אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

The 13th Demi-Brigade of the Foreign Legion parading through Roman ruins in Lambaesis, Algeria, 1958 (Wikipedia)

הרגת את משפחתי, היכון למות: סיפורו הלא ייאמן של הנוקם היהודי מרומניה

"ביום ה-27 בדצמבר 1955 גזר בית הדין הצבאי של חיל הים הישראלי שלושה חודשי מאסר על החייל אליהו איצקוביץ' בעוון עריקה", כך דיווח הסופר הצבאי של העיתון היומי "חירות" בתאריך 21 למאי 1959, בידיעה שהותרה לפרסום ארבע שנים אחרי האירוע. איצקוביץ', כך נמסר בידיעה הקצרה, "נעדר מהצבא למשך 840 יום, מיום 6 ליולי 1953, ועד 24 באוקטובר 1955". מספר שבועות לפני המשפט, המשיך העיתון לדווח, התייצב איצקוביץ' בקונסוליה הישראלית בפריז כדי למסור דין וחשבון על העריקה. במשך שעות ארוכות האזינו אנשי הקונסוליה בעיניים פעורות ובלסת שמוטה לסיפורו הלא יאמן של ניצול השואה, שהקדיש את חייו למימוש אחד היצרים העוצמתיים ביותר[…]

המשך קריאה

בוכרה היפה – הגאלה השנתית של אגודת הידידים

בוכרה היפה | אנו – מוזיאון העם היהודי מאות אורחות ואורחים הגיעו אמש לאירוע הגאלה השנתי שערכה אגודת ידידי המוזיאון בראשות רינת ומוטי כוזהינוף ובניהולה של עדי אקוניס, במרכז הכנסים של אנו – מוזיאון העם היהודי שנהפך אמש לבוכרה היפה. האורחים נהנו מארוחת ערב עשירה, הרצאה בנושא דרך המשי שערך השף ישראל אהרוני – בן העדה, וגם מהופעה של משפחת אלייב שלא השאירה אף אחד בכיסא. המשפחות שפרשו חסותן על האירוע: משפחת פוזיילוב, שרבט, ארבוב, יוחננוף, כוזהינוף וקונגרס יהדות בוכרה מייסודו של לב לבייב. כל ההכנסות מהערב מיועדות להבאת ילדים ובני נוער מהפריפריה לביקור חינוכי במוזיאון אנו. מוטי כוזהינוף, יו"ר[…]

המשך קריאה

סיפורו של אלוף בן 95: המורי שתלמי ההיסטוריה היהודית חרושים על פניו  

מספר ימים אחרי שהשתחרר משירותו כחייל בצבא בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, קפץ מורי גרינפילד לבית הכנסת בשכונת מגוריו שברובע קווינס, ניו-יורק. "מחפשים אותך", זרק לעברו אחד המתפללים. כעבור זמן מה, הוא התייצב מול שליח המוסד לעליה ב'. "אנחנו מאתרים יהודים-אמריקאים שיודעים להפעיל אנייה, והבנו שיש לך ניסיון בתחום" הסביר לו האחרון את סיבת זימונו. "כמה משלמים?" הקשה מורי. "זה בהתנדבות" ענה השליח. "אז אני בפנים", השיב מורי. מורי היה אז בן עשרים ואחת, חייל משוחרר של צי הסוחר האמריקאי, שכל עתידו לפניו. התחנה הראשונה אחרי השחרור הייתה כמובן לימודים בקולג', כפי שמצופה מכל צעיר יהודי בן גילו. "אמי[…]

המשך קריאה

עדר של מוחות עצמאיים: סיפורם של "האינטלקטואלים היהודים של ניו-יורק"

"מה זומם גאון ישראל?", תהה הפילוסוף האמריקני הנודע ויליאם ג'יימס, כשחזה בהמוני המהגרים היהודים שהצטופפו בלואר איסט סייד של מנהטן, ניו-יורק, בדמדומי המאה ה-19. ג'יימס הרחיק לראות. המפגש בין רבבות יהודי עיירות תחום המושב – שסבלו ממאות שנות אפליה – לערכי החירות והשוויון שהעניקה ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות, הוביל בהמשך לסיפור ההצלחה הבלתי נתפס של יהדות אמריקה. באחת ההסתעפויות של אותו סיפור, הופיעה חבורת אינטלקטואלים מטאורים – סופרים, מבקרים, פילוסופים, פובליציסטים, וחוקרים – שגדלו ברובם בשכונות עניות בעיר, והתחנכו בסיטי קולג' של ניו יורק. חברי קבוצה זו, שהשפיעו רבות על התרבות והפוליטיקה האמריקאית במהלך המאה ה-20, כונו לימים "האינטלקטואלים היהודים[…]

המשך קריאה

מלך הברזל: בנו של הנפח היהודי שהפך לשמשון החדש

מספר חודשים לפני מותו הטראגי, ערך אמן הקרקס זישע ברייטבארט מופע לילי בעיר לובלין שבפולין. בצהרי אותו היום, בעודו זולל להנאתו מרק קרפלך וקישקע ממולא באחד מבתי האוכל של לובלין, החל להתאסף מחוץ למקום קהל יהודי רב, שביקש לחזות פנים אל פנים בגיבור הנערץ. חבורה של פולנים שנקלעה לאזור, ניגשה למעריצים היהודים, והחלה להתגרות בהם: "כלום מנדל בייליס בא לכאן שאתם כל כך עולזים?" משהבחין במחזה, יצא ברייטבארט מהמסעדה, והתנפל על הבריונים הפולנים, בעודו צועק לעברם: "ככה יעשה לאלה המהתלים ביהודים ובזישע ברייטבארט!". הסיבה שבחרנו לפתוח בידיעה שפורסמה בעיתון העברי "דואר היום", עיתונו של איתמר בן אב"י, ב-25 ביוני 1925,[…]

המשך קריאה

הרמת כוסית לשנה החדשה עם ידידי המוזיאון

רינת ומוטי כוזהינוף – יו"ר אגודת ידידי אנו מוזיאון העם היהודי, ועדי אקוניס  – מנכ"לית אגודת הידידים – אירחו את ידידי המוזיאון להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה, במרפסת גג המוזיאון המשקיפה על כל תל אביב. האורחים נהנו משקיעה מרהיבה, מוזיקה ויין משובח של יקב פיפר שהושק לאחרונה במהדורה מוגבלת. עדי אקוניס, מנכ"לית האגודה, סיפרה לאורחים שמאז פתיחת המוזיאון לפני כחצי שנה, ביקרו בו למעלה ממאה אלף איש, על אף שאין תנועת תיירים, תלמידים ומשלחות. מלבד איחולים לשנה החדשה הפתיעו האורחים את אתי פרופר שחגגה יום הולדת באותו יום.    

המשך קריאה

דון קישוט של הזיכרון: האמן שהקדיש את חייו למלחמה בשכחה

"ליהודים יש שישה חושים", כתב הסופר ג'ונתן ספרן פויר, "מישוש, טעם, ראייה, ריח, שמיעה ו…זיכרון. בעוד שהגויים חווים ומעבדים את העולם באמצעות החושים המסורתיים, ומשתמשים בזיכרון רק כאמצעי נחות להסביר אירועים, עבור היהודים, הזיכרון הוא לא פחות בסיסי מנצנוצה הכסוף של דקירת מחט, או טעם הדם שהיא שולפת מן האצבע. היהודי נדקר על ידי סיכה ונזכר בסיכות אחרות – כשאימו ניסתה לתקן את שרוול חולצתו כשזרועו עוד הייתה בפנים, כשאצבעותיו של סבו נרדמו מרוב שליטפו את מצחה הלח של אם-סבו, כשאברהם בחן את חוד הסכין כדי להיות בטוח שיצחק לא יחוש כאב – היהודי יכול להבין למה זה כואב. כשיהודי[…]

המשך קריאה

שולחים איגרת שנה טובה היסטורית ומרגשת למי שאוהבים!

שנת תשפ"ב כבר בפתח וזה בדיוק הזמן לאחל שנה טובה לבני המשפחה והחברים שלכם. הדואר בקושי מתפקד ובינינו – מי עוד שולח איגרת ברכה פיזית, כזו עם בול וזמן המתנה בלתי ידוע עד שתגיע ליעדה? ברכה גנרית בסמס או בוואטספ היא אופציה קלה ומהירה, אבל חסרת כל ייחוד או מגע אישי. אז מה עושים? בדיוק בשביל זה יצרנו עבורכם גלריה של 12 איגרות שנה טובה היסטוריות, תמימות ומלאות חן והדר יהודי, מכל השנים ומכל התפוצות, אותן תוכלו לשתף על ה"קיר" של כל מי שתבחרו ברשימת החברים ובני המשפחה שלכם בפייסבוק. איך זה עובד? נורא פשוט: 1. על כל איגרת מוטבע[…]

המשך קריאה

רק בישראל: על משפט ציבורי מביש ליהדות אלג'יריה – ושורשיו של ארז טל

בערב 23 בינואר 1963 נפתח באולם בית האומנים בירושלים משפט ציבורי של הסוכנות היהודית נגד הקהילה היהודית מאלג'יריה. באולם הצטופפו מעל 100 איש ואישה. סעיף האשמה המרכזי התמקד בסנטימנט הציוני הלקוי כביכול של יהדות אלג'יריה. היוזם והאדריכל של המשפט הציבורי היה יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וראש הממשלה לשעבר, משה שרת, שזעם על כך שמתוך 140 אלף יהודי אלג'יריה, רק 15,000 עלו ארצה, ואילו השאר העדיפו להגר לצרפת. "מהלך זה משקף התנכרות ליהדות, והתעלמות מקיומה של מדינת ישראל", אמר שרת. החרה החזיק אחריו פרופ' שלו גינוסר מהאוניברסיטה העברית, שנשא בתפקיד הרם של "נשיא בית המשפט" וטען כי "קהילה זו (יהודי אלג'יריה)[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב