בלוג

"דוד פאליק נהרג מהכדורים שירה לעברו ניקולאה טוטו, וזה מה שיקרה גם לכל הבהמות המלוכלכות, אויבי האומה הרומנית. מכובדי חבר המושבעים, ניקולאה טוטו הוא מרטיר וגיבור, והוא חייב לצאת לחופשי" (מתוך נאום הסיכום של הסנגור הראשי במשפטו של ניקולאה טוטו, רוצחו של דוד פאליק).  השנה היא 1926, העידן אותו נהוג לכנות בהיסטוריוגרפיה "בין שתי מלחמות עולם". כמה שנים לפני כן, בתום מלחמת העולם הראשונה, אירופה מחולקת מחדש. במשחק המונופול היבשתי זוכים הרומנים במחוז בוקובינה, אזור היסטורי שנמצא כיום בריבונות אוקראינית. מבחינת יהודי צ'רנוביץ, עיר הבירה של מחוז בוקובינה, חלוקת השלל הגאוגרפית החדשה הייתה לא פחות מטרגדיה. המעבר לריבונות הרומנית קטע[…]

זה החומר ממנו עשויות אגדות: סיפורו המוזר של מוריס "שני-אקדחים" כהן – מהגר יהודי עני שהפך בטוויסט מטורף במיוחד של ההיסטוריה לגנרל סיני. למרות נטייתו של הגיבור הראשי להפרזות וקישוטים, ידוע לנו שלפחות חלק מההתרחשויות קרו באמת. גיבורנו נולד ב-1887 כאברהם מוישה מיאלצ'ין למשפחה יהודית בפולין. כשהיה בן שנתיים המשפחה עברה לאנגליה ושינתה את שמה לכהן. אברהם היה למוריס. הוא גדל במזרח לונדון, נמשך אל חיי הרחוב ומהר מאד התחיל להסתבך בצרות. בגיל 12 נעצר בעוון כייסות ונשלח לבית הספר התעשייתי הייס, מוסד חינוכי לחינוך נערים יהודים סוררים. כשהשתחרר משם, ב-1905, שלחה אותו משפחתו לקנדה, בתקווה שהחיים בעולם החדש יועילו[…]

ה-10 בדצמבר 1966, השבוע לפני 53 שנה. מחוגי השעון חוצים את השעה 16:00 ובאולם הקונצרטים המפואר בשטוקהולם יושבים ומחכים חתני וכלות פרס נובל. הנוכחים המכובדים ממתינים בקוצר רוח להופעתם של ארבעה כוכבים. שלושה שיבשרו על צאת השבת, והרביעי – הכוכב הגדול של הספרות העברית, ש"י עגנון. מיד עם צאת השבת נעצרת מכונית מהודרת בחזית מלון "גראנד הוטל". אל הספסל האחורי מחליקים זוג קשישים לבושים במיטב מחלצותיהם. עגנון, כיפה שחורה גדולה לראשו, שולף מכונת גילוח חשמלית, ומעביר אותה במהירות על זיפי זקן בן יומו. האישה, אסתר לבית מרכס, מציצה בשעון ואז שולחת מבט מודאג בבעלה, בעודה מיישרת את צווארון חולצתו. "אסתרליין[…]

חורף 1759. ברחבת הקתדרלה המרכזית בעיר לבוב, פולין, התקבצו כ-2,000 יהודים: גברים, נשים, זקנים וטף. למעט יללות הזאטוטים המורעבים, אף אחד לא פצה פה. הקור העז שחלחל לעצמות התחיל להפיל חללים. מידי פעם נשמעה חבטה של גוף צונח על השלג. אלישע שור, ממשפחת שור המפורסמת מרוהטין, היה אחד מהיהודים ברחבה. הוא התחנן בפני ראשי הקתדרלה שיעניקו להם מזון ומחסה, לכל הפחות לזקנים ולתינוקות. ועד ארבע הארצות, המוסד הרבני העליון של יהדות פולין – כך הוא מספר להם – הוציא עלינו כתב חרם. מאשימים אותנו בעיסוק בשבתאות, במינות, בהפקרות. נאסר להשכיר לנו בתים, להעסיק אותנו, הילדים שלנו נזרקו ממוסדות החינוך. אנחנו[…]