העובדה שעזה היא מוקד פונדמנטליסטי דתי אינה חדשה. לאורך ההיסטוריה ידעה העיר הדרומית למשוך אליה מאמינים קנאים, טעונים במתח משיחי גבוה ותשוקה עזה לגאול את האנושות מייסוריה הגשמיים. מימי שמשון הגיבור, שעקר את שערי העיר הפלישתית בחמת זעם קדוש, ועד ימיהם של יחיא סינוואר ומוחמד דף, ששואפים להפוך את כל העולם ל-"דאר אל חרב" בשם הג'יהאד הקדוש.
כמובן, תופעות של משיחיות וקנאות הן חוצות דתות וגם ביהדות לא חסרו משיחים, נביאי שקר ושלל טיפוסים שהציעו לצאן מרעיתם חיבור ישיר לשכינה וחבילת סטרימינג חינם לרוח הקודש. הפעם נתמקד באחד מהם.
הסיפור שלנו מתחיל בצעיר יהודי שחי בעזה לפני כ-350 שנה. שמו היה נתן העזתי והוא נחשב למחולל התנועה המשיחית היהודית הגדולה ביותר בעת החדשה. אברהם נתן אשכנזי הידוע בכינוי "נתן העזתי" נולד בירושלים בשנת 1643. עדויות על אודותיו מצביעות על כך שכבר מגיל צעיר נחשב לעילוי אמיתי, ששלט בש"ס ופוסקים ונהג לדקלם מסכתות שלמות בעל פה בבית המדרש של הפוסק הירושלמי המפורסם, רבי יעקב חגיז.
כשהיה בן 20 התחתן נתן עם בתו של שמואל ליסבונה, עשיר יליד דמשק שהתגורר בעזה. בעקבות נישואיו ארז את חפציו ועבר להתגורר בעזה, להלן נתן העזתי. בנקודה זו חלה תמורה משמעותית בתודעתו. הוא דבק בחיי פרישות, עסק רבות במיסטיקה ובקבלה והעמיק בספרי הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) והאר"י הקדוש. באותו זמן פקדו אותו חזיונות נבואיים רבים ושמו הלך לפניו כעושה נפלאות, וכמי שניחן ביכולת של תיקון נשמות ותקשורת ישירה עם רוח הקודש.
חוקר הקבלה והעיתונאי, ד"ר יהודה יפרח, מציין במאמרו "שיגעון של גאולה" (במגזין "סגולה") כי בנוסף לכוח הרוחני היו לנתן העזתי גם כישורים אישיים יוצאי דופן: יכולת ריכוז והתמדה אינטנסיביים, מחשבה דתית נועזת ומקורית, ויכולת מפותחת להביעה בכתב ובעל פה. לאלה נוסף כוח רצון חזק, מתודולוגיה מסודרת, וכשרון לעבודה על פי תכנית שיטתית ומפורטת. אבל התכונה המשמעותית ביותר של נתן העזתי הייתה יכולת בין אישית נדירה. הוא פשוט מִגנט אליו את כל מי שבא אתו במגע, ואנשים שנפגשו אתו חשו "שהוא קורא אותם מבפנים, יודע אותם ידיעה אינטימית וחודרת שאין ממנה מפלט, והם הלכו שבי אחר הקסם שבו".
עד מהרה התקבץ סביבו חוג צעירים יהודים עזתיים שלמדו מפיו את סודות הקבלה. במכתב ששיגר אחד מחסידיו לאביו מסופר כי "הנביא" נהג לטייל עם חסידיו על חוף ימה של עזה ולדרוש בפניהם את סודות הזוהר הקדוש. החבורה העליזה נהגה לשיר בדבקות פיוטים קדומים של הרב ישראל נג'ארה, בעודם רוקדים באקסטטיות על חוף הים.
אבל כל זה רק הכשיר את הקרקע לקראת המפגש ששינה את חייו של נתן העזתי וחולל התפרצות רוחנית אדירה בכל רחבי העולם היהודי – מעזה, דרך חברון, ירושלים ומשם התפשט כאש בשדה קוצים בכל רחבי האימפריה העות'מנית וממלכת ליטא פולין – הפגישה של נתן העזתי עם טיפוס מוזר ומיוסר, שסבל ממאניה דיפרסיה ושיגעון גדלות על ספידים. שבתאי צבי שמו.
הסיפור של שבתאי צבי כבר סופר. החיזיון שפקד אותו בשנת 1648,שבו בישר לו מלאך אלוהים שהוא המשיח ומושיע ישראל, סילוקו מהקהילה היהודית באיזמיר, עיר הולדתו, ולאחר מכן גירושו מסלוניקי ומקושטא, בעקבות ריטואלים מיניים שנהג לערוך ונטייתו לעורר פרובוקציות דתיות. כמו הגיית שם המפורש בבית כנסת, הניסיון לעצור את השמש בצהריים בדומה ליהושע בן נון, חגיגת שלושת הרגלים בשבוע אחד, והטקס שבו קנה דג ענק, קישט אותו, והשכיב אותו בעריסת תינוק, כסמל שהגאולה תגיע במזל דגים.
סמוך לפורים 1665 זכה נתן הנביא מעזה לחוויה אקסטטית, מלווה חיזיון מתמשך של העולם השמימי, אז נתגלתה לו באור עליון, אור שבעת הימים, שליחותו של שבתאי צבי. באותה תקופה ישב צבי במצרים, בתקופה של מרה שחורה. כששמו של נתן העזתי הגיע לאזניו, ארז את מיטלטליו ונסע לעזה, בתקווה למצוא מזור לנפשו המיוסרת, כשהדבר האחרון שציפה לו היה שהמקובל המפורסם יכריז עליו כעל מלך המשיח. לפתע קיבל שבתאי צבי אישור שהתנהגותו, שהצטיירה עד אז כמוזרה ותימהונית, מקורה בכך ששורשי נשמתו מצויים ברבדים הגבוהים ביותר של עולם האלוהות.
מעתה היה נתן העזתי הנביא הצמוד של שבתאי צבי. הוא כתב, הפיק וביים את הסרט הגדול ביותר של המשיחיות היהודית בעת החדשה. זה התחיל בחברון, שם נחלה התנועה השבתאית הצלחה גורפת, המשיך בירושלים ומשם התפשט לדמשק ולחלב. השמועה עשתה לה כנפיים, וככל שעבר המשיח החדש בדרכים וביקר בקהילות, כך גאתה והלכה ההתלהבות סביבו. איגרותיו של נתן ליבו את ההיסטריה הזו, ואופוריה של ממש שרתה בקרב יהודי התפוצות.
ומה עם עזה? ובכן, היא הפכה למרכז נבואה עולמי. יהודים רבים נהרו אליה כדי לראות את הנביא שהכתיר את המשיח, וחצרותיה התמלאו המוני נשים וגברים, שישנו ברחובות, ושיננו את התיקונים והסיגופים שקיבלו מנתן העזתי.
הסוף מוכר. השולטן התורכי שמע על "מלך היהודים" שהלך וצבר פופולאריות והציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה: מוות או התאסלמות. צבי בחר להתאסלם. והשאר היסטוריה.
חוקרים מסמנים את התנועה השבתאית כתנועה הראשונה בשרשרת תנועות רוחניות יהודיות, שהעמידו את הציפייה לגאולה משיחית במרכז האידיאולוגיה שלהם: מהשבתאות לחסידות, מהחסידות לתנועה הציונית, ומשם היישר לתנועת גוש אמונים וממשיכי דרכו של הרב קוק, שעדיין רואים בעזה ארץ אבות.
אז מה יצא לנו? הבשורה המשיחית שיצאה מעזה בראשית העת החדשה, חזרה לעזה אחרי 350 שנה, מלווה בטנקים ואזעקות צבע אדום. ללמדכם, כמה עוצמתי הוא הכוח המשיחי. עד הסבב הבא.