בלוג

סביר להניח שנתקלתם בשמו של שמעון דובנוב לא פעם בחייכם. על שמו יש רחובות ומוסדות ברחבי ישראל, אבל כדרכם של אנשים שקראו על שמם דברים – הסיפור מאחוריהם לא תמיד ידוע. המקרה של דובנוב יוצא דופן במיוחד משום שהוא לא היה פעיל למען עליה לארץ ישראל, הוא לא כתב על זכותם של היהודים לעלות לארץ, ולא עשה שום מאמץ להקמת מדינת ישראל. למעשה, דובנוב כלל לא היה ציוני, ואת הרעיון הציוני הוא כינה "הזיה", ובכל זאת התרומה שלו ללאומיות היהודית הייתה יוצאת דופן וכתוצאה מזה – גם לרעיון הציוני. איך זה קרה? דובנוב נולד בשנת 1860 בתחום המושב של רוסיה[…]

25 לנובמבר 1940, תשע בבוקר. פיצוץ עז קורע את דופן אוניית המעפילים "פאטריה" שעגנה בנמל חיפה וכמויות עצומות של מים מתחילים לחדור פנימה. לא חלפו מספר דקות והאנייה, על אלפיים יושביה, נטתה על צדה והחלה לשקוע במצולות. הכאוס השתולל, זקנים החליקו מהקאבינה אל מותם, נחשולי מים אלימים הטביעו משפחות שנכלאו בבטן האניה וגופות החלו להיערם על החוף. יוסף דקל, אחד מנוסעי האונייה, סרב לקבל את גזירת הגורל, לאחר שהוא ואשתו הצליחו להימלט מאימת הנאצים. מיד אחרי הפיצוץ הצמיד דקל חגורות הצלה לו ולאשתו, חיבק בחוזקה את הסלסלה הקטנה בה הצטנפה בתם התינוקות, ויחד קפצו השלושה אל המים והתקדמו באיטיות לעבר[…]

הוא לא היה הראשון להוציא עיתון מודרני בעברית, העיתון שלו לא היה הגדול או הפופולרי ביותר, לפעמים הוא העתיק פורמטים מהמתחרים שלו, ולא היה ידוע כמשכיל יוצא דופן בהשוואה לחבריו ובכל זאת, בתוך גל עיתונות ההשכלה של המאה ה-19 שמור מקום של כבוד לעיתון "המליץ" ולמוציא לאור והעורך שהיה מזוהה איתו – אלכסנדר צדרבוים שהיה ידוע בכינויו "הארז". אחת הסיבות לכך שצדרבוים והעיתון שלו נחשבו ליוצאי דופן, נגע למקום שבו העיתון יצא לאור – העיר סנט פטרבורג ברוסיה הצארית. כשצדרבוים ושותפו אהרן יצחק גולדבלום החליטו להוציא שבועון בשנת 1860, הם בחרו במקום הטבעי ביותר עבורם – העיר אודסה, שנודעה באותה[…]

בתקופה המודרנית עלו לגדולה שתי אסכולות אידיאולוגיות מנוגדות שהתייחסו לסוגיית הצדק החלוקתי – מודל "המדינה הסוציאליסטית" שחתר להרחבת ההתערבות הממשלתית בחיי הפרט ומודל "המדינה הליברלית" שטיפח את חירויות הפרט וביקש למנוע ככל האפשר את התערבות הממשלה בחייו. ברובד העמוק יותר, מדובר במאבק עז ורווי יצרים גם היום בין שני ערכים מרכזיים – ערך "השוויון" מול ערך "החירות". סוגיית הצדק החלוקתי הטרידה את המחשבה היהודית משחר ההיסטוריה – תרומות ומעשרות, שנת יובל, מס מחצית השקל, יום מנוחה כללי – כל אלו היו מקצת החוקים החברתיים שהטילה על נתיניה "הרפובליקה העברית המקראית" – כפי שכינה אותה תומס הובס. אם נתרגם את ערכי[…]

אם היינו צריכים לקבוע תאריך ליום הזיכרון להכחשת השואה, ה-11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל. מדוע? כי בתאריך הזה, בשנת 2005, נעצר ההיסטוריון דייוויד אירווינג, מי שנחשב לגדול מכחישי השואה בעולם. את הטייטל המפוקפק חייב אירווינג לדברה ליפשטדט, אינטלקטואלית יהודייה ומרצה מאוניברסיטת "אמורי" שבג'ורג'יה, ארה"ב. ליפשטדט, בת למשפחת יהודים מהגרים מגרמניה, הייתה יכולה להיבלע בקלות באנונימיות המנומנמת של האקדמיה האמריקאית, אלמלא יום אחד פנו אליה שני חוקרי שואה בעלי שם עולמי בהצעה לכתוב מחקר על מכחישי שואה. "אלו שטוענים שהעולם שטוח? שאלביס חי?", צחקה ליפשטדט כששמעה את ההצעה. אבל אז השניים הציגו בפניה מחקר על פיו 22% מהציבור באמריקה[…]

השבוע לפני 100 שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה – שגבתה את חייהם של כ-18 מיליון בני אדם – 10 מיליון לובשי מדים ו-8 מיליון אזרחים. מלבד מהלכה ההרסני היא ״הורישה״ לאנושות כמה מהחוליים שיאפיינו את המאה העשרים – הנאציזם, הפאשיזם והבולשביזם שעלו לאחריה. גם הרבה מסכסוכי המזרח התיכון – ואי היציבות התמידית של מדינות כמו סוריה, לבנון ועיראק – קשורים ישירות למלחמה ולתנאים בהם הסתיימה. זו הייתה גם אחת המלחמות הראשונות בהן יהודים נלחמו במספרים גדולים וברוח התנדבות גדולה בצבאות שני הצדדים. בחלק מהמדינות, בעיקר גרמניה ואוסטריה-הונגריה, ההתבוללות והשוויון האזרחי ליהודים העלו מאד את המוטיבציה שלהם להילחם. יהודים אחרים –[…]