בלוג

ב-1926 עמלו אלברט איינשטיין ותלמידו, ליאו סילארד, על המצאת מקרר עם גישה שונה, שפעל כמעט ללא חשמל וללא גזים מזיקים לאטמוספירה. המקרר האקולוגי אמנם לא תפס, אבל מכירת הפטנט לחברת הענק השבדית "אלקטרולוקס" העניקה לסילארד סכום כסף נאה שאפשר לו להתמסר למחקריו האקדמיים בתחום האנרגיה האטומית, ולתחביב האהוב עליו בשעות הפנאי – קריאת ספרי מדע בדיוני בדירתו בברלין. באחד מספרי המדע הבדיוני נחשף סילארד לרעיון ייצור נשק להשמדה המונית המבוסס על תגובת שרשרת גרעינית שגדלה באופן אקספוננציאלי. הרעיון הצית את פתיל הסקרנות במוחו הקודח של המדען היהודי המחונן, ועד מהרה הוא צלל לתוכו בחדווה. במקביל החלו מדענים בכירים נוספים להתעניין[…]

אם נתרגם את "משפט נתר" למונחים סוציולוגיים של ראשית המאה הקודמת, אפשר לומר כי באותה תקופה לא משנה אם היית אישה מוכשרת לאין שיעור מעמיתך לעבודה ו/או התפוקה שלך הייתה גדולה בעשרות מונים משלו, המערכת המינית הסימטרית בתוכה פעלת שמרה על אי-שוויון קבוע ביניכם. אמי נתר, אחת המתמטיקאיות החשובות אי פעם, הייתה קורבן מרכזי ובולט של אותה סימטריה מעוותת. היא חוותה על בשרה את האפליה המינית של העידן ההוא בסדר גודל היסטורי. ב-23 ביולי 1918, תאריך מכונן בתולדות המתמטיקה, הציגה המתמטיקאית היהודיה את "משפט נתר", בו הוכיחה כי חוק שימור האנרגיה במערכת פיזיקלית נובע מהסימטריה של המערכת. ולהפך – כל[…]

כמו רבים מיהודי אירופה גם הרשל גרינשפן ודודו, אברהם, היו דבוקים לרדיו ב-12 מרץ 1938 בשעה שהמליציות הנאציות צעדו ברחובות וינה, באירוע שכונה לימים "האנשלוס" – סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי. הרשל ודודו האזינו בחשש רב לנאום הכניעה המתרפס של הקנצלר האוסטרי ולקריאות הנקמה של אזרחים אוסטרים ממוצא גרמני, ששחררו רעל חומצתי בן 20 שנה, שמקורו בהסכם ורסאי המשפיל, שכפה על גרמניה לכרוע ברך בפני מדינות ההסכמה. בחצות, כשהפיהרר בכבודו ובעצמו נכנס לבירה, לא לפני שעצר להניח פרחים על קברה של אמו בעיר הולדתו בראונאו, כיבה אברהם גרינשפן את הרדיו. "זה תחילת הסוף" אמר לאחיינו בעיניים כבויות. כמה ימים מאוחר[…]

"בשביל להצליח בהשקעות אין צורך להיות גאונים. כל עוד יש לכם IQ גבוה מ-25, כל מה שצריך הוא לשלוט בדחפים שגורמים לאחרים לטעות." שליטה בדחפים, איפוק, קור רוח. לא פלא שהאיש שהציטוט הזה רשום על שמו, הוא אותו אחד שטבע את המונח המפורסם "המלחמה הקרה". גיבור סיפורנו השבוע סימן וי כמעט לצד כל קלישאה שהנפיקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – בן למהגרים יהודים עניים מאירופה שרשם הצלחה מסחררת בבגרותו, השיג את המיליון הראשון בגיל 30, התחכך בשועי עולם, והיה חבר במועדונים שמעולם לא יקבלו אתכם כחברים. אבל הוא לא היה רק התגשמות החלום האמריקאי, אלא הרבה יותר מזה. היה לו[…]

אחת המחלוקות המפורסמות בתולדות המוסר מופיעה בגמרא במסכת בבא מציעא. שני אנשים הולכים במדבר וביד אחד מהם קיתון של מים ובו כמות מספיקה לאחד. אם שניהם יתחלקו וישתו – שניהם ימותו. אם ישתה רק אחד מהם – ישרוד. בן פטורא אמר: מוטב שישתו שניהם וימותו, שלא יראה אחד במיתתו של האחר. רבי עקיבא אמר: חייך קודמים לחיי חבריך. בן פטורא הוא קומוניסט בנשמה שמטיף לשוויון עד מוות. רבי עקיבא, לעומתו, לא מתייפייף ואומר את המובן מאליו – אדם קרוב אצל עצמו ולכן בעל המימייה הוא זה שצריך לשתות את כולה ולחיות. ובכלל, למי זה יועיל אם שניהם ימותו בשם השוויון[…]

חודש הגאווה הוא חגיגה של הדרכים המגוונות והחופש לאהוב ולהיות נאהבים. הוא תוצאה של שנים רבות של אקטיביזם ומלחמה חסרת פשרות מצד קהילת הלהט"ב ובני בריתה, בייחוד מאז שנות ה-1960,  אבל כבר עם לידתה של המאה העשרים, רופא וסקסולוג יהודי-גרמני בשם ד"ר מגנוס הירשפלד, היה חלוץ זכויות הלהט"ב, וסלל בפני העולם את הדרך להכיר בקיומן של זכויות שוות לבני האדם, יהיו אשר יהיו נטיותיהם המיניות. הירשפלד נולד בשנת 1868 בפולין בעיר קולברג (כיום קולובז'ג), ובבגרותו עבר לגרמניה כדי ללמוד, עד לקבלת תואר דוקטור לרפואה. ב-1896 התמקם בברלין והקים לעצמו קליניקה ופצח בקריירה מרשימה ופוריה, הן בחקר המיניות והן בפעילות למען[…]

פיג'ו, סיטרואן, פורד, הונדה, פרארי, בנטלי, רנו. לפני שמותגים אלו הפכו לתאגידים עוצמתיים שמעסיקים מאות אלפי עובדים, הם היו אנשים בשר ודם. ארמאנד, אנדרה, הנרי, סויצ'ירו, אנזו, וולטר ולואי – מהנדסים, ממציאים ותעשיינים בעלי חזון שנכנסו לפנתיאון של המהפכה התעשייתית, ונצרבו בזיכרון האנושי כדמויות מופת ששינ(ע)ו את חיינו לנצח. ויש עוד אחד. בעצם שניים. מרצדס בנץ. ולפני שעברו אינקרנציה למכונית – קרל בנץ וגוטליב דיימלר. ולמי שתוהה מאין צצה "מרצדס", ההסבר הוא שהלקוח הראשון של דיימלר, איש עסקים ממולח בשם אמיל גילניק, התנה את רכישת הרכבים הראשונים מהחברה רק במידה והיא תיקרא על שם בתו הצעירה – מרצדס. לפני כחודש,[…]

"חברתי ואני שנינו מהפכנים רוסים וחילונים, אבל ההורים שלנו מאד רוצים שנערוך חתונה דתית – מה עלינו לעשות?" "האם עליי לשאת אישה עם גומה בסנטר, אם כולם אומרים שנשים עם גומה בסנטר עתידות להתאלמן מהבעל הראשון?" "הייתי איש עסקים מצליח בוורשה, אבל באמריקה העסקים לא משגשגים, האם כדאי לי לשוב לוורשה?" אלה רק כמה דוגמאות מתוך מאות שאלות שנדפסו בעתון היידי פאָרווערטס בטור העצות אַ בינטל בריוו (צרור מכתבים). פאָרווערטס נוסד בניו יורק בשנת 1897 על ידי סוציאליסטים דוברי יידיש, ונהיה במהירה לעתון הנפוץ ביותר במנהטן בכל השפות, עם תפוצת שיא של יותר מ 275,000 קוראים, לפני שאמריקה סגרה את[…]