אם האיורים המרהיבים האלה בצבעי זהב וכחול ואדום עז נראים לכם מוכרים זה כי רבים מהם הודפסו מחדש בהגדות מודרניות, וללא ספק יצא לכם לראות אותם מתישהו בשולחן הסדר, בין הגפילטע פיש לכוס השנייה. לרובנו היו בבית הגדות פסח עם תמונות הלקוחות מאותה הגדה עתיקה ומפוארת הידועה בשם הגדת סרייבו, שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד ממראות החג.
הגדת סרייבו היא ההגדה המפורסמת ביותר, ואולי גם היפה ביותר, שנשתמרה לאורך הדורות. היא נכתבה על עור מולבן וצבעיה השתמרו היטב לאורך מאות שנים בזכות המינרלים הנדירים בהם השתמשו. זו הגדה ארוכה המכילה גם הרבה תוכן נוסף, לא רק את נוסח ההגדה עצמה. היא נפתחת בבריאת העולם ומקדישה חלק נרחב לסיפורי התורה – כולם מועברים באיורים מרהיבים. בהמשך ישנם איורים הקשורים למנהגי חג הפסח עצמו וגם מחזור פיוטים ותפילות לפסח.
שמה של ההגדה מטעה, שכן היא בכלל לא נוצרה בסרייבו אלא בברצלונה. ההערכה היא שההגדה האיקונית נכתבה בשנת 1350 – באמצע המאה ה-14 – תקופת התפרצות המגיפה השחורה באזור. מעבר לכך שגם יהודים רבים מתו במגיפה, היא גם הביאה לעלייה באנטישמיות. ברחבי אירופה נפוצו שמועות קונספירטיביות מכוערות כאילו היהודים הם האשמים במחלה בכך שהם, אלא מה, מרעילים את הבארות. פראות קנ"א של 1391 הביאו לסופה של קהילת יהודי ברצלונה דאז, אך עד אז שגשג בעיר הקטלונית מרכז תורה גדול, ועשירי יהדות ספרד הזמינו לעצמם לא מעט הגדות מפוארות שכאלה.
הגדת סרייבו היא רק אחת מאותן הגדות מפוארות שנוצרו בספרד באותה תקופה ושימשו משפחות יהודיות עשירות בערב החג, וכמה מהן ניתן למצוא כיום מוצגים במוזיאונים שונים ברחבי העולם. כתמי היין שעל כריכת הגדת סרייבו מוכיחה שהיא לא נוצרה רק בשביל לשים על המדף – אלא השתמשו בה בפועל בשולחן ליל הסדר. על פי אחת הסברות, היא נוצרה כמתנת חתונה לזוג צעיר ועשיר בברצלונה.
הגדת סרייבו היא אחת ההגדות הספרדיות העתיקות ביותר שקיימות, והיא מאופיינת באיורים יפהפיים שמלווים את הטקסט בכתב יד. הסגנון והקישוטים מזכירים איור נוצרי ואיור מוסלמי מימי הביניים שכן ההגדה הזו היא שריד מתקופת תור הזהב של יהודי ספרד לפני הגירוש, בה הייתה השפעה הדדית בולטת בין הדתות.
ההגדה הספציפית הזו התגלתה בסרייבו בסוף המאה ה-19 ומאז נכתבו עליה אינספור ספרים ומחקרים, ויצאו שלל רפרודוקציות ומהדורות פקסימיליה. ב-1898 יצא בוינה, אוסטריה, הספר הראשון על ההגדה הזאת – הספר הראשון באמנות יהודית שמוקדש לפריט אחד – וזהו הספר שנתן שם להגדה הזו, בגרמנית. מאז היא נודעת בשמה "הגדת סרייבו".
כאמור, היא נוצרה בספרד אך בילתה את מרבית ימיה בסרייבו, ושם היא נמצאת עד היום, מוצגת במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה תחת אבטחה כבדה ונחשבת למוצג החשוב והמפורסם ביותר מבין שלושת מיליון המוצגים במוזיאון. העניין הרב שהיא מעוררת הוא לא רק בשל יופייה אלא בשל סיפור ההישרדות ההרואי שלה, שיכול לשמש גם כעוד סמל להישרדות העם היהודי עצמו.
ראשית, הגדת סרייבו – לפני שהיא ידעה שהיא תהפוך להיות כזו – שרדה את גירוש ספרד. היסטוריונים מאמינים כי היא הוצאה מספרד בזמן הגירוש, ואולי עוד הרבה קודם, והגיעה לאיטליה. שטר מכר הכתוב באותיות עבריות שנמצא בתוך ההגדה מעיד שבעליה מכר אותה באיטליה ב-1510. חתימה של צנזור איטלקי מטעם הכנסייה בשם ג'ובאני ויסטוריני מ-1609 מעידה על כך שכעבור מאה שנה היא עדיין הייתה באיטליה, ככל הנראה בוונציה. מועד עזיבתה את איטליה לא ברור, אך מגורשי ספרד רבים הגיעו לסרייבו דרך סלוניקי וסביר שכך הגיעה גם ההגדה, שנמכרה ב-1894 למוזיאון הלאומי של בוסניה שהוקם זמן לא רב קודם לכן בסרייבו שנשלטה אז על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. מאז ההגדה מזוהה עם העיר סרייבו, אך היא טרם הגיעה אל המנוחה והנחלה ועתידה הייתה לחוות עוד טלטלות רבות.
ודאי שמעתם על כוונותיו הזדוניות של היטלר לפתוח בפראג את מוזיאון העם הנכחד. בין אם אכן הייתה כוונה כזו או לא, הנאצים החרימו יודאיקה ורכוש יהודי בכל מקום אליו הגיעו, גם למוזיאון בסרייבו ודרשו ממנהלה את ההגדה העתיקה שבידם. מנהל המוזיאון הנוצרי ענה להם שהוא כבר נתן את ההגדה לנאצי אחר שבא קודם, ודרוויש קורקוט, ספרן מוסלמי במוזיאון, סיכן את חייו כדי להציל אותה. הוא לקח את ההגדה הביתה והחביא אותה ובהמשך מצא לה מקום מסתור במסגד בכפר מחוץ לסרייבו. אותו אדם סיכן את חייו גם כשיחד עם אשתו הסתירו בביתם נערה יהודייה במהלך כל המלחמה.
מרבית יהודי סרייבו הושמדו בשואה, אך ההגדה העתיקה, שהייתה מוחבאת כל שנות המלחמה, שרדה ושבה אל המוזיאון בסיומה, אך סרייבו לא סיימה כל כך מהר עם העניין הזה של מלחמות.
במלחמת בוסניה שהתרחשה בשנות ה-90 של המאה הקודמת על רקע התפרקות הרפובליקה של יוגוסלביה, מצא עצמו המוזיאון בקו הראשון של החזית בזמן המצור על העיר. אלפי בני אדם נהרגו בסרייבו, כולל מנהל המוזיאון דאז, ד"ר ריזו סיג'ארי, שנהרג מפיצוץ רימון יד שהושלך על המוזיאון. זה היה רק חלק מהנזק שנגרם בזמן המצור – חלונות התנפצו בהפצצות, גנבים פרצו פנימה ובזזו, ומרתף המוזיאון שבה ההגדה נשמרה הוצף בגשם – אך ההגדה העתיקה איכשהו שרדה את כל זה. ההגדה הוחבאה בכספת של סניף הבנק המרכזי של בוסניה עד תום המלחמה.
כל התלאות שעברה נתנו את אותותיה וההגדה נזקקה לרסטורציה דחופה וראש הקהילה היהודית בבוסניה, יעקב פינצ'י, יצא בקמפיין להצלתה. הוא הצליח לגייס כספים לשיקומה, ובתחילת המילניום הנוכחי נחנך חדר כספת מיוחד במוזיאון בו מוצגת ההגדה לצד מסמכים דתיים יקרי ערך אחרים של הנצרות והאסלאם.
אך גם בשנים האחרונות ממשיכה הגדת סרייבו לחוות טלטלות עקב הקשיים הכלכליים החמורים אליו נקלע המוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה עקב מחסור במימון ממשלתי. למרות זאת ההגדה נשארה כל העת בידי המוזיאון, גם אחרי שמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק הציע להשאיל אותה לכמה שנים. זה כמובן לא המוזיאון היחיד שרצה להשאילה (גם מוזיאון ישראל), אבל עקב בעיות משפטיות לא פתורות בין המוזיאון בסרייבו לבין ממשלת בוסניה והרצגובינה טרם נמצא פתרון משפטי שיאפשר את ההשאלה הזאת.
הקשיים הכלכליים החריפו וב-2012 סגר המוזיאון הלאומי את דלתותיו, ועתידה של ההגדה היה לוט בערפל. אחרי הפגנות ומחאות, המוזיאון נפתח מחדש ב-2015, וכעבור שנתיים ההגדה יצאה, לראשונה אחרי יותר מעשרים שנה, מהכספת לעיני המצלמות. זה היה מאורע נדיר שכן בדרך כלל צוותי צילום אינם מורשים לצלם אותה מחוץ לזכוכית המגנה עליה. צוות של "וואלה! ניוז" בראשותו של דב גיל-הר זכה לחזות בפלא. הם תיעדו את הוצאת ההגדה, בחרדת קודש, על ידי נציג של המוזיאון הלבוש בחלוק לבן ועוטה כפפות לבנות – והכל כדי להגן על המוצג הנדיר שאנשים מכל העולם מגיעים למוזיאון על מנת לחזות בו.
העניין בהגדת סרייבו מעולם לא פסק. היא השפיעה רבות על האמנות היהודית – אצל הצייר אריה ארוך, לדוגמה, ניתן לראות ציטוטים ישירים ממנה. וגם על התרבות הפופולרית הילכה הגדת סרייבו המפורסמת קסם. היא מוזכרת בסרטו של מייקל וינטרבוטום, "ברוכים הבאים לסרייבו", ואם מבחינה תיירותית היא נחשבת ל"מונה ליזה של בוסניה", הרי שהיא הולידה רומן מתח מודרני שנחשב ל"צופן דה וינצ'י היהודי".
"אנשי הספר", רומן היסטורי מאת זוכת פרס פוליצר האוסטרלית ג'רלדין ברוקס, סובב כולו סביב הסיפור המסתורי שמאחורי הישרדותה וגלגוליה הרבים של הגדת סרייבו. בדומה ל"צופן דה וינצ'י" של דן בראון שללא ספק עמד לנגד עיניה של ברוקס בעת הכתיבה, "אנשי הספר" הוא ספר מתח שהפך לרב מכר. וכפי שכתוב בתקציר של התרגום העברי שיצא בהוצאת מודן: "אנשי הספר מבוסס על הסיפור האמיתי של הגדת סרייבו, ומחיה קולות בלתי נשכחים מן העבר בשפה ובקצב של המאה ה-21".
הגדת סרייבו הפכה מזמן לחלק בלתי נפרד מהאפיל של עירה המאמצת, בה התפתחה תעשיית מרצ'נדייז שלמה סביבה. בפעם הבאה שאתם מטיילים בהרי הבלקן, אל תפספסו את המוזיאון הלאומי בעיר הבירה של בוסניה והרצגובינה, ואל תשכחו להביא משם עותק מיניאטורי של ההגדה או טי-שירט עם הדפס של אחת מהאיורים שעליה.