האם הסטריאוטיפ האנטישמי אודות היהודים כמזהמי האנושות, מקורו במתורגמן היהודי לואיס דה-טורס, שאחראי במידה רבה להגעת הסיגריות הראשונות לאירופה? אז זהו שלא. הוגי האנטישמיות המודרנית התכוונו בהקשר היהודי לזיהומים אפידמיים יותר, מה גם שבאותו זמן נזקי העישון טרם התגלו. ועדיין, בדברי ימי תולדות העישון, ללואיס דה-טורס מיוחד פרק בהתמכרותה של אירופה לטבק. למזלנו, את השימוש בכימותרפיה המציא גם כן יהודי – סידני פארבר – אז איכשהו יצאנו מאוזנים.
את סיפורו של לואיס דה-טורס יש להתחיל בבוס שלו, רב החובל המפורסם בהיסטוריה והאיש היחיד שבאמת גילה לנו את אמריקה – כריסטופר קולומבוס. המקום, ספרד. השנה, 1492. המלך פרדיננד והמלכה איזבלה חותמים על שני מסמכים גורליים. הראשון, שנחתם ב-31 במרץ, היה צו הגירוש המפורסם שחייב את כל היהודים שלא התנצרו לעזוב את ספרד עד ה-31 ביולי. הצו שהוכרז בסוף אפריל, העניק ליהודים שלושה חודשים בלבד לעזוב את חצי האי האיברי. רוב היהודים, בערך מאתיים אלף במספר, הצליחו לעזוב עד ה-2 באוגוסט – תשעה באב לפי לוח השנה העברי.
ההיסטוריון צ'ארלס אלפרין, המתבסס על עדויות מהתקופה, מתאר את הימים האחרונים של הגירוש: "הדרכים לנמלים ולגבולות שרצו בהמוני אדם: זקנים וצעירים, חולים ופיסחים וילדים בכל הגילים – מרביתם רגלית, בני-מזל אחדים בעגלות, מעטים על גב סוסים ופרדות". אלפרין מוסיף, "עד הרגע האחרון ניסו כמרים לשכנע את היהודים להסכים לטבילה. הרבנים עודדו את הלאים ואת הנואשים, ובנוע הטורים שרו נשים וילדים, רקדו ותופפו לעידוד הקהל. בהגיעם סוף-סוף לשפת הים, בכו והתפללו לנס שישנה את הצו. שעות על שעות בהו בגלים, אך שום נס לא קרה. מרגע שעלו על סיפונן של האניות הם נבזזו, נרצחו, נמכרו לשודדי-ים, נזנחו על החוף ומדינות רבות סירבו להכניסם לתחומן". עד כאן השלכות המסמך הראשון.
המסמך הגורלי השני עליו חתמו המלך והמלכה נחתם ב-17 באפריל ותוכנו היה אישור פרויקט יומרני למציאת נתיב הפלגה מערבי לאסיה. בראש הפרויקט עמד אחד, כריסטופר קולומובוס שמו, רב חובל ממוצא איטלקי – או כך לפחות הצהיר על עצמו. קולומבוס יצא להפלגה מנמל פלוס דה לה פרונטרה ב-3 באוגוסט, למחרת עזיבתם של אחרוני היהודים. סמיכות הזמנים בין הגירוש להפלגה הציתה את דמיונם של היסטוריונים רבים – בעיקר יהודים. אלו התעקשו, בהתבסס על ממצאים והשערות, כי קולומובוס עצמו היה ממוצא יהודי, וכי תכלית הפלגתו מערבה הייתה מציאת מקום התיישבות עבור אחיו, היהודים המגורשים.
לא ניכנס לפולמוס האקדמי אודות מוצאו של קולומבוס והמניעים שעמדו מאחורי הפלגתו. לפחות לא הפעם. היסטוריונים וחוקרים כבר צחצחו מספיק חרבות בסוגיה. על דבר אחד אין ויכוח – מעגל המקורבים של כריסטופר קולומבוס היה ממוצא יהודי. הבולטים בהם היו לואי דה סנטאחל, מי שמימן את ההפלגה הראשונה של קולומבוס, גבריאל סנצ'ז ששימש כגזבר הכללי של הממלכה הספרדית וגם המתורגמן הראשי של המסע לגילוי אמריקה וגיבור סיפורנו – לואיס דה-טורס.
עם פרסום צו הגירוש של היהודים, המיר לואיס דה-טורס את דתו לנצרות כדי להציל את עצמו ובכך הפך ל"קונברסו" – מומר. דה-טורס, ששלט בעברית, ארמית, ערבית, צרפתית, ספרדית ופורטוגזית, שימש כמתורגמן של מושל מורסיה וזה העביר המלצה על הטאלנט לקולומבוס שבדיוק חיפש בנרות מתורגמן מקצועי לקראת ההפלגה הארוכה. באותו זמן, כמו גם לאורך כל הדרך, האמין קולומבוס כי פניו מועדות לארצות המזרח הרחוק. הוא העריך כי ידיעותיו של דה-טורס בשפה העברית יסייעו לו ביצירת קשר עם הסוחרים היהודים המקומיים של אסיה. כך נסללה דרכו של המתורגמן היהודי לקחת חלק בהפלגה המפורסמת ביותר בתולדות האנושות.
כעבור שלושה חודשים, ב-2 בנובמבר 1492, נעצרה הספינה "סנטה מריה" בסמוך לחופי אי גדול – קובה, לימים. העדויות מספרות כי קולומבוס שלח את דה-טורס ומלח ספרדי נוסף בשם רודריגו דה-חרס לבחון את פנים האי. השניים העבירו ימים רבים בהכרת השטח והתקבלו בידידות על ידי הילידים המקומיים, שגם גילו להם כיצד הם שורפים את הזמן, תרתי משמע, בעזרת "עישון עלים יבשים שעולה מהם ריח מיוחד". את אותם עלים, כך הסבירו המקומיים, מניחים על גבי עלי דקל ומייבשים אותם עד שהם נראים כמו נייר. לאחר מכן מדליקים אותם ונושמים את העשן שעולה מהם. דה-טורס התנסה בעישון הטבק ובכך הפך כנראה לאירופאי הראשון שעישן סיגריה. הטבק, אלא מה, מצא חן בעיניו ובעיני חברו לסיור, וכשהשניים שבו לאניה, הם הביאו איתם דוגמיות רבות ממנו.
קולומבוס סיים את מסעו ושב לספרד ב-1493. דה-טורס וכ-38 ספרדים נוספים מההפלגה הראשונה בחרו להישאר מאחור, ביישוב הראשון שהקימו הספרדים באמריקה – "לה נבידאד" שבאיספניולה (סנטו דומינגו של היום). מרגע זה אבדו הפרטים על חייו של דה-טורס. האגדות שנרקמו סביבו, לעומת זאת, רבות ומגוונות. יש הטוענים כי המילים הראשונות שנאמרו ביבשת אמריקה היו בשפה העברית מפיו של לואיס דה-טורס, אחרים סבורים כי דה-טורס הפך לבעל אחוזה עשיר בעולם החדש, ובמקורות מסוימים אף מייחסים לו את גילוי תרנגול ההודו.
ומה לגבי הטבק? אחרי שדה-חרס חזר לספרד עם הטבק שהוא ודה-טורס העלו על האנייה, הוא כיבד את חבריו ושכניו בשאיפות מהעשב המוזר. השמועה הגיעה למוסדות האינקוויזיציה שקבעו כי "רק השטן יכול לתת לאדם את היכולת להוציא עשן מפיו" וגזרו על המלח הספרדי שבע שנות מאסר בגין עישון העלים היבשים – כנראה העונש החמור ביותר אי פעם שנגזר בגין עישון סיגריה. לא עזר להם. באותו זמן העישון כבר תפס תאוצה והתפשט כמו אש בשדה טבק. בהתחלה התמכרה ספרד. בהמשך אירופה כולה.