אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

קבלת פנים חגיגית לכבוד נשיא אוסטריה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

בקוקטייל חגיגי במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות שערכנו לכבוד נשיא אוסטריה, אלכסנדר ואן דה בלן, השתתפו יותר מ- 200 אורחים ואורחות, ביניהם אנשים עסקים אוסטרים וישראלים. אלכסנדר ואן דר בלן נשיא אוסטריה ורעייתו הגיעו מלוויים בשרה האוסטרית לנושאים כלכליים ודיגיטל; מרתה שולץ, סגנית נשיא לשכת המסחר האוסטרית; מרטין וויס, שגריר אוסטריה בישראל; טליה לדור-פרשר, שגרירת ישראל באוסטריה; וכ-200 אנשי עסקים אוסטרים וישראלים. הביקור התקיים בהמשך לשיתוף פעולה ארוך שנים בין מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות לבין ממשלת אוסטריה, שכלל תרומה לטובת בניית מודל בית הכנסת המשוחזר – "טורנר טמפל" בווינה, אשר נחרב בליל הבדולח, ויוצג כחלק מתערוכת הקבע החדשה של המוזיאון[…]

המשך קריאה
הארווי וחוקר אורח עם הצנצנות בביתו של הפתולוג. מתוך "Relics: Einstein's Brain", BBC

נורמלי יחסית: האיש שגנב את המוח של איינשטיין ושמר אותו 40 שנה בצנצנת

רבים מאיתנו מבלים מדי יום זמן לא מבוטל ברכבת, בדרך למשרד ובחזרה. יש כאלו שמקדישים את זמן הרכבת שלהם לעבודה, אחרים משתמשים בו כדי לכבות שריפות בירוקרטיות, והשאר עסוקים בעלעול בעיתונים היומיים או בחטיפת תנומה קלה. אבל כמה אנשים אתם מכירים שמנצלים את זמן הרכבת שלהם כדי להרהר במושג הזמן עצמו? בשנת 1905 עבד אלברט איינשטיין במשרד הפטנטים הממשלתי בעיר ברן, שוויץ. את הדרך למשרד וחזרה העביר ברכבת. שם, כך סיפר, ערך במוחו ניסויים דמיוניים בהם בדק כיצד מהירות האור משפיעה על יחסיות הזמן בין הקרון הנוסע לבין האנשים שעומדים ברציף התחנה. את הניסויים במוחו עיבד לארבעה מאמרים מבריקים –[…]

המשך קריאה
המלך קרול הראשון, אחיינו פרדיננד וקרול השני בן ה-12. 1905

הנסיכה הקסומה: בת הרוקח שהעיפה את הכתר למלך רומניה

אחת ההמלצות במדריך "כיצד גבר בעמדת כוח צריך להתנהג", ודאי בעידן Metoo, היא לא להכריז בפרהסיה שרגליים של פלונית אלמונית מעוררות בו משיכה מינית. כלומר אפשר, אבל אז במקביל הוא יצטרך לנסח נאום הספד לקריירה שלו. בעבר, לעומת זאת, גברים בעמדות כוח דווקא התגאו במשיכתם לגפיים התחתונות הנשיות. כשנפוליאון בונפרטה ראה לראשונה את ג'וזפין מתהלכת בטרקלין הארמון, הצהיר כי רגליה גרמו לו להתאהב בה עד כלות. גם על טיטוס, המצביא הרומי שהחריב את בית המקדש, מסופר כי התאהב בנסיכה יהודיה בשם ברניקה רק בשל רגליה היפות שהסעירו את דמו. גם סיפורנו הפעם מתחיל עם נסיך וזוג רגליים נשיות שהעיפו לו[…]

המשך קריאה
תמונה משפחתית בחגיגת בר מצוה, דמשק, סוריה 1930 בקירוב. (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות אברהם פאוזי ופני מזרחי)

לנגב חומוס עם מצה בדמשק: עלילת הדם של המזרח התיכון

תופעה מוזרה במיוחד התרחשה מדי שנה במרחב האירופי בסביבות חודשי האביב. באופן מסתורי דווקא בתקופה זו של השנה, כך נטען, נעלמו לא מעט בני אדם מעל פני האדמה. ממצאי החקירה המאומצת, שהתבססו בעיקר על מז"פ ימי ביניימי מתקדם, קבעו כי אותם נעלמים נפלו קורבן לפולחן יהודי אפל, במהלכו נשאבו מגופותיהם ליטרים של דם נוכרי לצורך אפיית מצות. אלא מה. היסטוריונים צחצחו חרבות בשאלה מתי והיכן פרצה עלילת הדם הראשונה בהיסטוריה. בנוריץ', אנגליה או בוירצבורג, בוואריה. זה פחות חשוב כרגע לענייננו. מה שכן חשוב הוא שתופעת עלילות הדם נולדה באירופה של ימי הביניים, התבגרה באירופה של הרנסנס והזדקנה באירופה של העת[…]

המשך קריאה

"התענגתי על שמחת הלידה מחדש": חוה רוזנפרב ו"עץ החיים"

ב-30 בינואר מלאו שמונה שנים לפטירתה של חוה רוזנפרב, שעל אף שהיתה אחת מסופרות היידיש החשובות ביותר של המאה ה-20, לא זכתה להערכה הראויה לה. רוזנפרב נולדה בשנת 1923 בפולין, בעיר לודז', עיר ששליש מאוכלוסייתה היו אז יהודים. ההתבגרות בלודז', עיר עם נוכחות יהודית חזקה ומגוונת במיוחד, השפיעה עמוקות על יצירתה של רוזנפרב. הוריה של חוה, אברהם וסימה, היו חברים בתנועת הבונד, תנועה פוליטית יהודית שדגלה בסוציאליזם – וגם ביידיש כשפתו העיקרית של העם היהודי. רוזנפרב התחנכה כשהיא מוקפת בתרבות יידית-חילונית. בלודז' היהודית מיקמה רוזנפרב  את הדמויות ביצירת המופת שלה, וביידיש עשירה הפיחה בהן רוח חיים. רוזנפרב ומשפחתה נשלחו לגטו[…]

המשך קריאה

דיימון ראניון מאודסה: סופר הביבים היהודי של רוסיה – ואני

המחזה חזר על עצמו כל סוף שבוע. בעודנו חוזרים מארוחת שבת אצל אחותי בשכונת אחוזה בחיפה, סבי עליו השלום היה נעצר ליד סמטת רחוב קטנה וקד קידה ארוכה לפני שלט הרחוב. הטקס המוזר נמשך שניות ארוכות, בסיומו סבא היה ממשיך ללכת כאילו כלום לא קרה. כשהגעתי לכיתה א', כשצורות האותיות החלו לקבל משמעות עבורי, קראתי בפעם הראשונה את המילים על אותו שלט רחוב: "איסאק באבל, סופר יהודי–רוסי". זמן לא ארוך אחר כך הגיש לי סבא את קובץ "סיפורי  אודסה" של באבל וציווה עלי: תקרא! סבא, יהודי קשיש ושובב לא קטן, סבר כי סיפורי הפשע של הסופר הנערץ עליו ילמדו אותי[…]

המשך קריאה
צילום נדיר שצולם בסתר, גטו לודז', 1941-1942 (אוסף צבי קדושין, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

יום השואה הבין לאומי: על מעמדות וזוועות אחרות בגטו לודז'

"זוהמה, העדר משמעת! בואו ונעיף מבט על הזירה שבה התרחשה הטרגדיה הזאת… חלונות מנופצים דלתות פרוצות, רצפות מפורקות….בתי שימוש סדירים רק בבית אחד… כמה זמן דרוש לאדם אירופי כדי לאבד בתנאים כאלה את טיפת התרבות? כלום ניתן לשמור על תרבות זו בעזרת עונשים דרקוניים כגון שלילת המרק או הדרגש? כיצד לא יהיו בני  אדם אכולי כינים? מה פירוש המילה תרבות כאן? האם מי מן האחראים בילה פעם ולו רק לילה אחד בגיהנום שכזה? מה רוצים מבני אדם אלה? כיצד מעז מישהו עוד לבקר אותם? מה יכול היה לצמוח על קרקע זו הרוויה זוהמה? אצולה יהודית לבטח לא!" את הדברים הללו[…]

המשך קריאה
ההיבראיסט בה"א הידיעה של המאה ה-17. ג'ון סלדן

נוצרי, דבר עברית: סיפור האהבה של מלומדי אירופה עם כתבי היהודים

נשיא מכללת ספיר לשעבר, פרופסור זאב צחור ז"ל, סיפר פעם כי במהלך מפגש שהיה לו עם אינטלקטואלים אנגלים, הוא שאל אותם מדוע האליטה הבריטית כל כך עוינת את ישראל. תשובתם של הג'נטלמנים הבריטים הפתיעה את צחור: "הקמנו לכם מדינה", אמרו לו, "כי חלמנו על מקום שבו ספר הספרים יכתב מחדש לקראת גאולת עולם, כי אתם הרי עם סגולה. היו לעולם ציפיות לכינון אומה עברית שתהיה אור לגויים, וראו מה עשיתם". מקריאה ראשונה תשובתם של המלומדים הבריטים גבוהי המצח נשמעת מופרכת. למה שאקדמאים רציונליים ואתאיסטים ישאפו לכתיבה מחדש של טקסט עתיק כמו התנ"ך ולתחייתם של מושגים דוגמת "גאולת עולם" ו-"אור לגויים"?[…]

המשך קריאה
בובי פישר בן 17 (משמאל) משחק נגד אלוף העולם, מיכאיל טל מברית המועצות, לייפציג 1960 (Bundesarchiv, Bild 183-76052-0335 / Kohls, Ulrich / CC-BY-SA 3.0)

פישר קינג: גאוני משחק המלכים היהודי ורב אמן פסיכי אחד

הוא היה פרנואיד, פרובוקטור, גזען ושוביניסט, אבל לרוב סלחו לו על הכל, כי הוא היה גם גאון חד פעמי עם איי קיו מעל 200, וזיכרון בנפח חוות השרתים של גוגל. הנוירוזות של בובי פישר, אלוף העולם בשחמט בין השנים 1972-1975, גלשו גם לחייו האישיים והציבוריים. בבגרותו חבר לכת נוצרית בשם "כנסיית האלוהים העולמית", שהאמינה בבוא האפוקליפסה בימינו, ובנוסף פיתח תחביב שהפך למרכז חייו אחרי פרישתו: פעילות אנטישמית אינטנסיבית. אחד ההסברים לנפשו המסוכסכת של רב האמן המבריק, שהחל בשלב מסוים בחייו לבדוק לפני כל משחק שהכלים על לוח השחמט אינם עשויים מחומר רעיל, היא העובדה שגדל ללא דמות אב. אביו של[…]

המשך קריאה

הטארטן הכשר של השבט היהודי-סקוטי

טארטן, אותו אריג משובץ שמכינים ממערך חוטים צבעוניים ארוגים בשתי וערב, הוא אחד ממאפייניה המוכרים ביותר של התרבות הסקוטית. בסקוטלנד מתייחסים לטארטן ברצינות כה רבה, שיש אפילו חקיקה רשמית שמגדירה מהו טארטן, והחוק קובע הליכי רישום מוסדרים לדוגמאות טארטן. במקור הגיע האריג מתושבי ההרים של סקוטלנד, אבל עם הזמן נהיה פופולרי גם בשאר המדינה. הטארטן נהיה לדרך המקובלת להפגין זיקה לשבט, משפחה או קבוצה. ככל שגדלה חשיבותו הלאומית, נהיה הטארטן לחלק חשוב מהתרבות הסקוטית באופן כללי, אמצעי להביע הזדהות כסקוטי או תחושת אהדה או שייכות לסקוטלנד. השימוש בבדי טארטן נפוץ במחצית הראשונה של המאה ה-19. ב-1822 הטרנד התחיל להתפשט –[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב