אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

מפי האסון: כך תרמה האינקוויזיציה לתיעוד מנהגי יום הכיפורים של היהודים האנוסים

בין השנים 1502 ל-1504 ניהלה האינקוויזיציה בקורדובה חקירה נגד חואן דה-קורדובה ממברק (Membreque), שופט ואחד מנכבדי העיר. התארים הללו לא עמדו לזכותו כשנאלץ להתמודד עם האשמה חמורה, ברוח הזמן: הוא הואשם כי קיים את "צום היהודים" בביתו ועוד בחברת אנשים אחרים. כתב האישום התבסס על עדות השפחה המוסלמית שעבדה במשק ביתו של השופט. השפחה העידה כי בעל הבית ואורחיו רחצו, לבשו גלימות לבנות והאזינו יחד לדברי הרב שהיה ביניהם. החקירה, ככל הנראה, הייתה מבוימת. הנאשם הבין במהרה שאין טעם להגן על עצמו. יחד עם אורחי ביתו הם היו בין 107 בני האדם שנשרפו למוות באוטו-דה-פה (טקס הכפרה והענישה הפומבי). חלקם[…]

המשך קריאה

מוסקבה 1948, ערב ראש השנה, גולדה מגיעה לבית הכנסת. השאר היסטוריה

היו לה המון סיבות למה לא לנסוע למוסקבה. ישראל הייתה בת פחות מחודש, מלחמת העצמאות בעיצומה, והיא בעיצומה של שליחות לגיוס תרומות בארה"ב. את קייב, שאז עדיין הייתה חלק מהאימפריה הרוסית, היא עזבה בגיל 8 לארה"ב יחד עם משפחתה בחיפוש אחרי פרנסה וחיים חדשים. אפילו רוסית היא לא ידעה. ובכלל, סוף סוף יש מדינה יהודית עצמאית והיא רצתה לגור בישראל. מצד שני, היא הייתה שליחה ממושמעת ומסורה, אז אחרי כמה חילופי שיחות טלפון וחלופת מברקים עם שר החוץ משה שרת, גולדה מאיר נתנה את הסכמתה להתמנות לצירה של מדינת ישראל בברית המועצות. בספרה האוטוביוגרפי "חיי" היא מודה שקיוותה לחזור לישראל[…]

המשך קריאה

אירוע האהבה של אגודת הידידים

מאות ידידי וידידות אנו – מוזיאון העם היהודי הגיעו ביום שלישי לאירוע ההתרמה השנתי של האגודה, שעמד בסימן האהבה. האורחים העבירו מראש תמונות והזמנות חתונה שלהם שנהפכו למיצג אומנות ענק. במרכז הלובי הוצבה חופה ובתוכה הוקרן סרט עם תמונות זוגות הידידים ביום נישואיהם. לאחר הקוקטייל נהנו האורחים מקונצרט שירי אהבה מרגש של הפסנתרן הווירטואוז גיל שוחט. בתחילת המופע בירכנו במיוחד את דפנה ועו"ד גדעון פישר, שחוגגים השנה 30 שנות נישואין והרימו תרומה מקרן פישר. כל ההכנסות מהאירוע קודש להבאת יותר תלמידים ונוער מהפריפריה אל מוזיאון אנו בשנת הלימודים הקרובה. (צילומים: איציק בירן)

המשך קריאה

בסגנון חופשי: סיפורן המופלא של השחייניות היהודיות שכבשו את הבריכה במכביה הראשונה

התיעוד והעדויות המצולמות שנותרו בידינו מהמכביה הראשונה במרץ 1932 מתמקדים באירועים כמו המצעד ברחוב אלנבי או משק כנפי ההיסטוריה כשהנציב העליון נכנס לאצטדיון שנבנה בחופזה ומתיישב ליד האנשים שיהפכו לרחובות זמן לא רב אחר כך – מלצ׳ט, ביאליק, סוקולוב, הנרייטה סולד ורבים אחרים. הרמה הספורטיבית הייתה טובה יותר מהאירוע החברתי שהוא המכביה היום. השתתפו בה למשל סיריל קוף, בעתיד אלופת ארצות הברית במשוכות, או ולדיסלב הכט הצ׳כוסלובקי, שבדירוגי אותם ימים הגיע למקום השישי בעולם בטניס. בנבחרת פולין, שסיימה כצפוי ראשונה, היו הרבה אלופי פולין באתלטיקה, היאבקות ואגרוף. אבל מי שחיפש זוהר ואבק כוכבים אמיתי במכביה הראשונה היה צריך לעזוב את[…]

המשך קריאה

אנו- מוזיאון העם היהודי זכה בפרס סילבר בתחרות המיתוג הישראלית 2022

אנו – מוזיאון העם היהודי זכה בפרס סילבר בתחרות המיתוג הארצית Israel brand award 2022 בקטגוריית תרבות וחינוך עבור עבודת המיתוג מחדש של המוזיאון. התחרות התקיימה בהובלת – BRAND ACADEMY – המרכז למיתוג מתקדם בישראל, יפעת – חברת ניתוח מדיה ודאטה שיווקית של מוצרים ומותגים, KANTAR  – חברה המובילה בעולם לתובנות והמלצות שיווקיות אופרטיביות. צוות השופטים, בראשות פיליפ בולקיה, הורכב ממנהלי מחלקות לתקשורת חזותית של בצלאל, מרצים בכירים מ HIT ומנהלי שיווק של חברות מהגדולות בארץ ובעולם. התחרות עסקה בחשיבות המיתוג בעולם הפרסום הישראלי, והוצגו בה עבודות מיתוג פורצות דרך בישראל בשנתיים האחרונות. כ 200 גופים חברות ועמותות הגישו עבודותיהם[…]

המשך קריאה

בר יוחאי או די ליאון: מי באמת עומד מאחורי ספר הזוהר?

היהדות החרדית בדרך כלל משקיעה מעט מאד מחשבה בשאלות חילוניות-מדעיות כמו מיהם הכותבים האמיתיים של כתבי הקודש שלנו. המדע – למשל חקר המקרא – והאמונה הם קווים מקבילים שאינם נפגשים כי מקומם אינו באותו הדיון. אין כמובן ניסיונות ״להתפשר״ עם המחקר המדעי או חשיבות לעמדת המדע. אגב, גם אצל אנשים דתיים בעל ידע מדעי עצום, כמו למשל פרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ שפרש זאת בספרים ״מדע ואמונה״ – שהיו משמעותיים גם בציבור הדתי. לדת באופן כללי יש עניין כמעט אפסי בעמדת המדע לשאלות כמו מתי נכתבה התורה ומי כתב אותה. כל זה משתנה לחלוטין כשמדובר בספר הזוהר, החיבור המרכזי של תורת הקבלה,[…]

המשך קריאה
פתיחתו של מרכז קורת אנו - מוזיאון העם היהודי 2023

קרן קורת תעניק 10 מיליון דולר להקמת מרכז לציוויליזציה יהודית באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אנו – מוזיאון העם היהודי

קרן קורת הודיעה היום שתעניק סכום של 10 מיליון דולר למטרת ייסודו של מרכז קורת לציוויליזציה יהודית. זוהי שותפות בין קרן קורת, אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי, אשר תשתמש בגישה חינוכית ייחודית ובין תחומית לטיפול באתגרי ההגות היהודית בת זמננו, מעורבות חברתית וזהות, וכן תכונן דיאלוג והבנה בין יהודים ישראלים לבין יהודי התפוצות, באמצעות שיטה חדשנית ללימוד היהדות כקהילה בינלאומית. מרכז קורת לציוויליזציה יהודית הושק ביום ראשון, 15 במאי, במסגרת התכנסות חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. בסתיו 2022 כבר יתחילו פעילויות ראשוניות. מרכז קורת באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, יפעל לגשר בין צדדים[…]

המשך קריאה

השקת התכנית "בעקבות נשים פורצות דרך" של הרשות לקידום מעמד האישה ושל אנו – מוזיאון העם היהודי

שנה לאחר פתיחת אנו, המוזיאון היהודי הגדול בעולם, הושקה תכנית מיוחדת "בעקבות נשים פורצות דרך" בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה. באירוע ההשקה נכחו השרה לשוויון חברתי, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, הממונה על שוויון מגדרי בחברת החשמל, מנכ"לית עמותת "שוות", מנכ"לית עמותת כ"ן, ראשי ארגונים, נציגי אקדמיה ואורחים נוספים. האירוע כלל דו שיח בין ד"ר אורית שחם גובר, האוצרת הראשית של המוזיאון ויובל מלחי, היסטוריון ציבורי, יוצר פודקאסטים ותוכן לקטנים ולגדולים. בסיום הערב יצאו המשתתפים לסיור במוזיאון. התכנית החינוכית המשותפת מבקשת למנף את הביטוי המרשים של נשים יוצאות דופן כפי שהן מוצגות במוזיאון ואת התפיסה האוצרותית ולקדם בעזרתם שינוי תודעתי[…]

המשך קריאה

היה או לא היה: האם הנאצים באמת תכננו מוזיאון "לגזע היהודי הנכחד"?

ב-2014 נסעתי לבוסניה לצורך הכנת כתבה על סיפור הצלתה של הגדת סראייבו, אחד הספרים היהודים העתיקים בעולם, על ידי אוצרים מוסלמים בשתי מלחמות – מלחמת העולם השנייה ומלחמת הבלקן. את הסיפור סיפר לי אנבר איממוביץ׳, מי שהציל את ההגדה בשנות ה-1990. לדבריו, במלחמת העולם השנייה הציל אותה הספרן ד״ר דרוויש קורקוט מידיו של הפושע הנאצי, יוהאן האנס פורטנר, שנשלח בכדי לקחת אותה לאוסף בפראג. קורקוט הסתיר אותה בהרים עד תבוסת הנאצים. זהו לא סיפור בדים – קורקוט הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות עולם גם על הצלת ילדה יהודייה. אלי טאובר, מראשי הקהילה היהודית, אישר את הסיפור. אפילו קונן[…]

המשך קריאה

קידמה, צורה ומחלוקת: איך ניצחו המצות המרובעות את המסורת הישנה?

מתי ולמה הפכו המצות הנפוצות שכולנו מכירים למרובעות? אמנם כך כנראה קל יותר לארוז אותן ואולי אפילו נוח יותר לשבור אותן, אבל ממתי נוחות והגיון מאפיינים כשרות או מסורת של אוכל יהודי? ובכן, על עניין אחד קשה להתווכח: כשיצאו אבותינו ממצרים, ולא הספיק בצקם להחמיץ, זה היה בוודאי במהלך ניסיון לאפות פיתות. הן היו עגולות וכמוהן גם המצות במשך מאות שנים וכמו מרבית המצות השמורות עד היום. הסיפור התחיל להסתעף ב-1838 כשיהודי מחבל אלזס בשם איציק זינגר המציא את המכונה הראשונה לייצור מצות. זינגר הנ"ל אמנם חלק את אותו שם בדיוק (באיות הלועזי – Isaac Singer) עם ממציא אמריקאי בן[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב