אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

אוה פרנק (נפטרה ב-1816) בתו של משיח שקר יעקב פרנק. הנהיגה את התנועה לאחר מותו (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

אורגיות לשם שמיים: כת השבתאים הקיצונית של יעקב פרנק

אלוהים, פצצת האטום והחופש הגדול הן לא ההמצאות היהודיות היחידות שהופנו בסופו של דבר נגד היהודים עצמם. גם בתחום הסוציולוגיה המוח היהודי הקדיח חידושים שפעלו נגדו. למשל, פרקטיקת "החרם". כן, אפילו אנשי ה-BDS לא רשמו פטנט על הרעיון, הם רק לקחו רעיון יהודי עתיק והשתמשו בו. מקורה של פרקטיקת החרם עוד מתקופת המקרא וימי הביניים, אולם חרם כנשק יום הדין הופעל בעיקר במלחמה המרה בין תנועת החסידות ומתנגדיה שפרצה במהלך המאה ה-18 בואכה המאה ה-19. תקופה זו הובילה למלחמת אחים אכזרית וכללה כתבי חרם שאסרו להשכיר דירות, להעסיק ואפילו לשוחח עם מי שנחשד בהשתייכות לתנועה החסידית. הגאון מווילנא, הגר"א, שנחשב[…]

המשך קריאה
צילום: אריק סולטן

אירינה נבזלין, יו"ר מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, בראיון ל"מקור ראשון"

מאת  צביקה קליין, מקור ראשון תחת ידיה של אירינה נבזלין עבר בית התפוצות מתיחת פנים, שהפכה אותו ממוזיאון עייף על העבר היהודי למרכז מודרני העוסק ביהדות עכשווית. בראיון איתה היא מספרת על המהלך שהוביל לשינוי פני המוזיאון ועל החשיבות שהיא רואה בתפיסת מדינת ישראל כמרכז עולמי לעם היהודי. היא מבקשת שנכיר ונעריך כאן יותר את העם היהודי שבתפוצות, ומגלה איזו מתנה ייחודית קיבלה מבעלה, יו"ר הכנסת, שגרמה לחברים שלה לחשוב שהפכה למתנחלת  ————————————————————————————————————————————————————————- כשאירינה נבזלין גדלה ברוסיה, לא היה לה שמץ של מושג על כך שהיא יהודייה. "נולדתי במוסקבה של סוף שנות ה־70, ובבית לא היה שום דבר שהראה שהוא[…]

המשך קריאה

נולדנו לסבול: "האקסית המטורפת" והתודעה היהודית

האקסית המטורפת (להלן, Crazy ex-girlfriend או כמו שנקרא לה מעתה לצורך הנוחות, קרייזי אקס) היא סדרה של היוצרת האמריקאית-יהודייה רייצ'ל בלום, אשר התפרסמה בזכות לא מעט סרטונים שבהם עסקה בנושאים של מיניות, נשיות, יהדות, גיקיות, ועוד. השיר Chanukah Honey הוא דוגמא נאה להתחלה. בלום לקחה מזמור כריסמסי למהדרין וגיירה אותו באופן משעשע. (אזהרה: מעבר לרמיזות מיניות כאלה ואחרות, בלום אף משווה בין תשמישי קדושה לאיברים מוצנעים, כך שמי שרואה את עצמו נפגע, שיעבור הלאה). לפני שלוש שנים עלתה לאוויר הסדרה המדוברת וממש בשבוע שעבר נודע שהחלו הצילומים לעונה הרביעית והאחרונה בהחלט – כפי שבלום תכננה מראש – והיא תעלה באוקטובר.[…]

המשך קריאה
ארון הקודש בפינת בית הכנסת "בן עזרא", קהיר, מצרים, 1979. על הקיר, תמונת הרמב"ם. בבית כנסת זה התגלתה הגניזה הקהירית ובה אלפי כתבי יד שנשמרו בה במשך מאות שנים (צילום: מיכה ברעם. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

גניזת קהיר הלטינית: כך תפסו גנבים בימי הביניים בעזרת לחש מסתורי

פרופ' גידי בוהק, בית הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת תל אביב מנהג גניזת ספרי תורה וכתבי קודש אחרים מוכר ונפוץ במקומות רבים לאורך ההיסטוריה. בבית הכנסת בן עזרא שבקהיר היה חדר מיוחד שנועד לשם כך, אבל אל החדר הזה הוכנסו לא רק כתבי קודש אלא גם כתבי חול רבים שכבר לא היה בהם שימוש, החל בספרים מתחומי ידע שונים וכלה במסמכי יום יום כגון כתובות וגיטין, קמיעות, מכתבים אישיים, חוזים, ורשימות מסוגים שונים. כיוון שבית הכנסת הזה היה בשימוש רציף מהמאה ה-11 ואילך, ולא סבל מאסונות טבע או אסונות מעשה ידי אדם, בסוף המאה ה-19 נתגלה בו אוצר בלום של כ-300,000[…]

המשך קריאה
העמוד הפותח את תרגום אגרת אריסטיאס מתוך המהדורה המקורית של "מאור עיניים", מנטובה, איטליה 1574

רעידת האדמה באיטליה שמכה גלים בהיסטוריה היהודית כבר 500 שנה

לאורך רוב ההיסטוריה, יהודים כתבו בז'אנרים שונים ומגוונים: הלכה ואגדה. פיוטים בנושאים שונים,  קינות של חורבן, שירים ליום טוב, דברי מוסר ודברי סוד בתורת הקבלה. בקיצור – הם כתבו וכתבו. אבל יש ז'אנר אחד שעד המאה ה-19 יהודים נמנעו ממנו כמעט לגמרי – כתיבת היסטוריה. בדרך כלל, ובניגוד מוחלט לסביבה הנוצרית והמוסלמית, היהודים נמנעו מלכתוב כרוניקות מסודרות של הרצף ההיסטורי שלהם. אירועים כאלו תוארו בדרך כלל במסגרת ז'אנרים אחרים. אבל היה יהודי אחד שהיה בכך יוצא דופן – ואנחנו לא מתכוונים ליוסף בן מתתיהו מהמאה ה-1 לספירה שחיבר כמה חיבורים מפורסמים מאד – אלא למחבר שחי 1500 שנה מאוחר יותר,[…]

המשך קריאה
תשעה באב בבית הכנסת נוז'יק, וארשה, פולין, 1986 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף יהושע (יז'י) בודז'ישבסקי, ישראל)

האם תשעה באב "רלוונטי"? שאלה בת יותר מאלפיים שנה

פרופ' ורד נעם, אוניברסיטת תל אביב גם השנה התעוררה המחלוקת הוותיקה בשאלה האם יש לסגור את בתי הקפה והמסעדות בתל אביב בתשעה באב. נניח לרגע לפוליטיקת הזהויות המוכרת ונציג שאלה בניסוח רחב יותר: האם הזיכרון הקולקטיבי, על הפרקטיקות הנגזרות ממנו, הוא נצחי, או שמא הוא גמיש וניתן לשינוי? בעל בית הקפה התל אביבי ודאי יאמר שמה שהיה לפני 1900 שנה אינו רלוונטי. כלומר, אין לו אחיזה בהווה. אבל אם נשאל האם בעוד אלף שנים יהיה נכון לבטל את יום השואה, יאמר אותו בעל בית קפה במידה רבה של ודאות "לעולם לא. חובה לזכור את מה שהיה". במלים אחרות: במקרה זה[…]

המשך קריאה
דיוקן של בנימין זאב הרצל עם מלאך המחזיק את הדגל הציוני בהוצאת הקרן הקיימת לישראל, קלן, גרמניה שנות ה-1900 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות רות ראובן)

תיק 1901: כיצד ניסה הרצל לשחד את הסולטן התורכי?

אפשר ללמוד הרבה על עולמו הערכי של מנהיג על פי השוחד שהוא מקבל או מציע. למשל, הפיל שהעניק הסולטן הארון אל-ראשיד לקארל הגדול, הנעליים שרכש הקומבינטור "נורמן" לראש הממשלה מיכה אשל בסרט של יוסף סידר, וכמובן מעטפות הכסף שקיבל ראש הממשלה הקודם שלנו. בסיפור שלנו, הכל התחיל בקיץ 1901 כשבמוחו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, צץ רעיון מבריק: להעניק לסולטן התורכי מתנה. אבל לא סתם מתנה, אלא את השפיץ הטכנולוגי של אותם ימים: מכונת כתיבה באותיות ערביות. אם מתוך שיקולים קרים של היצע וביקוש ואם מתוך "השקפה מערבית מתנשאת" כפי שמן הסתם אדוארד סעיד היה קובע, עובדה היא שעד[…]

המשך קריאה

יו"ר הפרלמנט האוסטרי מבקר במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

וולפגנג סובוטקה, יו"ר הפרלמנט האוסטרי, מלווה בחנה לסינג, מזכירת הקרן הלאומית; מרטין וויס, שגריר אוסטריה בישראל; ונציגים בכירים מהממשל האוסטרי, הגיעו היום לביקור במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. דן תדמור, מנכ"ל המוזיאון ורון פרושאור, חבר הדירקטוריון, קיבלו את פניהם וליוו אותם בסיור באגף החדש של המוזיאון. סובוטקה, היסטוריון בהשכלתו, התעכב ליד מודל בית הכנסת המשוחזר "טורנר טמפל" בווינה, שנחרב בליל הבדולח, וגילה עניין רב במודל (שבאולם המבואה) וביתר הדגמים של בתי הכנסת המוצגים בגלריה "הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד – בית הכנסת אז והיום". ביקורו של סובוטקה – חודש לאחר ביקורו הראשון של הקנצלר קורץ בישראל – מעיד על הידוק היחסים[…]

המשך קריאה
פרנץ שאש (שני מימין בשורה האמצעית) בבוקה ג'וניורס 1940

ניצח איתה (כמעט) הכל: היהודי היחיד ששיחק בגמר המונדיאל

בעוד יהודים רבים, בהם שחקני נבחרת ישראל ששיחקו בגביע העולם מכסיקו 1970, רק אחד שיחק במשחק הגמר. פרנץ שון נולד בבודפשט ב-1915 ומעולם לא הכיר את אביו, ליאופולד שנפל במלחמת העולם הראשונה במדי הצבא האוסטרו-הונגרי. חלומו כנער, וחלומה של אמו רוזה, היה להיות רופא. אבל הצטיינותו בכדורגל הביאה אותו למ.ט.ק – מועדון הפאר של הונגריה באותם ימים, שהיה ידוע באוריינטציה היהודית שלו. מ.ט.ק שלטה בכדורגל ההונגרי באופן מוחלט מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד אמצע שנות ה-1920 וקבעה שיא עולמי של תשע אליפויות רצופות. היא הייתה הבסיס לנבחרת ההונגרית ובשורותיה שיחקו כמה כוכבים יהודים. כשפרנץ שון הצעיר מגיע לשורות הקבוצה הבוגרת[…]

המשך קריאה
הקיסר נפוליאון בונפרטה מעניק את כתב האמנסיפציה ליהודי צרפת

מעכו עד אלזס: כך המציא נפוליאון את הרבנות הראשית

אחד מסיפורי האגדה הנפוצים אותם נהוג לספר כדי להדגיש את היחס המיוחד של נפוליאון בונפרטה לעם היהודי, מתרחש במסעו (הכושל) לכיבוש ארץ ישראל. סופר שהוא הגיע עם צבאו לארץ בט' באב ושמע את היהודים בוכים ותמה מדוע. כשהוסבר לו שהיהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש, אמר "עם שמקונן על אירוע חורבן המקדש שקרה מאות שנים קודם אין ספק שיבוא יום ויזכה להקימו מחדש". הסיפור הזה – מיוחד ומעתיר כבוד על היהודים ככל שיהיה – קצת בעייתי מבחינה היסטורית. קודם כל, משום שכל שהותו של צבא נפוליאון בארץ ישראל הייתה בין החודשים פברואר ליוני, כך שלא היה סיכוי שנפוליאון או מי[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב