בובר אלוהים הוא למעשה ה-"אתה" הנצחי. ובמילים שלנו: השכן המרעיש בדירה למעלה, החבר לספסל הלימודים, ההיא שנדחפת בתור לקופה בסופר, המלצר שמשלים הכנסה בבית קפה, וההומלס שמקבץ נדבות בקרן הרחוב.
במהלך החיבור בובר מדגים באופן מעורר התפעלות, כיצד בכל פעם שמופיעה בתנ"ך הקריאה "הנני" מתקיים דיאלוג בין שתי ישויות, אם זה בין אלוהים ודמות אנושית כלשהי, או בין שתי דמויות אנושיות בעצמן – דיאלוג ממנו אף אחד מהצדדים לא יכול להתחמק, גם אם ירצה בכך.
בובר טען כי אלוהים, כלומר "האתה" הנצחי, מגלם את האחריות שלנו כלפי הזולת, שעצם קיומו, ואך ורק עצם קיומו, מחייב אותנו לבוא עמו בדיאלוג, לקשור את גורלנו בגורלו ולהשיב לקריאתו "הנני". לאמור, הנה אני כאן, מוכן לקראתך. בניגוד לקריאת ה-"אני" שאותה אימץ דור הסלפי של היום, הציע בובר את קריאת "הנני", המבטאת חיבור ודיאלוג עם הזולת.
ואכן בין ה"הנני" של בובר ל-"אני" של דור הסלפי פעורה תהום עמוקה, שאם תצעקו לתוכה מספיק חזק תשמעו הד עמוק, הלא הוא קול הבס הנמוך והנפלא של לאונרד כהן.