בלוג

26,000 יהודים חיו באלג'יריה בשנת 1830 כשצרפת הגדולה פלשה לארץ המגרב והפכה אותה לקולוניה למשך 130 שנה. חירותם של יהודי אלג'יריה רשומה על שמו של אדולף כרמיה, בנו של סוחר משי יהודי-צרפתי, שכיהן כשר המשפטים ברפובליקה הצרפתית השנייה, והעניק ליהודים בשנת 1870 שוויון זכויות מלא. העקרון שעמד מאחורי "צו כרמיה" נשען על התפיסה כי יש לתת ליהודים את כל הזכויות כיחידים, ואפס זכויות כאומה. הרעיון היה לטשטש את זהותם הלאומית ולהפכם לאזרחים נאמנים של הרפובליקה הצרפתית. מבין כל הקהילות היהודיות בצפון אפריקה לא הייתה קהילה שעברה מהפכה תרבותית כה קיצונית ומהירה כמו זו שבאלג'יריה תחת הכיבוש הצרפתי. רבים מבני הקהילה זנחו[…]

בחג השבועות של שנת 1941 התרחש אחד האירועים הטראומתיים ביותר בזיכרון הקולקטיבי של יהדות עיראק, שזכה לכינוי "הפרהוד". בפרהוד נרצחו כ-180 איש, נפצעו אלפים, ונפגעו מביזה עשרות אלפים – וכולם היו חלק מהקהילה הגדולה והמשגשגת של יהודי בגדד. בדרך כלל יש מי שמציינים את הפרהוד כאירוע אשר משך לא מעט מיהודי עיראק לתנועה הציונית. אולם איך בכלל אירע פוגרום במדינה שבה חיו יהודים במשך מאות שנים, ושלכאורה לא הייתה בעלת מסורת אנטישמית מובהקת עד לאותו רגע? כשבוחנים את הרקע לאירועי הפרהוד מגלים לא מעט גורמים שהיו מעורבים בתוכו: האינטרסים של השלטון העיראקי מול האימפריה הבריטית, גרמניה הנאצית שבחשה בקלחת, תנועות[…]

בסוף המאה ה-19 למילה "אמריקה" היה אפקט כמעט מאגי על תועפות היהודים שהצטופפו בין הים הבלטי לים השחור. אותם יהודים לא התפלפלו בשאלה באיזו אמריקה מדובר, הצפונית או הדרומית. אמריקה לא הייתה עבורם נקודה גיאוגרפית על המפה, אלא משאלת לב, מקום בו צדיקים יושבים ועטרות דולרים לראשיהם. חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס זינגר, כתב בביוגרפיה שלו שיהודי מזרח-אירופה היו משוכנעים שבאמריקה אפשר לאכול כל יום תפוז. עד כדי כך. אבל הייתה קבוצה של נשים יהודיות שאמריקה לא הייתה בשבילן שער הכניסה לגן עדן, אלא אחד ממדורי הגיהנום. עבור נשים אלו אמריקה של מעלה, עליה הן פנטזו בלילות הקפואים ברוסיה[…]

זיגמונד פרויד היה יהודי, כמו גם רבים מתלמידיו. בכך אין שום חדש. אבל לא רק רבים מהמטפלים בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה היו יהודים, אלא גם מי שנחשבת למטופלת הראשונה בעולם בשיטת הפסיכואנליזה. היא הייתה יהודייה וינאית בשם ברטה פפנהיים, אך בספר בו סיפורה פורסם, היא הוזכרה תחת השם הבדוי, "אנה או". אז מי הייתה אנה/ברטה, ומה היה כל כך מיוחד בסיפור חייה שהפך אותה מפורסמת כל כך? ברטה נולדה בוינה של אמצע המאה ה-19 למשפחה יהודית עשירה. היא קיבלה חינוך מצוין בילדותה ונחשבה מוכשרת וידענית כבר בגיל צעיר ושלטה במספר גדול של שפות, ביניהן עברית. אולם, כשהלכה והתקרבה לגיל 20 היא[…]

חג המולד הוא – מיותר כמעט לומר – החג הכי לא יהודי שניתן להעלות על הדעת. קשה אפילו לדמיין יום פחות יהודי מהיום שבו מציינים את הולדתו של מי שהיהדות הקיאה מקרבה באופן מוחלט; יום שבו עורכים מיסה מיוחדת בכנסייה, ומכינים מעדנים חגיגיים מבשר חזיר. היו גם לא מעט מקרים בהיסטוריה שבהם חג המולד היה יום מסוכן ורווי פורענות ליהודים, למשל הפוגרומים שפרצו בוורשה בשנת 1881 ממש ביום החג. ועל אף כל זאת, היתה ליהודים השפעה מאד חשובה על אווירת החג ועל הדרך לחגוג – דרך הפסקול של שירי החג. חלק גדול להפליא משירי החג הקלאסיים, אלה שכל תחנות הרדיו[…]

קצת יותר מ-250 שנה חלפו עד שקברניטי הטלוויזיה המסחרית בארץ הקודש הרימו את הכפפה והפכו את מוסד החתונות היהודיות של המאה ה-18 לעיבוד מקומי של תכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". ייאמר לזכותם כי למרות האיחור הצורם, הם דייקו לא רק בפורמט – זוגות שנפגשים לראשונה מתחת לחופה – אלא גם במניעים שמאחוריו: השגת רייטינג שמתורגם לכסף מכאן, ושידוך הולם המתורגם לנדוניה שמנה משם. אחד שחווה זאת על בשרו הוא הגיבור הטרגי של הסיפור שלנו. שלמה בן יהושע נולד ב-1753 בעיירה נייסווייז', ליטא, ומגיל צעיר נחשב לעילוי יוצא דופן ששמו הולך לפניו, ובתרגום לשטעטעלית – סחורה חמה בשוק השידוכים המקומי. לרוע[…]

כשחושבים על מרידות היהודים בעת הישנה, בדרך כלל חושבים על שלוש המרידות הגדולות שהיו בארץ ישראל: מרד החשמונאים במאה השנייה לפנה"ס שלזכרו נקבע במסורת היהודית חג החנוכה, "המרד הגדול" שהוביל למלחמת החורבן שבסופה נהרס בית המקדש השני, והמרד שבא 70 שנה לאחריו וזכה לשם "מרד בר כוכבא" על שם המנהיג המפורסם שלו. ביניהם, כעשרים שנה לפני המרד של אותו בר כוכבא גיבור, פרץ מרד יהודי, מדובר ומוכר פחות אך רחב היקף וקטלני, אך בשונה מהאחרים הוא התרחש לא בארץ ישראל, ומכאן שמו – מרד התפוצות. המרד שהחל בשנים 114-115 לספירה התחיל דווקא בקהילה של העיר קירנה שבלוב אך תוך זמן[…]

חנוכה, כה' בכסלו התרכ"ג, 1862 למניינם. בחוץ משתוללת סופת שלגים כבדה ובבתי העיירה מתגודדים משפחות היהודים סביב נר ראשון. הלטקס משתזפים על המחבת, הסביבונים מחממים מנועים ואב המשפחה מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לפתע נשמעות בדלת דפיקות חזקות, מלוות בקריאות מחרישות אוזניים "יהודים החוצה". על חזיתות הבתים ממוסמרים צווים. פקודת גירוש מספר 11 יוצאת לדרך. הסצנה הנ"ל מוכרת מסיפורי גירוש רבים בתולדות העם היהודי. בד"כ היא מתרחשת באמצע חג ולרוב מלווה בדפיקות חזקות בדלת ובקריאות מכווצת קרביים. "יהודים החוצה". המיקום גם הוא פחות או יותר מוכר וידוע –  המרחב העצום של אירופה, ממערבו של חצי האי האיברי ועד צפונה[…]