אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

המאהבת, הקומיסר והכימאי: שלושה יהודים מהצד הלא נכון של ההיסטוריה

מרגריטה צרפתי – המאהבת של מוסוליני "יש שתי נשים שאוהבות אותי בטירוף, ואני איני אוהב אותן. לאחת חזות פשוטה, אך יש לה נשמה אצילית ונדיבה. השנייה יפה, אבל היא קמצנית ובעלת טבע חמדני ונכלולי. כמובן שהיא גם יהודייה" – בניטו מוסוליני מרגריטה צרפתי (1880-1961) הייתה מבקרת אמנות ואינטלקטואלית יהודייה בולטת. היא לא הייתה רק המאהבת של בניטו מוסוליני, אלא גם אחת ממשתפי הפעולה הקרובים ביותר שלו, ותפקידה בגיבוש האידיאולוגיה הפשיסטית של הדיקטטור האיטלקי, כמו גם בעלייתו לשלטון, היה מכריע. היא לא יכלה לדעת, שאותו שלטון שסייעה בהקמתו ושגשוגו, ישלח בסופו של דבר את אחותה לאושוויץ, וגם יראה בה עצמה, כיהודייה,[…]

המשך קריאה

אז תגיד חיובי: 22 שנה למותו של הפילוסוף הפוליטי הגדול של המאה ה-20

כמה ימים לפני מותו, בעודו על ערש דווי, שאל נשיא אוניברסיטת אוקספורד רוי ג'נקינס את ישעיהו ברלין, אם ירצה לערוך את טקס ההלוויה שלו בווסטמינסטר אבי, הכנסייה הלונדונית האייקונית, בה נערכים באופן מסורתי טקסי האשכבה של גדולי הממלכה. ברלין הפטיר כלפיו בזעם: "לא, לעזאזל, טקס ההלוויה שלי יערך רק במקום אחד: בית כנסת האורתודוקסי בשכונת המפסטד". כעבור מספר ימים התייצבה כל השמנה והסלתה של האי הבריטי בבית הכנסת בהמפסטד ללוות את ברלין בדרכו האחרונה. פסיפס צבעוני של יהודים ולא-יהודים, נשים וגברים, אריסטוקרטים ושועי עולם. האדונים המכובדים חבשו כיפה והגברות תפסו את מקומן בעזרת נשים. סר ישעיהו ברלין, האתאיסט המושבע, החזיר[…]

המשך קריאה

מאסטר רוזנצווייג: סיפורו של הגאון יוצא הדופן שגילה מחדש את היהדות

בעונה השנייה של "מאסטר שף" התבקשו המתמודדים לבשל ארוחה לאדם יקר לליבם. אחד המתמודדים, עמנואל רוזנצווייג שמו, אמר כי הוא מקדיש את הארוחה לסבו, הפילוסוף הידוע פרנץ רוזנצווייג, שאותו, לצערו, לא זכה להכיר. דממה השתררה באולפן. שופטי התכנית, שמזון רוחני אולי פחות מצוי בתפריט שלהם, הביטו אחד על השני באי-נוחות. מי זה פרנץ רוזנצווייג? תהו. גם שאר המתמודדים הביטו בעמנואל במבט שואל. יש להניח כי גם לצופים בבית לא היה מושג ירוק במי מדובר. האמת, קשה לחשוב על דבר יותר מרוחק מעולמו של איש הרוח פרנץ רוזנצווייג מריאליטי בישול. בנוסף, כמי שהביע ספקנות בנוגע לרעיון הציוני, רוזנצווייג מן הסתם היה[…]

המשך קריאה

השקה חגיגית של הספר "ארווין – האיש שנקרא ובא"

ביום רביעי, 23.10, התכבדנו לארח, יחד עם משפחת דורון, את השקת ספרה של רחלי דור רפפורט, "ארווין – האיש שנקרא ובא" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), המתאר את מסכת חייו של האלוף אהרון ארווין דורון, שכיהן כמנכ"ל השני של בית התפוצות, סייע רבות למוזיאון בגיוס משאבים ובחשיפת בית התפוצות בישראל ובחוץ לארץ, גם אחרי סיום תפקידו. את הערב הנחתה העיתונאית כרמלה מנשה ונשאו בו דברים וברכות מנכ"ל מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, מר דן תדמור, השופט דוד רוזן, ד"ר ברוך לוי (תא"ל מיל.) – יו"ר ארגון יוצאי ההגנה, אל"מ ישראל שומר – מפקד הנח"ל, מר הלל לויתן, בני משפחת דורון והמחברת, רחלי[…]

המשך קריאה

יהדות השמרים: איך הפך הבייגל לאייקון יהודי בארה"ב

איתמר קרמר מהו האוכל הכי יהודי? אם תשאלו משפחות מסוימות הן יענו מיד שאין על הגפילטע של סבתא גניה, חלק יטענו בנחרצות שדווקא הקובה של סבא עזרא, אחרים יתעקשו שהקובנה של סבתא מרגלית הוא התשובה וכנראה שאם תבדקו אצל ילדים צברים, רובם יגנו בלהט על בכורת חטיף הבוטנים הצהבהב. אבל בקרב הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם – יהדות ארה"ב – המונה כ-5.7 מיליון איש, אין ויכוח. הבייגל הוא האוכל היהודי ביותר שהיה, הווה ויהיה. איך זה קרה? כמו בהרבה סיפורים יהודיים, גם כאן מדובר על סאגה לא קצרה. קחו אוויר. בספטמבר 1683 החלה האימפריה העות'מאנית לחשב את קיצה לאחור. לאחר[…]

המשך קריאה

החייל המרוקאי שקפץ על רימון והרעיד את מדינת ישראל הצעירה

איתמר קרמר ביום 11.2.1954 הודיע דובר צה"ל הודעה קצרה ולקונית: "טוראי נתן אלבז, בן 21 הקריב את חייו, כדי למנוע אסון ואובדן חיים בין חבריו בהתפוצצות רימון. למנוח אין כתובת ואין למי להודיע על מותו". אבל לנתן אלבז ז"ל דווקא היתה כתובת. כשעלה לארץ, אלבז השאיר את הוריו בעיירה צפרו, הסמוכה לעיר פאס שבמרוקו, שם נולד ב-17.10.1932, היום לפני 87 שנים. לשם גם הגיעה לבסוף האיגרת המבשרת על מותו של הבן, עם ציון לשבח מאת הרמטכ"ל משה דיין. סיפור גבורתו של החייל הצעיר נתן אלבז הפך לחלק מאתוס הגבורה הישראלי. לוחם גבעתי שהתנדב לפרק מנגנוני רימונים לאחר פעילות מבצעית, ובטעות[…]

המשך קריאה

המייפלאואר של הסלבס היהודים: 100 שנה להפלגה של "רוסלאן" לארץ ישראל

סוף נובמבר 1919, עוד מעט קט לפני מאה שנה. מלחמת העולם הראשונה מאחורינו, אירופה מחולקת מחדש בוורסאי, וברוסיה משתוללת מלחמת אזרחים בין הכוחות האדומים לכוחות הלבנים, נאמני משטר הצאר הישן. על גדות הים השחור, בעיר אודסה, מתקבצים יהודים נרדפים מכל רחבי אירופה, בתוכם מיעוט פליטים יהודים שגורשו מפלשתינה בידי התורכים. ראשי הוועד האודסאי, לשעבר "חיבת ציון", מתגייסים לטובת הפליטים מארץ-ישראל, ומגישים עבורם בקשות זכאות לפליטות, בהם נדרשים המבקשים להפגין בקיאות אודות המולדת הישנה. עד מהרה נולדים קורסי "הכשרות פליטים", בהדרכת אנשי אותו ועד, בהם גם יהודים שאינם פליטים לומדים פרטים שונים על המולדת – שמות רחובות בתל אביב של אישים[…]

המשך קריאה

מחילה וגעגוע בין חיפה ואמסטרדם בעקבות ברוך שפינוזה

כשהייתי נער דתי בחיפה בשנות ה-1990 נהגתי להתווכח מיד פעם עם שכן חילוני בן גילי – נער חריף שכל בשם ברוך. את שמו נתן לו אביו, פרופסור למתמטיקה מהטכניון, שהיה מעריץ נלהב של גדול הכופרים היהודים בכל הזמנים – ברוך שפינוזה. עד היום אני זוכר את הוויכוחים התיאולוגיים הלוהטים ביני ובין ברוך. את ניצני הארוס האינטלקטואלי, המוטיבציה להפריך האחד את טענותיו של האחר, ואיך תמיד הוויכוח נגמר בצעקות של השכנים על הרעש, שגרמו לי ולברוך לזנוח את הוויכוח וללכת לשחק יחד במגרש השכונתי. גרנו בשכונה עם כמות מכובדת של ייקים, ולמנוחת הצהריים בין שתיים לארבע היה מעמד של קדושה. מאז[…]

המשך קריאה

אירוע השקת הלובי החדש במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, ראש השנה תש"ף

בשמחה, בגאווה ובתחושת התחדשות חזקה השקנו לפני ראש השנה (23.9) את הלובי החדש. זוהי הסנונית הראשונה המבשרת את חנוכת המוזיאון החדש במאי 2020. באירוע השתתפו עובדות/עובדי בית התפוצות, ההנהלה, מתנדבים ומתנדבות, ועובדי המוזיאון לדורותיו. את הסרט האדום גזרו ביחד מנכ"ל בית התפוצות מר דן תדמור, מנהלת האירועים גב' ליאורה שני, יו"ר הדירקטוריון גב' אירינה נבזלין, וידידת בית התפוצות, גב' קוני סמאקלר שהתארחה עם בתה סינדי סמאקלר. עובדי בית התפוצות וההנהלה מאחלים לכולכם שנה מתוקה ופורייה.  

המשך קריאה

על נפיחות ומידות אחרות: תנועת המוסר ויום הדין היהודי

"הפליצו בגאווה", הידוע גם בשם "מכתב לאקדמיית ההפלצה המלכותית", הוא שמו של מאמר אקדמי שחיבר בנג'מין פרנקלין אודות חקר נפיחות, בסביבות שנת 1781. המאמר של פרנקלין, באותו זמן שגריר ארה"ב בצרפת, נכתב כתגובה להזמנה שקיבל מהאקדמיה המלכותית של בריסל. פרנקלין סלד מהסביבה האקדמית הנפוחה של אירופה, הנגועה ביומרנות ובנרקיסיזם, ובתגובה חיבר מאמר סרקסטי, בו הוא מציע להפנות משאבי מחקר למציאת דרכים לשיפור ריחן של נפיחות אנושיות, במטרה להפיק מהן בושם למטרות מסחריות. מי שלא בקיא בביוגרפיה של  פרנקלין עלול לחשוב שמדובר בטיפוס גס רוח עם חוש הומור מפותח. אבל האמת היא אחרת. בנג'מין פרנקלין, מהאבות המייסדים של אמריקה – מחותמי[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב