אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

אברהם קישקע, יוסף הרינג וסוניה צימעס: איך הגיעו מאכלים לשמות משפחה?

 גפילטע פיש הוא ככל הנראה המפורסם ביותר בין המאכלים של יהודי מזרח אירופה. בורשט, שמאלץ ובייגל הם מאכלים ידועים אחרים, אבל מעטים יודעים ששמותיהם של המאכלים הידועים הללו הם גם שמות משפחה יהודיים, כמו גם באבקה, קישקע, צימעס ורבים אחרים. גם היום חיים בישראל לפחות מאה אנשים ששם משפחתם הוא "הרינג" ובארה"ב חיים מעל מאה אחרים הנושאים את שם המשפחה "שמאלץ". מקורם של חלק משמות המשפחה האלה ביידיש, כגון גיטפלייש ("בשר טוב"), וייסברוט ("לחם לבן"), או פפרקיכן (סוג של עוגית זנגוויל), שמות אחרים נגזרו מגרמנית, למשל וייסקראוט ("כרוב לבן") או זאוראפל ("תפוח חמוץ") וגם השפה הפולנית שופעת דוגמאות של שמות[…]

המשך קריאה

ביקור פורום מטכ"ל במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

והמשמר יעבור ל"צחוק": הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי וחברי פורום מטכ"ל – פשטו אתמול (ב') לערב אחד את המדים והגיעו לערב משעשע במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות אשר בתל אביב. חברי הפורום נהנו מסיור בהדרכת איתמר קרמר, מנהל בית הספר הבינלאומי ע"ש קורת ללימודי העם היהודי, בתערוכת הדגל שלנו – "ויהי צחוק: הומור יהודי מסביב לעולם" – שחוגגת את הצחוק היהודי המגוון, החל מההומור העממי ועד לימינו, מהאחים מארקס עד הגשש החיוור, מג'רי סיינפלד עד שייקה אופיר, מלני ברוס עד אלי יצפאן, משרה סילברמן עד אורנה בנאי, משאולי של "ארץ נהדרת" ועד מירי פסקל, ועוד רבים וטובים, מכל התקופות והעדות, הגוונים והז'אנרים, יחד עם[…]

המשך קריאה

אלויזי ארליך: האלוף היהודי ששרד את אושוויץ בזכות טניס שולחן

אסתי אקרמן, יהודייה בת 17 מניו יורק, היא מבכירות טניסאיות השולחן בארצות הברית, ואמורה להתחרות במשחקים האולימפיים של 2020. כאלופת טניס שולחן יהודייה, אקרמן למעשה צועדת בנתיבה של מסורת ארוכה של הצלחה יהודית בענף ספורט זה. בראשית התפתחות הענף, כשטניס שולחן התחיל להתפשט ברחבי אירופה, רבים מהאלופים הראשונים בטניס שולחן היו יהודים ממזרח אירופה ומגרמניה. לנוכחותם הדומיננטית של יהודים בענף היו כמה גורמים הכרוכים זה בזה: זה היה ספורט חדש שהתפתח בעשורים הראשונים של המאה העשרים, ולכן לא התאפיין במחסומים ההיסטוריים כמו ענפים ותיקים יותר, שנטו לחסום יהודים, רשמית ולא רשמית. כמעט ולא היתה אפוא התנגדות מבחוץ ליהודים שהתעניינו בענף[…]

המשך קריאה
בחזית, משמאל: הורקהיימר, אדורנו. מאחור, בצד ימין: האברמס. היידלברג, 1964 (צילום: Jeremy J. Shapiro, Creative Commons)

פרנקפורט א-לה גילמן: האינטלקטואלים היהודים שעשו את הסיקסטיז

מבוכה. זו כנראה המילה שמיטיבה להגדיר את התחושה שחוו מרקסיסטים אדוקים אחרי מלחמת העולם הראשונה. כיצד – שאלו את עצמם לובשי חליפות טוויד גבוהי מצח שהתכנסו בסלונים של ברלין, וינה ולונדון – התפקששה לנו המהפכה הפרולטרית? איך דווקא רוסיה, אומה שמורכבת ברובה מאיכרים נבערים, אימצה את האוטופיה הקולקטיביסטית ועל הדרך עיקמה אותה, ולא הגרמנים, האוסטרים, האנגלים או הצרפתים הנאורים? הרי על פי נבואתו של קרל מרקס, האב המייסד, אחרי הקפיטליזם הבוטה שאפיין את אירופה של ראשית המאה ה-20, פועלי כל העולם היו אמורים להתאחד ולשיר בגרון ניחר את האינטרנציונל? ובעודם מתפלמסים כיצד לשפר את מצבם של הפועלים האומללים, נכנסה המשרתת[…]

המשך קריאה

ביקור הנהלת מכבי ישראל

ביום שני 18.3.19 שמחנו לארח במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות את הנהלת מכבי ישראל, לקראת שיתוף פעולה בין תנועת מכבי לבין בית התפוצות, שבמסגרתו יבקרו במוזיאון העם היהודי משלחות מדרום אמריקה, מארצות הברית ומאירופה. על האורחים נמנו מנכ"ל מכבי ישראל, איל טיברגר וסמנכ"ל החינוך, קרלו טפיארו. בהמשך תתקיים במשותף גם היערכות לקראת אירועי המכביה של שנת 2021. (צילומים: איציק בירן)

המשך קריאה
Exterior view of a church at Cibolleta, New Mexico, ca.1898

ביבו קינג: סיפורו של הצי'ף היהודי שעמד בראש שבט אינדיאני

גל נוסטלגיה שוטף את הארץ. היפסטרים מזוקנים מדגמנים סיקסטיז ברחובות תל אביב, מכנסי חאקי מככבים בשבוע האופנה, ומסיבות נוסטלגיה המוניות מושכות אליהן מאות מנפגעי עידן סטטיק ובן אל, שמתכנסים להחליף חוויות ממלחמת המפרץ הראשונה לצלילי להקת קווין. על פי פרסומים זרים, השנה גם חג פורים הצטרף לחגיגת השחזרת (נוסטלגיה בתרגום חופשי לעברית) עם תחפושות שעושות קאמבק מהפיפטיז והסיקסטיז. שתיים מהן מוכרות לכולנו: הראשונה היא התחפושת הקלאסית של הקאובוי והשניה שייכת ליריבו הנצחי בקרב הפאן אמריקאי – האינדיאני. לצד תחפושות של פלמ"חניקים, חיילי צה"ל שוטרים וגנבים – קאובויז ואינדיאנים נחשבו לתחפושות הפופולאריות ביותר בשנים הראשונות של מדינת ישראל הצעירה. בימים ההם[…]

המשך קריאה

אמנות לאורך כביש החוף – סיור של ידידות בית התפוצות

מה היא אמנות אם לא יציאה מהגבולות של עצמה אל מחוזות חדשים? לקראת בואו של האביב, יצאו ידידות מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות לחוויה אמנותית מעוררת השראה ומרחיבת דעת לאורכו של כביש החוף. הבוקר החל בסיור אמנות באלמא, מרכז אמניות בזכרון יעקב, נמשך במפגש אישי עם זוג האמנים בתיה וקלוד ג'אנקור בעין הוד, ואז בארוחת צהריים במסעדת מריפוסה הסמוכה למגרשי הגולף בקיסריה, ולסיום ביקור במוזיאון ראלי בקיסריה, שם אירחה אותנו לילי צוהר, מנהלת המוזיאון והקרן.      

המשך קריאה

ייסורי ולטר הצעיר: שר החוץ היהודי הנשכח של רפובליקת ויימאר

אפשר לנסות לנחש מה חלף בראשו של ולטר רתנאו ברגעי חייו האחרונים, רגעים ספורים לאחר שמתנקשים מהימין הקיצוני ריססו את פלג גופו העליון סמוך לביתו בברלין. הנה – אולי חשב לעצמו אחד המדינאים הגדולים של תחילת המאה ה-20 – סוף סוף נפתרה סתירת חיי, סוף סוף הותר הסכסוך הפנימי שייסר אותי מיום הולדתי: השאלה מי אני. בן שבט אסיאיתי נחות או בן האליטה הפרוסית הנעלה? צאצא של משה ואהרון או של שילר וגתה? יהודי או גרמני? רבות סתירות בלב איש וקללת מרתפי הבירה של גרמניה הפרוטו-נאצית היא תקום. יהודי אתה. קבעו הערלים. בביתך, בצאתך וביום מותך. באותו רגע, מותר לקוות,[…]

המשך קריאה

כנס פורום ירוסלם מוקיר את גיבורות הקהילה

"אמא ספרי לי עוד פעם/ איך אני הִגעתי לכאן על המסע במדבר / איך עזבנו בלילה הכל שם נשאר". הכנס השלישי של פורום ירוסלם התקיים בשבוע שעבר בסינמטק תל אביב והוקדש כולו לנשים ישראליות יוצאות אתיופיה. בכנסים הקודמים הוקרו פרדה אקלום וברוך טג'ניה אשר פעלו ללא לאות לטובת עלייתם של יהודי אתיופיה אך השנה עמדו במרכז הכנס נשים גיבורות אשר סיכנו חייהן על מנת להציל יהודים ולסייע להם בעלייה לישראל. השנה בחרו הארגונים החברים בפורום להוקיר את חרות טקלה ואת אסרסי גטו ולשבח 11 מנהיגות פורצות דרך בתחומים שונים בחברה הישראלית. אשת החינוך ד"ר ווביט וורקו מנגיסטו, אסתר רדא, השגרירה[…]

המשך קריאה
פאני ברייס ב"שגיונות זיגפילד", 1920

אף על פי כן, מצחיקונת: סיפורה של הקומיקאית היהודיה פאני ברייס

איציק שטרן עשה הכל כדי להסתיר את יהדותו. הוא למד להסוות את מבטאו היידי, הקפיד לקרוא רק עיתונים אנטישמיים וביצע עשרות ניתוחים פלסטיים בהם הצליח לתקן את אפו הנשרי, את עיני האנטילופה שלו, את שפתיו הבשרניות ואת לשונו העבה. לבסוף מאמציו השתלמו והוא הצליח למצוא כלה גרמנייה גויה. בליל החתונה השתכר שטרן, והזיוף התגלה. שטרן שכב "מקומט ורועד, מעין יצור אסייתי מעוות בבגדי חתונה, זיוף של בשר אדם". איציק שטרן הוא גיבור "היהודי המנותח", חיבור סאטירי אנטישמי שפורסם במאה ה-19 בגרמניה. מניעיו של המחבר, אוסקר פאניצה, היו כמובן להלעיג את דמותו של "היהודי המתורבת" שהופיע בגרמניה באותה עת. אבל לא[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב