אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

סמי אלמגריבי

המגריבי של המלך: הצדעה לאחד מגדולי המוזיקאים של יהדות מרוקו

סמי אלמגריבי היה איש של ניגודים. כוכב פופ מוקף מעריצות מחד, ופייטן בבית כנסת מאידך. לפעמים אפילו באותו הזמן. העובדה ששר במועדוני לילה ובבתי כנסת כאחד, לא היה הניגוד היחיד שהפגין. ברפרטואר אותו ביצע, ובהשפעות על הלחנים המקוריים שלו, הוא שילב שירים מרוקאים פופולריים (ישנים ובני תקופתו), מוזיקה אנדלוסית קלאסית ופזמונים ליטורגיים. במהלך הקריירה הארוכה שלו, אלמגריבי ריסק גבולות קשיחים בין מסורת למודרנה, בין חול וקודש, ובין יהודים ומוסלמים. על רבים מעטיפות אלבומיו הוא צולם בשחור-לבן, עם חליפה ועניבת פרפר, שיער מסורק למשעי ומשוח בברילנטין, ובידיו הוא מחזיק עוּד. אלמגריבי היה גבר נאה, אלגנטי, תמיד לבוש טיפ-טופ. לעומתם, כמו בסדרת[…]

המשך קריאה

אסתר המלכה: סיפורה הטראגי של האחות פורצת הדרך של בשביס זינגר

בשבועות הקרובים צפוי לצאת  ספרו של מוריס קאר, “The Forgotten Singer: The Exiled Sister of I.J. and Isaac Bashevis Singer”, בהוצאת הספרים האמריקאית White Goat Press השייכת למרכז לספרי יידיש מאמהרסט, מסצ'וסטס. קאר נפטר כבר לפני 20 שנה ועתה מתפרסת הביוגרפיה הזו, בה הוא מבקש לעשות צדק היסטורי עם אימו, אסתר קרייטמן. הסופרת הנשכחת, שרק בעשורים האחרונים החלה לקבל הכרה בתור אחת הכותבות היהודיות הפמיניסטיות הראשונות, חיה בצלם של שני אחיה. הם לא תמכו בקריירה הספרותית שלה ולא עזרו לה כלכלית. אומרים שיצחק בשביס זינגר אף סרב לעזור לה להשיג ויזה לאמריקה. הוא אמנם הפך לכוכב ספרותי רק לאחר מותה,[…]

המשך קריאה

הרופאה הטובה: ילדת הפלא מאודסה שהפכה לחלוצת רפואת הנשים בארץ ישראל

על מצבתה של ד"ר בת-שבע יוניס-גוטמן בבית קברות טרומפלדור במרכז תל-אביב אין תאריך לידה, אלא רק את תאריך העלייה שלה לארץ. כך היה נהוג בקרב אנשי העלייה השנייה: לזנוח את כל מה שגלותי מאחור ולהיוולד מחדש בארץ ישראל. ובכן, אחת הרופאות הראשונות של היישוב העברי נולדה ב-1 בינואר 1880 בכפר טרוטינה, דרום מערב האימפריה הרוסית דאז. אביה, שלמה, היה סוחר אמיד, משכיל עברי וחובב ציון, בעל מפעל למוצרי סדקית. הוא התחתן עם פייגה בת שמואל ליפשיץ מקישינב, גם היא ממשפחה ציונית בעלת ממון. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לאודסה, כדי לאפשר חינוך טוב יותר לארבעת ילדיהם. בת-שבע למדה לימודים כלליים[…]

המשך קריאה
קודקס ששון התנ"ך העתיק והשלם ביותר (סות'ביז)

היסטוריה מרגשת: קודקס ששון נרכש עבור אנו – מוזיאון העם היהודי

קודקס ששון – ספר התנ"ך העתיק והשלם ביותר בן 1,100 שנה – נרכש הערב (יום רביעי, 17.5.2023) במכירה פומבית בבית המכירות סותביס בניו יורק במחיר 38.1 מליון דולר והופך לכתב היד היהודי היקר ביותר שנמכר אי פעם! ספר התנ"ך נרכש עבור אגודת הידידים של 'אנו – מוזיאון העם היהודי' בארצות הברית בעזרת תרומתו הנדיבה של יו"ר מועצת הכבוד הבינלאומית של המוזיאון, השגריר אלפרד מוזס ומשפחתו, ויוצג כחלק מתצוגת הקבע של המוזיאון בשבועות הקרובים. המכירה נסגרה תוך מספר דקות והשתתפו בה מתחרים מרחבי העולם. בחודש מרץ האחרון הוצג קודקס ששון לקהל הרחב במוזיאון למשך שבוע אחד בלבד כחלק מסיור בינלאומי של סותביס[…]

המשך קריאה

"המקום הכי טוב לגדול בו": השיכון היהודי על שם שלום עליכם בניו יורק

לפני כמעט 100 שנה החליטו קרוב לחצי מיליון יהודים שגרו בעוני בלואר איסט סייד של מנהטן ועבדו בה בתעשיית ההלבשה בתנאים מחפירים, שנמאס להם. אותם יהודים נמלטו לאמריקה מהאנטישמיות באירופה ועתה הם נאלצו להימלט שנית. הפעם הם ברחו מההזנחה והזוהמה של הלואר איסט סייד, והם לא ברחו כל כך רחוק. הם עברו צפון-מזרחה לברונקס, שם הם שאפו להקים לעצמם שכונה של בתים הראויים למגורים, ולבנות חיים חדשים. בשנות ה-20 של המאה שעברה החלו להיבנות בברונקס מספר שיכונים קואופרטיבים שסיפקו מגורים עבור פועלים יהודים חילונים וסוציאליסטים. השיכונים הקואופרטיבים הללו, שהיו ממוקמים בוואן קורטלנד וילג' שבשכונת קינגסברידג' בצפון-מערב הברונקס, אכלסו יהודים מחולקים[…]

המשך קריאה
חיילים יהודים בחזית בית כנסת בחופשה לרגל ראש השנה. טורקו, פינלנד, 1942. (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות יעקב סלע, פינלנד)

האויב של האויב שלי: סיפורם של החיילים היהודים בצבא פינלנד שנלחמו לצד גרמניה הנאצית

"תמסרו להם במילים אלה: אני יהודי ואני מסרב", אמר סרן ליאו סקורניק כששמע על ההמלצה של הגרמנים להעניק לו את "צלב הברזל" על גבורתו בשדה הקרב. סקורניק, קצין רפואה בצבא פינלנד, ארגן פינוי של בית חולים שדה תחת הפגזה ארטילרית כבדה מהצד הסובייטי והציל את חייהם של כ-600 חיילי וורמאכט. הגרמנים דרשו את הסגרתו. "אתם לא באמת מצפים שאתן לכם את הרופא הטוב ביותר שלי?", ענה להם מפקדו של סקורניק, גנרל היילמאר. סקורניק לא היה היהודי היחיד שמצא את עצמו נלחם לצד הגרמנים. כמה ששנאו יהודי פינלנד את הגרמנים עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה זה כאין וכאפס לטינה[…]

המשך קריאה
בייליס מובל לזירת הרצח תחת משמר של אנשי צבא, 1911 (ויקיפדיה)

"רשעי קייב העיר שמוהו למטרה ועל כל ישראל פרשו הצרה": תיק בייליס – עלילת הדם האחרונה

בבוקר אביבי של 12 במרץ 1911 יצא אנדרי יושינסקי בן ה-13 מהבית. כמו בכל בוקר הוא היה בדרכו ללימודים, אך כשלא חזר באותו יום הביתה, התברר שלא הגיע גם לבית הספר. ב-16 במרץ אימו ואביו החורג פנו למערכת העיתון המקומי וביקשו לפרסם הודעה על נעדר. ארבעה ימים אחר כך אותרה גופתו של אנדרי באחת המערות בפאתי העיר קייב: ידיו קשורות וגופתו מלאה דקירות בכל גופו. משטרת קייב פתחה בחקירה. החשודים המיידיים היו ההורים: האם והאב החורג, שחשקו בירושה שחיכתה לאנדרי בחשבון בנק שפתח אביו הביולוגי. הם הובאו לחקירה פעמיים ובשני המקרים שוחררו בהיעדר ראיות. מאוחר יותר בדקו החוקרים גרסה נוספת,[…]

המשך קריאה
רוזנפלד, במרכז, עם ליו שאו-צ'י, הקומיסר הפוליטי, וצ'ן יי, מימין, מפקד הצבא (ויקיפדיה, המכון האוסטרי לחקר סין ואסיה)

הסאגה הסינית של הרופא היהודי מוינה: סיפורו של יעקב רוזנפלד

בכל קונטקסט אחר, הכינוי "אף ארוך" ליהודי היה מתפרש ככינוי גנאי גזעני, אך "לואו שנגטה" (אף ארוך בסינית) היה כינויו של ד"ר יעקב רוזנפלד, רופא אוסטרי-יהודי שהתנדב לצבא השחרור העממי של סין בשנות ה-40 של המאה הקודמת. זה בשום אופן לא היה כינוי גנאי – להפך. הסינים הקומוניסטים אהבו את רוזנפלד כמו אח וממשיכים להעריץ אותו ולנצור את זכרו. הרופא היהודי המנוח משמש עד היום לסמל לידידות בין סין לישראל, כמו גם לידידות בין סין לאוסטריה. ספק אם ההורים שבאים לנדנד את ילדיהם בגן השעשועים שבפארק יעקב רוזנפלד בוינה, בירת אוסטריה, יודעים רבות על חייו של האיש שעל שמו נקרא[…]

המשך קריאה
Max Factor in 1935, demonstrating his beauty micrometer device (Modern Mechanix magazine, Wikipedia)

מקסימום פקטור: אמן האיפור היהודי שברח מהצאר הרוסי עד לכוכבות הגדולות ביותר של הוליווד

הוא בקושי הגיע ל-150 ס"מ. הוא הגיע לאמריקה רק קרוב לגיל 30 ולכן כל חייו דיבר אנגלית במבטא כבד, אבל כל תעשיית הסרטים בהוליווד חייבת לו את קיומה. בין ההמצאות הרבות שלו אפשר למצוא מייק-אפ, ריסים מלאכותיים, אודם עמיד ופודרה דחוסה. מרלן דיטריך, אווה גרדנר וכוכבות קולנוע אחרות חייבות לו את המראה הדרמטי שלהן. אבל השאיפה שלו הייתה לגרום לכל אישה להיראות כוכבת. אולי זו הסיבה שמותג הקוסמטיקה שלו נחשב עד היום לאחד הפופולריים והאיכותיים בעולם. מקסימיליאן פקטורוביץ' נולד בספטמבר 1872 בעיירה זדונסקה וולה ליד לודג' (היום פולין, אז תחום המושב של האימפריה הרוסית). אימו, ססיליה, נפטרה כשמקס היה רק[…]

המשך קריאה
Bess_Myerson_1957

"אי אפשר להיות יפה ולשנוא": מיס אמריקה היהודייה הראשונה ומלחמתה באנטישמיות

תחרות היופי האמריקאית "מיס אמריקה" נוסדה לראשונה ב-1921, בתור תחרות יופי בבגדי ים. בהמשך היא הפכה לתחרות היופי, כשרון, יציבה זקופה ורצון להביא שלום עולמי שאנחנו מכירים היום, כשבכל כמה שנים הקריטריונים להשתתפות וזכייה קצת משתנים. את מרבית הזוכות ב"מיס אמריקה" אף אחד לא זוכר, אבל יש כמה בלתי נשכחות. אחת מהן היא בס מאירסון. לקח קרוב לרבע מאה עד שבחורה יהודיה זכתה בתואר הנכסף. בס מאירסון, שהוכתרה ב-1945, הייתה מיס אמריקה היהודיה הראשונה, והיחידה עד כה. הכתר הונח על ראשה של מאירסון בת ה-21 בטקס רב רושם בבירת ההימורים של החוף המזרחי של ארצות הברית, אטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי,[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב