בלוג

בסוכות מזמינים אושפיזין לסוכה. אושפיזין, כידוע, זה אורחים בארמית. על פי האמונה היהודית, בכל יום משבעת ימי החג מגיעים אושפיזין להתארח אצלנו בסוכה – אחד בראש והאחרים מתלווים אליו. סדר האושפיזין קצת משתנה בין המסורת האשכנזית לזו המזרחית. אברהם, יצחק ויעקב הם תמיד שלושת הראשונים, על זה אין ויכוח. אחר כך סדר המוזמנים מבין יוסף, משה, אהרן ודוד, קצת משתנה בין המנהג האשכנזי שהולך על פי הזוהר לבין המנהג הספרדי והחסידי שמתבסס על האר"י. יש גם כאלה שמזמינים את שלמה המלך בשמיני עצרת, או שומרים כסא לאליהו הנביא, כי חג בלי אליהו זה לא חג. ככה לפחות זה היה פעם,[…]

בין השנים 1502 ל-1504 ניהלה האינקוויזיציה בקורדובה חקירה נגד חואן דה-קורדובה ממברק (Membreque), שופט ואחד מנכבדי העיר. התארים הללו לא עמדו לזכותו כשנאלץ להתמודד עם האשמה חמורה, ברוח הזמן: הוא הואשם כי קיים את "צום היהודים" בביתו ועוד בחברת אנשים אחרים. כתב האישום התבסס על עדות השפחה המוסלמית שעבדה במשק ביתו של השופט. השפחה העידה כי בעל הבית ואורחיו רחצו, לבשו גלימות לבנות והאזינו יחד לדברי הרב שהיה ביניהם. החקירה, ככל הנראה, הייתה מבוימת. הנאשם הבין במהרה שאין טעם להגן על עצמו. יחד עם אורחי ביתו הם היו בין 107 בני האדם שנשרפו למוות באוטו-דה-פה (טקס הכפרה והענישה הפומבי). חלקם[…]

היו לה המון סיבות למה לא לנסוע למוסקבה. ישראל הייתה בת פחות מחודש, מלחמת העצמאות בעיצומה, והיא בעיצומה של שליחות לגיוס תרומות בארה"ב. את קייב, שאז עדיין הייתה חלק מהאימפריה הרוסית, היא עזבה בגיל 8 לארה"ב יחד עם משפחתה בחיפוש אחרי פרנסה וחיים חדשים. אפילו רוסית היא לא ידעה. ובכלל, סוף סוף יש מדינה יהודית עצמאית והיא רצתה לגור בישראל. מצד שני, היא הייתה שליחה ממושמעת ומסורה, אז אחרי כמה חילופי שיחות טלפון וחלופת מברקים עם שר החוץ משה שרת, גולדה מאיר נתנה את הסכמתה להתמנות לצירה של מדינת ישראל בברית המועצות. בספרה האוטוביוגרפי "חיי" היא מודה שקיוותה לחזור לישראל[…]

התיעוד והעדויות המצולמות שנותרו בידינו מהמכביה הראשונה במרץ 1932 מתמקדים באירועים כמו המצעד ברחוב אלנבי או משק כנפי ההיסטוריה כשהנציב העליון נכנס לאצטדיון שנבנה בחופזה ומתיישב ליד האנשים שיהפכו לרחובות זמן לא רב אחר כך – מלצ׳ט, ביאליק, סוקולוב, הנרייטה סולד ורבים אחרים. הרמה הספורטיבית הייתה טובה יותר מהאירוע החברתי שהוא המכביה היום. השתתפו בה למשל סיריל קוף, בעתיד אלופת ארצות הברית במשוכות, או ולדיסלב הכט הצ׳כוסלובקי, שבדירוגי אותם ימים הגיע למקום השישי בעולם בטניס. בנבחרת פולין, שסיימה כצפוי ראשונה, היו הרבה אלופי פולין באתלטיקה, היאבקות ואגרוף. אבל מי שחיפש זוהר ואבק כוכבים אמיתי במכביה הראשונה היה צריך לעזוב את[…]

היהדות החרדית בדרך כלל משקיעה מעט מאד מחשבה בשאלות חילוניות-מדעיות כמו מיהם הכותבים האמיתיים של כתבי הקודש שלנו. המדע – למשל חקר המקרא – והאמונה הם קווים מקבילים שאינם נפגשים כי מקומם אינו באותו הדיון. אין כמובן ניסיונות ״להתפשר״ עם המחקר המדעי או חשיבות לעמדת המדע. אגב, גם אצל אנשים דתיים בעל ידע מדעי עצום, כמו למשל פרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ שפרש זאת בספרים ״מדע ואמונה״ – שהיו משמעותיים גם בציבור הדתי. לדת באופן כללי יש עניין כמעט אפסי בעמדת המדע לשאלות כמו מתי נכתבה התורה ומי כתב אותה. כל זה משתנה לחלוטין כשמדובר בספר הזוהר, החיבור המרכזי של תורת הקבלה,[…]

ב-2014 נסעתי לבוסניה לצורך הכנת כתבה על סיפור הצלתה של הגדת סראייבו, אחד הספרים היהודים העתיקים בעולם, על ידי אוצרים מוסלמים בשתי מלחמות – מלחמת העולם השנייה ומלחמת הבלקן. את הסיפור סיפר לי אנבר איממוביץ׳, מי שהציל את ההגדה בשנות ה-1990. לדבריו, במלחמת העולם השנייה הציל אותה הספרן ד״ר דרוויש קורקוט מידיו של הפושע הנאצי, יוהאן האנס פורטנר, שנשלח בכדי לקחת אותה לאוסף בפראג. קורקוט הסתיר אותה בהרים עד תבוסת הנאצים. זהו לא סיפור בדים – קורקוט הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות עולם גם על הצלת ילדה יהודייה. אלי טאובר, מראשי הקהילה היהודית, אישר את הסיפור. אפילו קונן[…]