בלוג

חג סוכות מביא איתו לא מעט מנהגים, מסורות ומצוות מוכרים – הקמת הסוכה והישיבה בה, ארבעת המינים וכמובן – אירוח האושפיזין. אבל על איזה אושפיזין בכלל מדובר, והאם ידעתם שבעצם בניית הסוכה כולכם לוקחים חלק במנהג קבלי מיוחד, אשר בא לזרז את הגאולה בעולם, ולשתף את עולם האלוהות בסוכה שלכם? בשביל להבין איך אתם מתקנים את העולם עם האושפיזין, צריך לחזור קודם כל למונח. המילה עצמה נמצאת בתלמוד, אבל בכלל לא בהקשר של חג סוכות, או של אירוח קדוש יוצא דופן. המשמעות המקורית קשורה לביטוי יווני שמשמעותו אירוח, והאושפיז הוא אדם אשר מנהל אכסניה שבה לנים אורחים, והאורחים הם האושפיזין[…]

כמו בכל שנה, גם ביום הכיפורים הקרוב, בכל בתי הכנסת האשכנזיים ובחלק מבתי הכנסת הספרדיים בזמן תפילת המוסף, ישמעו בקול גדול קהל המתפללים את המילים "וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום. כִּי הוּא נורָא וְאָים. וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ." הפיוט הזה, "נתנה תוקף" שמו, נחשב לא בכדי לאחד המפורסמים והידועים בעולם היהודי. המעמד המיוחד שלו – קריאה ביום הכיפורים – והטקסט אשר מדבר על גזר דינו של האדם – לטוב או לרע, מפרט את דרכי מותו וגדולתו של האל הופכים את הטקסט ליוצא דופן ומלא יראה והוד קדום, אם קוראים אותו וכמובן כששומעים אותו. ואם כל זה לא מספיק, לפיוט[…]

פרופ' נועם מזרחי, בית הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת ת"א במסגרת לוח המועדים היהודי, יום הכיפורים נתפס מזה דורות רבים כמועד שתכליתו העיקרית היא כפרת עוונות – כל אחד ואחת מישראל באופן אינדיווידואלי והעם כולו באופן קולקטיבי. משום כך, הצום הוא מצווה המוטלת על כל אדם מישראל, אבל מבחינה היסטורית התפקיד הזה התפתח בהדרגה, וככל שאנו חוזרים אחורה בזמן כך מתברר שהיו למועד הזה תפקידים נוספים שנחשבו בשעתם לחשובים ומרכזיים יותר. המקור העיקרי על יום הכיפורים בשלביו העתיקים ביותר מצוי במקרא, והוא פרק ט"ז של ספר ויקרא. אמנם גם בפרק זה אנו מוצאים מרכיבים המשתלבים בחוויית יום הכיפורים עד עצם היום[…]

מקובל לחשוב כי מי ששולט בזמן, שולט בסדר היום. לכן לא מפתיעה העובדה שהמהפכות הגדולות בהיסטוריה האנושית תמיד סיפקו הזדמנות מצוינת לשנות את מארגן הזמן האזרחי – לוח השנה. כך עשו ראשי המהפכה הצרפתית שהחליפו את לוח השנה הגרגוריאני בלוח שנה חדש, שבו כל חודש הורכב משלושה שבועות, כל אחד בן עשרה ימים, וכך נהגו גם המהפכנים הבולשביקים שיצרו לוח שנה לפועלים המורכב משבוע בן חמישה ימים, שבו כל יום נקרא על שם צבע: צהוב, ורוד, אדום, סגול וירוק. לא עזר להם. בשנת 1806 ביטל נפוליאון בונפרטה את לוח השנה המהפכני הצרפתי, שבין כה וכה לא היה שמיש, ולקברניטי המשטר[…]

אחת הטענות המודרניות המוכרות של לא מעט הורים היא שכיום הילדים תקועים מול מסכים ואילו בעבר, כולם היו יוצאים החוצה ומשחקים. אותם הורים אוהבים לציין כדוגמאות לא מעט משחקי רחוב כמו דג מלוח, מחניים, שוטרים וגנבים, והמשחק עם השם המסתורי "הקדרים באים". במשחק הידוע, התופס צועק "הקדרים באים!", שאר המשתתפים צועקים "לא מפחדים!", והמשחק מתחיל. אבל לפני שאתם באים לגעור בילדים שלא משחקים, כדאי לשים לב למקור המסקרן של המשחק, ולשאול את עצמכם מיהם בכלל אותם קדרים ואת מי הם באים לתפוס. אתם תגלו שמאחורי המשחק התמים מסתתר למעשה אחד הפוגרומים הקשים ביותר בתולדות עם ישראל. המונח "קדר" נמצא כבר[…]

השבוע מלאו 103 שנים ללינץ' שנערך בליאו פרנק, תעשיין יהודי שהואשם על לא עוול בכפו בפשע נורא. מותו האלים והאיום טלטל את יהודי אמריקה וערער את תחושת הביטחון שלהם בארצם החדשה. ליאו פרנק נולד בפריז, טקסס, וגדל בברוקלין, ניו יורק. כשבגר הצטרף לעסק המשפחתי, בית חרושת לעפרונות. ב-1907 קיבל קידום ועבר לג'ורג'יה, לפקח כבעלים-שותף על המפעל של החברה באטלנטה. בתחילת המאה העשרים היתה אטלנטה מקום משכנה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום ארצות הברית. יהודי אטלנטה היו חדורי רצון להשתלב בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה בעיר, ובמקביל הקימו מוסדות יהודיים. אנטישמיות של ממש אמנם לא היתה באטלנטה, אולם היתה מודעות מסויימת לשונותם[…]

לב דוידויץ ברונשטיין שנולד בשנת 1879 באזור אוקראינה של ימינו, היה יכול להיות עוד אחד ממאות אלפי היהודים שחיו בשטחי רוסיה הצארית. יתכן שעם מסלול חיים שונה רק במעט, ברונשטיין היה הופך לפעיל ציוני, כמו ראשי התנועה הציונית שהפכו למנהיגים לעתיד של מדינת ישראלית שנולדו וגדלו באותו אזור ובאותן שנים. אבל ברונשטיין בחר במסלול אחר – פופולרי הרבה יותר מהרעיון הציוני בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 – מרקסיזם, וברחבי העולם הוא ידוע ומוכר בשם המחתרת שלו – לב טרוצקי. עיקרי הביוגרפיה של טרוצקי ידועה ומוכרת: הוא נחשב לאחד מראשי המשטר הסובייטי ולחביבו של לנין, אך לאחר מותו, סטאלין השתלט[…]

רמי נוידרפר, ביה"ס למדעי היהדות, אוניברסיטת תל אביב קובנה (KAUNAS בליטאית), בירת ליטא מאז 1918, סופחה לברית המועצות ב-1940 כתוצאה מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב. ב24 ביוני 1941 כבשה גרמניה הנאצית את קובנה, כיבוש שלווה במעשי רצח המוני של יהודים על ידי ליטאים וגרמנים. השלטון הגרמני ציווה על הקמת גטו כמעט באופן מיידי והוא הוקם ב15 באוגוסט ברובע העתיק שנקרא על ידי היהודים סלובודקה, שם התגוררו כבר חלק  מיהודי העיר, במיוחד העניים שבהם. בעת הקמתו היו בגטו כ-30,000 יהודים. לאחר תקופה של אקציות רצח המוניות בסתיו 1941, שררה בגטו תקופה שקטה יחסית, והתפתחו בו חיים תוססים, באופן יחסי. בסתיו 1943 הפך הגטו למחנה[…]

אלוהים, פצצת האטום והחופש הגדול הן לא ההמצאות היהודיות היחידות שהופנו בסופו של דבר נגד היהודים עצמם. גם בתחום הסוציולוגיה המוח היהודי הקדיח חידושים שפעלו נגדו. למשל, פרקטיקת "החרם". כן, אפילו אנשי ה-BDS לא רשמו פטנט על הרעיון, הם רק לקחו רעיון יהודי עתיק והשתמשו בו. מקורה של פרקטיקת החרם עוד מתקופת המקרא וימי הביניים, אולם חרם כנשק יום הדין הופעל בעיקר במלחמה המרה בין תנועת החסידות ומתנגדיה שפרצה במהלך המאה ה-18 בואכה המאה ה-19. תקופה זו הובילה למלחמת אחים אכזרית וכללה כתבי חרם שאסרו להשכיר דירות, להעסיק ואפילו לשוחח עם מי שנחשד בהשתייכות לתנועה החסידית. הגאון מווילנא, הגר"א, שנחשב[…]