חודש הגאווה הוא חגיגה של הדרכים המגוונות והחופש לאהוב ולהיות נאהבים. הוא תוצאה של שנים רבות של אקטיביזם ומלחמה חסרת פשרות מצד קהילת הלהט"ב ובני בריתה, בייחוד מאז שנות ה-1960, אבל כבר עם לידתה של המאה העשרים, רופא וסקסולוג יהודי-גרמני בשם ד"ר מגנוס הירשפלד, היה חלוץ זכויות הלהט"ב, וסלל בפני העולם את הדרך להכיר בקיומן של זכויות שוות לבני האדם, יהיו אשר יהיו נטיותיהם המיניות.
הירשפלד נולד בשנת 1868 בפולין בעיר קולברג (כיום קולובז'ג), ובבגרותו עבר לגרמניה כדי ללמוד, עד לקבלת תואר דוקטור לרפואה. ב-1896 התמקם בברלין והקים לעצמו קליניקה ופצח בקריירה מרשימה ופוריה, הן בחקר המיניות והן בפעילות למען זכויותיהם של מיעוטים מיניים. פעילותו נבעה גם מעניין אישי – נטיותיו של הירשפלד עצמו היו סוד גלוי, והוא חלק את חייו עם שני בני זוג, קארל גיס ולי שיו טונג.
אחדים ממטופליו ניסו להתאבד או התאבדו לאחר שלא הצליחו להתמודד עם נטייתם השונה ובעיקר עם תחושת החריגות שהתלוותה לאורח החיים הזה בשנים ההם, משפחתית, חברתית ותרבותית. הנושא נהפך עבור ד"ר הירשפלד לעניין של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. ב-1919 הוא כתב את התסריט לסרט ששמו "שונים מאחרים" (Anders als die Andern) ואפילו שיחק בו תפקיד קטן, שם הפציר באדם שלא לשים קץ לחייו אחרי שאהובו התאבד. "שונים מאחרים" נחשב לסרט הפרו-גיי הראשון אי פעם. באותן שנים ברפובליקת ויימאר, כמו במקומות רבים בעולם, יחסים הומוסקסואליים בין גברים נחשבו לעבירה על החוק.
בשנת 1897 השתתף הירשפלד בייסודה ועמד בראשה של הוועדה המדעית ההומניטרית, אשר הוקמה במטרה לנהל מערכה – ראשונה מסוגה בהיסטוריה – להכרה חברתית בהומוסקסואלים וביטול אפלייתם בחוק. הירשפלד והמייסדים האחרים של הוועדה קיוו שהבנה טובה יותר של ההומוסקסואליות תוביל את הציבור להשתחרר מהומופוביה ולצאת נגדה. בנוסף לעריכת מחקר מדעי, הוועדה עסקה גם במאמצים לשנות את החוק בגרמניה. על אחת העצומות לשינוי החוק הם הצליחו להחתים אלפי אנשים, כולל אלברט איינשטיין.
הירשפלד האמין שזכויות להט"ב וזכויות נשים קשורים יחד בקשר הדוק ודגל במניעת הריון, בחופש להפיל, וביחסי מין לפני הנישואין, ואף טען נגד המדיניות שקבעה שמורות ועובדות ציבור לא הורשו להינשא או ללדת ילדים.
ב-1919, בשנותיה הליברליות ביותר של הרפובליקה הויימרית, הירשפלד היה שותף בהקמת המכון למחקר המיני, שנתן שירותים רפואיים ולימודיים לאלפי מבקרים בשנה, וגם סיפק תעסוקה וטיפול רפואי לטרנסג'נדרים. במהלך שנות פעילותו הוכיח הירשפלד לא פעם עד כמה הקדים את זמנו. הוא טבע את המונח טרנסקסואליות וטרנסג'נדרים נמנו עם צוותו ובין לקוחותיו. הוא אף הציע שירותים כירורגיים, בהם הניתוחים המודרניים הראשונים לשינוי מין. הוא קבע, שיש קטגוריות נוספות מעבר לזכר ונקבה – קבוצה שכינה אותה המין השלישי, כך היה בין הראשונים שהכירו בקיומם של אנשים שאינם מצייתים לחוקי המיגדר שאליו נולדו, ובמגוון שקיים במיניות האנושית.
כמעט מיותר לציין שהירשפלד – גם יהודי, גם הומו וגם נושא הדגל העיקרי של זכויות להט"ב – היה מטרה ברורה לחיציהם של הגרמנים הנציונליסטים. באירוע אחד בשנת 1920 הם אפילו היכו אותו נמרצות והשאירו אותו פצוע. הטבעת הלכה והתהדקה סביבו אחרי שעלו הנאצים לשלטון בשנת 1933. במאי אותה שנה, בזמן שהירשפלד שהה בסדרת הרצאות בארצות הברית, חברי התאחדות הסטודנטים הנאציונל-סוציאליסטית התפרצו למכון, היכו את אנשי הצוות ששהו שם וצעקו "לשרוף את הירשפלד!". הם בזזו ושרפו למעלה מ-20,000 ספרים וכתבי עת ויותר מ-5,000 תצלומים. למעשה, רבים מהצילומים המוכרים לדראון עולם משריפת הספרים הנאצית, התרחשו בעת שריפת ספרי ומסמכי המכון לחקר מיני של הירשפלד. המכון נסגר והירשפלד לא שב עוד לברלין. הוא היגר לצרפת, ניסה להקים את המכון מחדש בפריז ללא הצלחה ונפטר שנתיים אחר כך בניס, בשנת 1935.
על אף שהירשפלד לא זכה לראות זאת, רבים מרעיונותיו התקדמו עם הזמן מהשוליים אל הזרם המרכזי. כשאנו מציינים את חודש הגאווה, ואת מצעד הגאווה הגדול והראשי בתל אביב, עלינו להבטיח שלא לשכוח את הרופא היהודי מברלין שעזר לסלול את הדרך לקיומם של רעיונות שכאלה, ושהקדיש את חייו לרעיון ש"דרכי האהבה מגוונות כשם שבני אדם מגוונים". חג גאווה שמח!
(מאנגלית: דנה פז פרינס)