אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

אלויזי ארליך: האלוף היהודי ששרד את אושוויץ בזכות טניס שולחן

אסתי אקרמן, יהודייה בת 17 מניו יורק, היא מבכירות טניסאיות השולחן בארצות הברית, ואמורה להתחרות במשחקים האולימפיים של 2020. כאלופת טניס שולחן יהודייה, אקרמן למעשה צועדת בנתיבה של מסורת ארוכה של הצלחה יהודית בענף ספורט זה. בראשית התפתחות הענף, כשטניס שולחן התחיל להתפשט ברחבי אירופה, רבים מהאלופים הראשונים בטניס שולחן היו יהודים ממזרח אירופה ומגרמניה. לנוכחותם הדומיננטית של יהודים בענף היו כמה גורמים הכרוכים זה בזה: זה היה ספורט חדש שהתפתח בעשורים הראשונים של המאה העשרים, ולכן לא התאפיין במחסומים ההיסטוריים כמו ענפים ותיקים יותר, שנטו לחסום יהודים, רשמית ולא רשמית. כמעט ולא היתה אפוא התנגדות מבחוץ ליהודים שהתעניינו בענף[…]

המשך קריאה
בחזית, משמאל: הורקהיימר, אדורנו. מאחור, בצד ימין: האברמס. היידלברג, 1964 (צילום: Jeremy J. Shapiro, Creative Commons)

פרנקפורט א-לה גילמן: האינטלקטואלים היהודים שעשו את הסיקסטיז

מבוכה. זו כנראה המילה שמיטיבה להגדיר את התחושה שחוו מרקסיסטים אדוקים אחרי מלחמת העולם הראשונה. כיצד – שאלו את עצמם לובשי חליפות טוויד גבוהי מצח שהתכנסו בסלונים של ברלין, וינה ולונדון – התפקששה לנו המהפכה הפרולטרית? איך דווקא רוסיה, אומה שמורכבת ברובה מאיכרים נבערים, אימצה את האוטופיה הקולקטיביסטית ועל הדרך עיקמה אותה, ולא הגרמנים, האוסטרים, האנגלים או הצרפתים הנאורים? הרי על פי נבואתו של קרל מרקס, האב המייסד, אחרי הקפיטליזם הבוטה שאפיין את אירופה של ראשית המאה ה-20, פועלי כל העולם היו אמורים להתאחד ולשיר בגרון ניחר את האינטרנציונל? ובעודם מתפלמסים כיצד לשפר את מצבם של הפועלים האומללים, נכנסה המשרתת[…]

המשך קריאה
Exterior view of a church at Cibolleta, New Mexico, ca.1898

ביבו קינג: סיפורו של הצי'ף היהודי שעמד בראש שבט אינדיאני

גל נוסטלגיה שוטף את הארץ. היפסטרים מזוקנים מדגמנים סיקסטיז ברחובות תל אביב, מכנסי חאקי מככבים בשבוע האופנה, ומסיבות נוסטלגיה המוניות מושכות אליהן מאות מנפגעי עידן סטטיק ובן אל, שמתכנסים להחליף חוויות ממלחמת המפרץ הראשונה לצלילי להקת קווין. על פי פרסומים זרים, השנה גם חג פורים הצטרף לחגיגת השחזרת (נוסטלגיה בתרגום חופשי לעברית) עם תחפושות שעושות קאמבק מהפיפטיז והסיקסטיז. שתיים מהן מוכרות לכולנו: הראשונה היא התחפושת הקלאסית של הקאובוי והשניה שייכת ליריבו הנצחי בקרב הפאן אמריקאי – האינדיאני. לצד תחפושות של פלמ"חניקים, חיילי צה"ל שוטרים וגנבים – קאובויז ואינדיאנים נחשבו לתחפושות הפופולאריות ביותר בשנים הראשונות של מדינת ישראל הצעירה. בימים ההם[…]

המשך קריאה

ייסורי ולטר הצעיר: שר החוץ היהודי הנשכח של רפובליקת ויימאר

אפשר לנסות לנחש מה חלף בראשו של ולטר רתנאו ברגעי חייו האחרונים, רגעים ספורים לאחר שמתנקשים מהימין הקיצוני ריססו את פלג גופו העליון סמוך לביתו בברלין. הנה – אולי חשב לעצמו אחד המדינאים הגדולים של תחילת המאה ה-20 – סוף סוף נפתרה סתירת חיי, סוף סוף הותר הסכסוך הפנימי שייסר אותי מיום הולדתי: השאלה מי אני. בן שבט אסיאיתי נחות או בן האליטה הפרוסית הנעלה? צאצא של משה ואהרון או של שילר וגתה? יהודי או גרמני? רבות סתירות בלב איש וקללת מרתפי הבירה של גרמניה הפרוטו-נאצית היא תקום. יהודי אתה. קבעו הערלים. בביתך, בצאתך וביום מותך. באותו רגע, מותר לקוות,[…]

המשך קריאה
פאני ברייס ב"שגיונות זיגפילד", 1920

אף על פי כן, מצחיקונת: סיפורה של הקומיקאית היהודיה פאני ברייס

איציק שטרן עשה הכל כדי להסתיר את יהדותו. הוא למד להסוות את מבטאו היידי, הקפיד לקרוא רק עיתונים אנטישמיים וביצע עשרות ניתוחים פלסטיים בהם הצליח לתקן את אפו הנשרי, את עיני האנטילופה שלו, את שפתיו הבשרניות ואת לשונו העבה. לבסוף מאמציו השתלמו והוא הצליח למצוא כלה גרמנייה גויה. בליל החתונה השתכר שטרן, והזיוף התגלה. שטרן שכב "מקומט ורועד, מעין יצור אסייתי מעוות בבגדי חתונה, זיוף של בשר אדם". איציק שטרן הוא גיבור "היהודי המנותח", חיבור סאטירי אנטישמי שפורסם במאה ה-19 בגרמניה. מניעיו של המחבר, אוסקר פאניצה, היו כמובן להלעיג את דמותו של "היהודי המתורבת" שהופיע בגרמניה באותה עת. אבל לא[…]

המשך קריאה
דוד בן גוריון בקונגרס הציוני ה-19, לוצרן, שוויץ 1935. צילום: הרברט זוננפלד (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

חוק גודווין הזקן: הקרב של בן גוריון נגד העלאת עצמות ז'בוטינסקי לארץ

שימוש בכינוי הגנאי "היטלר" להשמצת יריבים פוליטיים הוא לא המצאה של משוררים. לפחות בעניין הזה יצחק לאור נמצא בחברה טובה. אחד הראשונים שהשתמש בניימדרופינג לצורר הגרמני למטרות ביזוי, היה לא אחר מראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דויד בן גוריון. לצד גאונות דיפלומטית וראייה מדינית נבואית, בן גוריון היה גם אדם נקמן וכוחני. למנהיג הדגול היו ארבע עיניים. שתיים בהווה ושתיים בעתיד. מודע לתפקידו המרכזי בהיסטוריה, הבין הזקן כי המעבר מהילה זמנית לתהילה נצחית כרוכה לא רק בחיסול יריבים, אלא גם במחיקת מורשתם. את ההיסטוריה כותבים המנצחים, אומרת הקלישאה, ששוכחת להוסיף כי הם לא רק כותבים, אלא גם מוחקים –[…]

המשך קריאה
הארווי וחוקר אורח עם הצנצנות בביתו של הפתולוג. מתוך "Relics: Einstein's Brain", BBC

נורמלי יחסית: האיש שגנב את המוח של איינשטיין ושמר אותו 40 שנה בצנצנת

רבים מאיתנו מבלים מדי יום זמן לא מבוטל ברכבת, בדרך למשרד ובחזרה. יש כאלו שמקדישים את זמן הרכבת שלהם לעבודה, אחרים משתמשים בו כדי לכבות שריפות בירוקרטיות, והשאר עסוקים בעלעול בעיתונים היומיים או בחטיפת תנומה קלה. אבל כמה אנשים אתם מכירים שמנצלים את זמן הרכבת שלהם כדי להרהר במושג הזמן עצמו? בשנת 1905 עבד אלברט איינשטיין במשרד הפטנטים הממשלתי בעיר ברן, שוויץ. את הדרך למשרד וחזרה העביר ברכבת. שם, כך סיפר, ערך במוחו ניסויים דמיוניים בהם בדק כיצד מהירות האור משפיעה על יחסיות הזמן בין הקרון הנוסע לבין האנשים שעומדים ברציף התחנה. את הניסויים במוחו עיבד לארבעה מאמרים מבריקים –[…]

המשך קריאה
המלך קרול הראשון, אחיינו פרדיננד וקרול השני בן ה-12. 1905

הנסיכה הקסומה: בת הרוקח שהעיפה את הכתר למלך רומניה

אחת ההמלצות במדריך "כיצד גבר בעמדת כוח צריך להתנהג", ודאי בעידן Metoo, היא לא להכריז בפרהסיה שרגליים של פלונית אלמונית מעוררות בו משיכה מינית. כלומר אפשר, אבל אז במקביל הוא יצטרך לנסח נאום הספד לקריירה שלו. בעבר, לעומת זאת, גברים בעמדות כוח דווקא התגאו במשיכתם לגפיים התחתונות הנשיות. כשנפוליאון בונפרטה ראה לראשונה את ג'וזפין מתהלכת בטרקלין הארמון, הצהיר כי רגליה גרמו לו להתאהב בה עד כלות. גם על טיטוס, המצביא הרומי שהחריב את בית המקדש, מסופר כי התאהב בנסיכה יהודיה בשם ברניקה רק בשל רגליה היפות שהסעירו את דמו. גם סיפורנו הפעם מתחיל עם נסיך וזוג רגליים נשיות שהעיפו לו[…]

המשך קריאה
תמונה משפחתית בחגיגת בר מצוה, דמשק, סוריה 1930 בקירוב. (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות אברהם פאוזי ופני מזרחי)

לנגב חומוס עם מצה בדמשק: עלילת הדם של המזרח התיכון

תופעה מוזרה במיוחד התרחשה מדי שנה במרחב האירופי בסביבות חודשי האביב. באופן מסתורי דווקא בתקופה זו של השנה, כך נטען, נעלמו לא מעט בני אדם מעל פני האדמה. ממצאי החקירה המאומצת, שהתבססו בעיקר על מז"פ ימי ביניימי מתקדם, קבעו כי אותם נעלמים נפלו קורבן לפולחן יהודי אפל, במהלכו נשאבו מגופותיהם ליטרים של דם נוכרי לצורך אפיית מצות. אלא מה. היסטוריונים צחצחו חרבות בשאלה מתי והיכן פרצה עלילת הדם הראשונה בהיסטוריה. בנוריץ', אנגליה או בוירצבורג, בוואריה. זה פחות חשוב כרגע לענייננו. מה שכן חשוב הוא שתופעת עלילות הדם נולדה באירופה של ימי הביניים, התבגרה באירופה של הרנסנס והזדקנה באירופה של העת[…]

המשך קריאה

"התענגתי על שמחת הלידה מחדש": חוה רוזנפרב ו"עץ החיים"

ב-30 בינואר מלאו שמונה שנים לפטירתה של חוה רוזנפרב, שעל אף שהיתה אחת מסופרות היידיש החשובות ביותר של המאה ה-20, לא זכתה להערכה הראויה לה. רוזנפרב נולדה בשנת 1923 בפולין, בעיר לודז', עיר ששליש מאוכלוסייתה היו אז יהודים. ההתבגרות בלודז', עיר עם נוכחות יהודית חזקה ומגוונת במיוחד, השפיעה עמוקות על יצירתה של רוזנפרב. הוריה של חוה, אברהם וסימה, היו חברים בתנועת הבונד, תנועה פוליטית יהודית שדגלה בסוציאליזם – וגם ביידיש כשפתו העיקרית של העם היהודי. רוזנפרב התחנכה כשהיא מוקפת בתרבות יידית-חילונית. בלודז' היהודית מיקמה רוזנפרב  את הדמויות ביצירת המופת שלה, וביידיש עשירה הפיחה בהן רוח חיים. רוזנפרב ומשפחתה נשלחו לגטו[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב