אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

נוכל הקינדער: סיפורו הבלתי נתפש של אמן ההונאה והבגידה הגדול שלא הכרתם

הרברט פייק-פיז לא הבין מאיפה זה נפל עליו. הוא היה בעיצומה של קריירה פוליטית כנציג דרלינגטון מטעם השמרנים בפרלמנט במשך 25 שנים, אי של יציבות בפוליטיקה הבריטית הסוערת של תחילת המאה ה-20. אחרי שכיהן כמצליף הסיעה פרש ב-1923 לבית הלורדים והוריש את מקומו לבנו. אבל בבחירות של 1910 הופיע לפתע יריב לחלוטין בלתי צפוי. טרייביטש לינקולן, מהגר מהונגריה, יהודי שהתנצר ופעל כמיסיונר בקנדה, נתמך בידי משפחת תעשייני שוקולד מקומית כנציג המפלגה הליברלית. בבחירות בהן הליברלים ספגו ירידה חדה בתמיכה, המועמדות שלו הסתמנה כבדיחה לא מצחיקה. בדיעבד, זו הייתה טעות קשה ומרה. לפוליטיקאי בריטי אפור לא היה ממש סיכוי נגד אחד[…]

המשך קריאה
Workers unload bananas in New Orleans in the 1920s (United States Library of Congress, Wikipedia)

מלך הבננות: סיפורו המופלא של סם זמוריי

הוא היה מעין גירסא יהודית של פורסט גאמפ, הוא נחשב לאחד האנשים העשירים והחזקים בארה"ב, איש מסתורין בינלאומי שהפיל ממשלות ועמד מאחורי הפיכות, ושינה הסכמים ממשלתיים לפי צרכיו העסקיים. הסיבה שככל הנראה לא הכרתם את שמו, היא העובדה שהוא שמר בקנאות על אנונימיות – סם זמוריי (Sam Zemurray), "איש הבננה", שהקים אימפריה עסקית בעשר אצבעות, ושדמותו הייתה שילוב מרתק וחד פעמי של דמויות גדולות מהחיים כמו הווארד יוז וגטסבי הגדול. זמוריי נולד בקישינב בשנת 1877, כשמואל דוידוביץ', להוריו דוד ושרה זמורה (לבית בלוזמן), משפחה יהודית ענייה שהיגרה לאמריקה כששמואל היה בן 14, יתום מאב ושינה את שמו לסם זמוריי. את[…]

המשך קריאה
הבלוג של אנו - מוזיאון העם היהודי

אבל אני חייל, פולני: הלוחם היהודי שהפך למיתוס של גבורה בפולין

מקובל לחשוב שמימי מרד בר-כוכבא, שפרץ במאה השנייה לספירה, ועד הקמת הגדוד העברי של ז'בוטינסקי וטרומפלדור בזמן מלחמת העולם הראשונה, לא פעל גוף יהודי לוחם ומאורגן. ניתוח המהפך ההיסטורי שחל בתודעה היהודית – מפרעות קישינב ועד יהדות השרירים של נורדאו והקמת הפלמ"ח ולאחר מכן צה"ל – מונגש, בין היתר, בספרה הנהדר של ההיסטוריונית פרופ' אניטה שפירא, "חרב היונה". אבל אנחנו נחזור הפעם אחורה בזמן לשנת 1794, זמן בו ממלכת פולין-ליטא העצומה מבותרת בידי שלושת המעצמות הגדולות של הימים ההם – רוסיה, פרוסיה ואוסטריה. הכוונה היא כמובן לחלוקה המפורסמת של פולין, שנותרה מאחור מבחינה כלכלית וצבאית, לאחר שלא השכילה להשתלב במהפכה[…]

המשך קריאה

המצאה בשני חלקים: בן המהגרים היהודי שהביא לעולם את הביקיני

כמאמר הקלישאה על מוחות גדולים שחושבים דומה, גם ההשראה לשמו של בגד הים הידוע בעל שני החלקים, הביקיני, הגיע מאותו מקור – החלקיק הקטן ביותר של יסוד כימי, הלא הוא האטום. רצה המקרה ובאותו זמן שמהנדס מכוניות צרפתי בשם לואי ריאר, שהצטרף לעסק עיצוב הבגדים של אמו, שקד על עיצוב בגד הים המהפכני, התקיים ניסוי נשק גרעיני באי זעיר בשם ביקיני באוקיינוס השקט. ריאר האמין, ובדיעבד גם צדק, שבגד הים החדש יעורר "התלהבות בעוצמה אטומית" ולכן קרא לו ביקיני. השם הפך לאייקון היסטרי ואת זה אי אפשר לקחת לריאר. אבל מסתבר שבנוגע להמצאה עצמה, היה מישהו אחר שהקדים אותו. ז'אק[…]

המשך קריאה

ביקור השרה לשויון חברתי, מירב כהן

שמחנו לארח במוזיאון את השרה לשיוויון חברתי, מירב כהן, יחד עם בכירי המשרד במטרה להכיר את תכנית הקשר הרב דורי, שמתקיימת אצלנו כבר 12 שנה. עשרות אלפי ילדים וילדות, סבים וסבתות כבר לקחו חלק בתכנית. את השרה קיבלו אירינה נבזלין, יו”ר דירקטוריון אנו – מוזיאון העם היהודי, עדי אקוניס מנהלת חטיבת קשרי חוץ של המוזיאון, עפרה ישראלי, מנהלת תכנית הקשר הרב דורי, תמי גרין, מייסדת התכנית, ושלום בוחבוט, מנהל אגף מורשת ופרויקטים במשרד לשוויון חברתי. במסגרת הסיור הוצגו בפני השרה נתונים אודות התכנית ופרטים אודות תרומתה הפעילה והנמשכת לחברה הישראלית. לאחר מכן צפתה השרה בשתי קבוצות המשתתפות בתכנית אשר קיימו את הסיור במוזיאון[…]

המשך קריאה

פועלות כל העולם התאחדו: סיפורה של האקטיביסטית היהודייה ששינתה את שוק העבודה באמריקה

בכל פעם שאת נכנסת לקלפי להצביע, או מקבלת חופשת לידה על חשבון המדינה; בכל פעם שאתה לוקח יום חופש לסידורים, או זוכה למענק כספי בזמן מגפה – תשתדלו לזכור שזה לא מובן מאליו. תשתדלו להכיר תודה. כן נכון, יש עוד הרבה מה לשפר ולתקן, אבל עדיין בכל הנוגע לזכויות סוציאליות, יחסית להיסטוריה האנושית, "אנחנו עומדים על כתפי ענקים" כפי שתיאר ניוטון הגדול את הזכות שהייתה לו ליהנות מההישגים המדעיים שקדמו לו. כי בדיוק כפי שהמהפכה המדעית סבלה מחבלי לידה ארוכים, כך גם מדינת הרווחה המודרנית לא צמחה בשדות החופש. הרבה ייסורים ודמעות זרמו בנהר הפרולטריון במהלך המאה ה-20, כשרבבות גיבורים[…]

המשך קריאה

עץ החיים הגדול: שנה לפטירתו של הברון והרב יונתן זקס

לפני כמה שבועות נתקלתי בדיבייט שערך ה-BBC בין הרב הראשי של בריטניה לשעבר, יונתן זקס זצ"ל, לבין הביולוג ריצ'רד דוקינס. קרב הטיטנים האינטלקטואלי המרתק הזה כלל בצד אחד את האב הרוחני של האתאיזם המדעי שהקדיש את חייו להתקפה על אלוהים והבריאתנות, ובצד השני, אחד מהתיאולוגיים הגדולים שקמו לעם היהודי שהקדיש את חייו להגנה על אלוהים והאמונה. מעבר לתוכן המרתק עצמו, אי אפשר היה שלא להתרשם מהקלאסה. האיפוק, הכבוד ההדדי, הג'נטלמניות, הטיעונים שמנוסחים ללא רבב, השליטה האבסולוטית בשלל דיסציפלינות. שעה ורבע של ספא למוח. כשצפיתי בדיבייט עם דוקינס, דמיינתי בעיני רוחי את "ויכוח ברצלונה" הידוע מהמאה ה-13 במהלכו הוזמן הרמב"ן לארמון[…]

המשך קריאה

חולקים כבוד לשושנה דמארי בערב התרמה חגיגי

שושנה דמארי תפסה מקום מרכזי בפסקול של המדינה מאז הקמתה. האישה עם עגילי דמאר, הקול העוצמתי, התעוזה וחייה האישיים הסוערים עמדו במרכזו של הערב שנערך אמש במוזיאןן אנו. נתן סלור המוכשר, זמר ויוצר, ביצע את "כלניות" ואת "צריך לצלצל פעמיים", שכתב סבו המשורר נתן אלתרמן – שני השירים הכי מזוהים עם שושנה דמארי. אחר כך נערכה הקרנה של הסרט "המלכה שושנה" ומפגש עם הבמאי, קובי פרג'. תודה לכל מי שלקח חלק בערב הזה, שכל הכנסותיו מיועדות לטובת הבאת ילדים ובני נוער מהפריפריה לביקור חוויתי  וחינוכי במוזיאון אנו. צלמת: ליה גלדמן

המשך קריאה
The 13th Demi-Brigade of the Foreign Legion parading through Roman ruins in Lambaesis, Algeria, 1958 (Wikipedia)

הרגת את משפחתי, היכון למות: סיפורו הלא ייאמן של הנוקם היהודי מרומניה

"ביום ה-27 בדצמבר 1955 גזר בית הדין הצבאי של חיל הים הישראלי שלושה חודשי מאסר על החייל אליהו איצקוביץ' בעוון עריקה", כך דיווח הסופר הצבאי של העיתון היומי "חירות" בתאריך 21 למאי 1959, בידיעה שהותרה לפרסום ארבע שנים אחרי האירוע. איצקוביץ', כך נמסר בידיעה הקצרה, "נעדר מהצבא למשך 840 יום, מיום 6 ליולי 1953, ועד 24 באוקטובר 1955". מספר שבועות לפני המשפט, המשיך העיתון לדווח, התייצב איצקוביץ' בקונסוליה הישראלית בפריז כדי למסור דין וחשבון על העריקה. במשך שעות ארוכות האזינו אנשי הקונסוליה בעיניים פעורות ובלסת שמוטה לסיפורו הלא יאמן של ניצול השואה, שהקדיש את חייו למימוש אחד היצרים העוצמתיים ביותר[…]

המשך קריאה

בוכרה היפה – הגאלה השנתית של אגודת הידידים

בוכרה היפה | אנו – מוזיאון העם היהודי מאות אורחות ואורחים הגיעו אמש לאירוע הגאלה השנתי שערכה אגודת ידידי המוזיאון בראשות רינת ומוטי כוזהינוף ובניהולה של עדי אקוניס, במרכז הכנסים של אנו – מוזיאון העם היהודי שנהפך אמש לבוכרה היפה. האורחים נהנו מארוחת ערב עשירה, הרצאה בנושא דרך המשי שערך השף ישראל אהרוני – בן העדה, וגם מהופעה של משפחת אלייב שלא השאירה אף אחד בכיסא. המשפחות שפרשו חסותן על האירוע: משפחת פוזיילוב, שרבט, ארבוב, יוחננוף, כוזהינוף וקונגרס יהדות בוכרה מייסודו של לב לבייב. כל ההכנסות מהערב מיועדות להבאת ילדים ובני נוער מהפריפריה לביקור חינוכי במוזיאון אנו. מוטי כוזהינוף, יו"ר[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב