בלוג

האם הסטריאוטיפ האנטישמי אודות היהודים כמזהמי האנושות, מקורו במתורגמן היהודי לואיס דה-טורס, שאחראי במידה רבה להגעת הסיגריות הראשונות לאירופה? אז זהו שלא. הוגי האנטישמיות המודרנית התכוונו בהקשר היהודי לזיהומים אפידמיים יותר, מה גם שבאותו זמן נזקי העישון טרם התגלו. ועדיין, בדברי ימי תולדות העישון, ללואיס דה-טורס מיוחד פרק בהתמכרותה של אירופה לטבק. למזלנו, את השימוש בכימותרפיה המציא גם כן יהודי – סידני פארבר – אז איכשהו יצאנו מאוזנים. את סיפורו של לואיס דה-טורס יש להתחיל בבוס שלו, רב החובל המפורסם בהיסטוריה והאיש היחיד שבאמת גילה לנו את אמריקה – כריסטופר קולומבוס. המקום, ספרד. השנה, 1492. המלך פרדיננד והמלכה איזבלה חותמים[…]

השתטחות על קברי צדיקים נחשבת לפרקטיקה עתיקה יחסית ביהדות – יש לה מובאות שונות בספרות התלמודית והמדרשית, והוגים יהודיים לאורך ימי הביניים התייחסו לתופעה זו – מי לחיוב ומי לשלילה. אבל לפני כ-500 שנה חל שינוי מהותי בענף ההשתטחות וזו הפכה להיות פרקטיקה  מקובלת ונפוצה ויותר מכך – במקום להיות מזוהה עם תנועות עממיות קטנות בשולי החברה היהודית – ההשתטחות עברה לקדמת הבמה, והאליטה היהודית הבולטת של התקופה החלה להשתטח על קבריהם של התנאים מהמאה ה-2, בדרך כלל בערבי שבת. מי שעשו את זה היו המקובלים הידועים של צפת ובראשם החבורה של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק) ושלמה אלקבץ – מי[…]

אמת או אגדה? עובדה או בדיה? השאלה אם סיפור מגילת אסתר התרחש במציאות הטרידה היסטוריונים לאורך הדורות. המצדדים באמיתות הסיפור נשענים על פרטים במגילה שתואמים את המחקר. בתקופה בה התרחש סיפור המעשה, האימפריה הפרסית אכן השתרעה מהודו ועד כוש, ושושן הבירה הייתה גם הייתה מקום מושבו של המלך אחשוורוש, שבמקורות הפרסים נושא את השם "כסרכסס". בנוסף, הפרטים המרובים שמופיעים במגילה אודות הפאר וההדר של ארמון המלך ותארי תפקידים כמו "האחשדרפנים" – גם הם מתיישבים עם תיאורים דומים של מקורות מהתקופה. אבל האם המן הרשע היה דמות היסטורית אמיתית? ומה על אסתר המלכה ומרדכי היהודי? האם בני הדודים היו אנשים בשר[…]

סיפור גיור העם האדומי לפני 2125 שנה כמו נלקח מהמציאות הישראלית העכשווית. אמנם בתקופה ההיא לא הייתה תקשורת דיגיטלית ואת תפקיד המתעדים לא מילאו עיתונאים אלא היסטוריונים, אבל נדמה כי המחלוקות שמפלגות את ישראל משתנות רק מבחינת הצורה. המהות היא אותה מהות וסוגיות הליבה הן אותן סוגיות ליבה: לאומיות מול אוניברסליות, כפיה דתית מול זהות יהודית, הדתה מול שמדתה ושאר ירקות. הפעם האחרונה שקמה בארץ-ישראל מדינה יהודית ריבונית ועצמאית הייתה לפני 2140 שנה. המכבים שניצחו את היווונים, טיהרו את בית המקדש והקימו את ממלכת החשמונאים. בקיצור, חנוכה. מכ"ה בכסלו לה' באייר, מסביבונים לפטישים ומחנוכיה למנורה. דוד בן גוריון של החשמונאים[…]

אסף גמזו בשנת 2017 יצא אחד הסרטים לקראתו כססו ציפורניים בחשש חובבי מדע בדיוני וקולנוע כאחד – "בלייד ראנר 2049". בסרט ההמשך ליצירת המופת של רידלי סקוט אנחנו מתוודעים לקיי, רפליקנט (אדם סינתטי) הצד רפליקנטים סוררים אחרים והורג אותם. בעתיד הלא רחוק, כך למדנו, נוצר מעמד עבדים שלם המורכב מבני אדם סינתטיים ויצורים אשר מעזים לקום על יוצריהם – מושמדים. אבל לקיי יש חיים משלו, שגרה של אחרי העבודה. בדירתו מחכה לו אהובתו – הולוגרמה בשם ג'וי. בסצנה הראשונה שלהם יחד הוא מעניק לה מתנה – מכשיר הנותן לה את האפשרות להתקיים מחוץ לדירתו, ללא תלות במקרן. קיי, העבד, הסינתטי[…]

אפקט הפרפר שהפך את חביבה מסיכה (מסיקה) ליהודייה התוניסאית המוכרת בעולם כנראה, התחיל חמישים שנה לפני שנולדה והופיע דווקא בצורת חיידק ולא פרפר. הכוונה היא לחיידק השחפת שתקף תינוק בשם אדגרדו מורטארה, שנולד בשנת 1851 למשפחה יהודית מהעיר בולוניה שבאיטליה. התינוק שגסס בין חיים ומוות, נלקח לילה אחד בסתר על ידי האומנת שלו, נוצרייה בשם מוריסי, לכנסיה המקומית, שם הוא הוטבל כדת וכדין. האומנת הרחמנייה קיוותה שבעקבות ההטבלה ישו הרחום יחוס על העולל האומלל. והנה, נס – אדגרדו אמנם החלים. הבעיה הייתה שסיפור הטבילה נחשף ברבים ומאחר ובאותם ימים ממסד הכנסייה אסר על לא-קתולים לגדל קתולים, התינוק נלקח מביתו בכוח[…]

"אופנה היא דבר כל כך מטופש, שאין ברירה אלא להחליף אותה לעיתים קרובות" (אוסקר ווילד) בעידן הפוסט-מודרני שבו מושג "האמת" מותקף מכל הכיוונים ומתפורר לרבבות נרטיבים, בניין מוזיאון בית התפוצות הוא אצבע בעין לכל הרלטיביסטים למיניהם. כ-50 שנה הוא כבר עומד בלב קמפוס האוניברסיטה, 40 מתוכן כבית התפוצות, אבל תמיד קשוח, גאה וזקוף, מביט סביב ורואה איך בזמן קיומו התחלפו סגנונות, השתנו טעמים, אופנות צצו ואופנות נעלמו. אבל הוא בשלו, נאמן לאמת אחת – האמת האדריכלית של יוצריו. אמת אחת הייתה גם העיקרון המרכזי עליו נשענה האדריכלות המודרניסטית, שאחד מאבותיה המהוללים ביותר היה הגאון הגרמני אמריקאי, מיס ואן דה רוהה[…]

מספרים שכשהגנרל קולין פאוול ביקר בישראל ונפגש עם ראש הממשלה דאז יצחק שמיר (בשנת 1993), הוא הפתיע את שמיר במילים "מיר קענען רעדן יידיש" (אנחנו יכולים לדבר ביידיש). פאוול, בנם של מהגרים מג'מייקה שנולד בהארלם וגדל בדרום ברונקס בניו יורק, לא למד יידיש בביתו כמובן, אלא קלט אותה מקשריו עם השכנים היהודים, בין היתר כשמילא את התפקיד הנכבד – "גוי של שבת". ההלכה היהודית נותנת הנחיות והגבלות ברורות לגבי השבת, יום המנוחה המסורתי, שמטרתן להדגיש את ייחודו של היום ולהעצים את תחושת הקדושה והמנוחה. שומרי המצוות האדוקים משקיעים מאמצים לוודא שהכל מוכן מראש: האוכל (כי אסור לבשל בשבת), התאורה והחימום[…]

ב-1889 הציונות כבר הייתה תנועה קיימת. אמנם עוד לא היה קונגרס ציוני, והרצל עוד לא הפך לכוכב עולה, אבל שמונה שנים קודם לכן כבר הוקמו ברוסיה קבוצות שנקראו "חיבת ציון" או "חובבי ציון", והם הגו את הרעיון המהפכני לשעתו כי הפתרון ליהודים הוא לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, ולנסות להתפרנס בכוחות עצמם. בניגוד לדימוי הרומנטי של תנועה חלוצית, במשך אותן שמונה שנים היא ידעה אינספור סכסוכים ובעיות: חברי התנועה הדתיים והחילוניים הסתכסכו על רקע שאלות של שמירת מצוות בארץ ישראל, התעוררו קשיי מימון לא קטנים, השלטונות ברוסיה פקחו עין לוודא שלא מדובר בתנועה חתרנית, ואילו האימפריה העות'מאנית לא הייתה בטוחה[…]