אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

מופע הקולנוע של קורט: כשסופיה לורן הגיעה לישראל כדי להיות "יהודית"

לקראת אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת הוקם קיבוץ חדש בתל עבדון אשר בגליל המערבי. עמל רב הושקע בבנייתו אך לא נותר ממנו זכר – אלא על מסך הקולנוע בלבד. אותו קיבוץ הוקם על מנת שסופיה לורן, בשיא יופיה וחינה וזמן לא רב לאחר זכייתה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, תוכל לעכס בו במכנסונים זעירים וחולצה כחולה. כוכבת הקולנוע האיטלקיה היפהפיה נחתה בארץ ב-29 ביולי 1964 וטיילה כאן במשך עשרה ימים לפני תחילת צילומי הסרט "יהודית" שלשמם הגיעה. היא ביקרה בקיבוצים ובמחנה צבאי והזילה דמעות במוזיאון לוחמי הגטאות. בזמן שהותה כאן לנה הכוכבת בסוויטה של מלון דן כרמל בחיפה (צוות הצילום[…]

המשך קריאה

הקולחוזים היהודים: ההתיישבות היהודית בחצי האי קרים ודרום אוקראינה שהסתיימה בטרגדיה גדולה

בשנים הראשונות אחרי מהפכת אוקטובר סבלה המדינה הסובייטית החדשה מרעב. הניסיון להחיל "מדיניות כלכלית חדשה" נכשל כישלון חרוץ ותושבי הערים והכפרים נאלצו לעמוד שעות ארוכות בתור כדי לקנות מוצרים בסיסיים כמו לחם, מלח, גפרורים, נפט לחימום ואם יתמזל מזלם, קצת דג מלוח. למרות הרעב, המשיך השלטון הקומוניסטי לייצא חיטה למדינות אחרות ולשדר כלפי חוץ תמונות הצלחה. אחת מתמונות ההצלחה האלה היו הקולחוזים, הלחם מילים "משק שיתופי" ברוסית. חברי הקולחוז לא קיבלו משכורת, אלא התחלקו בתוצרת וברווחים שקיבלו מהמדינה. כלפי חוץ זו הייתה אידיליה, אבל בפועל המדינה פשוט החרימה לאותם משקים כמעט את כל מה שאפשר: חיטה, בשר, עופות, ביצים ועוד,[…]

המשך קריאה

"עזרא שכח את התפילין ואת הטלית, מצאו אותו שחוט, מתבוסס בדם של עצמו": 77 שנים לפרעות טריפולי

"אצלנו בבית לא דיברו על שום דבר שקשור לשואה או לפרעות", מספרת אילנה בר-גיל ממודיעין. "כשאמא התחילה לקבל רנטה מגרמניה הייתי בהלם. ואז לאט-לאט היא התחילה לספר. ב-1945 דינה, אמא שלי, הייתה בת 9, אמצעית בין ששה אחים ואחיות. היא לא זוכרת הרבה מהפוגרומים, אבל זוכרת שכל הזמן הייתה רעבה. הם חיפשו אוכל בפחים ויום אחד היא מצאה פרוסת לחם שהייתה עליה צואה של עכברים. אבל היא הייתה כל כך רעבה, שפשוט העיפה את הצואה עם האצבעות ואכלה את הלחם". לוב נכבשה על ידי הבריטים מהשליטה האיטלקית-גרמנית כבר בינואר 1943 והשליטה הבריטית ביטלה את חוקי הגזע, הדיכוי וההשפלה נגד היהודים[…]

המשך קריאה

סופרמן, אורחים נוספים הגיעו: האמנים היהודים שצבעו את האושפיזין המודרנים דרך קומיקס

בסוכות מזמינים אושפיזין לסוכה. אושפיזין, כידוע, זה אורחים בארמית. על פי האמונה היהודית, בכל יום משבעת ימי החג מגיעים אושפיזין להתארח אצלנו בסוכה – אחד בראש והאחרים מתלווים אליו. סדר האושפיזין קצת משתנה בין המסורת האשכנזית לזו המזרחית. אברהם, יצחק ויעקב הם תמיד שלושת הראשונים, על זה אין ויכוח. אחר כך סדר המוזמנים מבין יוסף, משה, אהרן ודוד, קצת משתנה בין המנהג האשכנזי שהולך על פי הזוהר לבין המנהג הספרדי והחסידי שמתבסס על האר"י. יש גם כאלה שמזמינים את שלמה המלך בשמיני עצרת, או שומרים כסא לאליהו הנביא, כי חג בלי אליהו זה לא חג. ככה לפחות זה היה פעם,[…]

המשך קריאה

מפי האסון: כך תרמה האינקוויזיציה לתיעוד מנהגי יום הכיפורים של היהודים האנוסים

בין השנים 1502 ל-1504 ניהלה האינקוויזיציה בקורדובה חקירה נגד חואן דה-קורדובה ממברק (Membreque), שופט ואחד מנכבדי העיר. התארים הללו לא עמדו לזכותו כשנאלץ להתמודד עם האשמה חמורה, ברוח הזמן: הוא הואשם כי קיים את "צום היהודים" בביתו ועוד בחברת אנשים אחרים. כתב האישום התבסס על עדות השפחה המוסלמית שעבדה במשק ביתו של השופט. השפחה העידה כי בעל הבית ואורחיו רחצו, לבשו גלימות לבנות והאזינו יחד לדברי הרב שהיה ביניהם. החקירה, ככל הנראה, הייתה מבוימת. הנאשם הבין במהרה שאין טעם להגן על עצמו. יחד עם אורחי ביתו הם היו בין 107 בני האדם שנשרפו למוות באוטו-דה-פה (טקס הכפרה והענישה הפומבי). חלקם[…]

המשך קריאה

מוסקבה 1948, ערב ראש השנה, גולדה מגיעה לבית הכנסת. השאר היסטוריה

היו לה המון סיבות למה לא לנסוע למוסקבה. ישראל הייתה בת פחות מחודש, מלחמת העצמאות בעיצומה, והיא בעיצומה של שליחות לגיוס תרומות בארה"ב. את קייב, שאז עדיין הייתה חלק מהאימפריה הרוסית, היא עזבה בגיל 8 לארה"ב יחד עם משפחתה בחיפוש אחרי פרנסה וחיים חדשים. אפילו רוסית היא לא ידעה. ובכלל, סוף סוף יש מדינה יהודית עצמאית והיא רצתה לגור בישראל. מצד שני, היא הייתה שליחה ממושמעת ומסורה, אז אחרי כמה חילופי שיחות טלפון וחלופת מברקים עם שר החוץ משה שרת, גולדה מאיר נתנה את הסכמתה להתמנות לצירה של מדינת ישראל בברית המועצות. בספרה האוטוביוגרפי "חיי" היא מודה שקיוותה לחזור לישראל[…]

המשך קריאה

בסגנון חופשי: סיפורן המופלא של השחייניות היהודיות שכבשו את הבריכה במכביה הראשונה

התיעוד והעדויות המצולמות שנותרו בידינו מהמכביה הראשונה במרץ 1932 מתמקדים באירועים כמו המצעד ברחוב אלנבי או משק כנפי ההיסטוריה כשהנציב העליון נכנס לאצטדיון שנבנה בחופזה ומתיישב ליד האנשים שיהפכו לרחובות זמן לא רב אחר כך – מלצ׳ט, ביאליק, סוקולוב, הנרייטה סולד ורבים אחרים. הרמה הספורטיבית הייתה טובה יותר מהאירוע החברתי שהוא המכביה היום. השתתפו בה למשל סיריל קוף, בעתיד אלופת ארצות הברית במשוכות, או ולדיסלב הכט הצ׳כוסלובקי, שבדירוגי אותם ימים הגיע למקום השישי בעולם בטניס. בנבחרת פולין, שסיימה כצפוי ראשונה, היו הרבה אלופי פולין באתלטיקה, היאבקות ואגרוף. אבל מי שחיפש זוהר ואבק כוכבים אמיתי במכביה הראשונה היה צריך לעזוב את[…]

המשך קריאה

בר יוחאי או די ליאון: מי באמת עומד מאחורי ספר הזוהר?

היהדות החרדית בדרך כלל משקיעה מעט מאד מחשבה בשאלות חילוניות-מדעיות כמו מיהם הכותבים האמיתיים של כתבי הקודש שלנו. המדע – למשל חקר המקרא – והאמונה הם קווים מקבילים שאינם נפגשים כי מקומם אינו באותו הדיון. אין כמובן ניסיונות ״להתפשר״ עם המחקר המדעי או חשיבות לעמדת המדע. אגב, גם אצל אנשים דתיים בעל ידע מדעי עצום, כמו למשל פרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ שפרש זאת בספרים ״מדע ואמונה״ – שהיו משמעותיים גם בציבור הדתי. לדת באופן כללי יש עניין כמעט אפסי בעמדת המדע לשאלות כמו מתי נכתבה התורה ומי כתב אותה. כל זה משתנה לחלוטין כשמדובר בספר הזוהר, החיבור המרכזי של תורת הקבלה,[…]

המשך קריאה

היה או לא היה: האם הנאצים באמת תכננו מוזיאון "לגזע היהודי הנכחד"?

ב-2014 נסעתי לבוסניה לצורך הכנת כתבה על סיפור הצלתה של הגדת סראייבו, אחד הספרים היהודים העתיקים בעולם, על ידי אוצרים מוסלמים בשתי מלחמות – מלחמת העולם השנייה ומלחמת הבלקן. את הסיפור סיפר לי אנבר איממוביץ׳, מי שהציל את ההגדה בשנות ה-1990. לדבריו, במלחמת העולם השנייה הציל אותה הספרן ד״ר דרוויש קורקוט מידיו של הפושע הנאצי, יוהאן האנס פורטנר, שנשלח בכדי לקחת אותה לאוסף בפראג. קורקוט הסתיר אותה בהרים עד תבוסת הנאצים. זהו לא סיפור בדים – קורקוט הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות עולם גם על הצלת ילדה יהודייה. אלי טאובר, מראשי הקהילה היהודית, אישר את הסיפור. אפילו קונן[…]

המשך קריאה

קידמה, צורה ומחלוקת: איך ניצחו המצות המרובעות את המסורת הישנה?

מתי ולמה הפכו המצות הנפוצות שכולנו מכירים למרובעות? אמנם כך כנראה קל יותר לארוז אותן ואולי אפילו נוח יותר לשבור אותן, אבל ממתי נוחות והגיון מאפיינים כשרות או מסורת של אוכל יהודי? ובכן, על עניין אחד קשה להתווכח: כשיצאו אבותינו ממצרים, ולא הספיק בצקם להחמיץ, זה היה בוודאי במהלך ניסיון לאפות פיתות. הן היו עגולות וכמוהן גם המצות במשך מאות שנים וכמו מרבית המצות השמורות עד היום. הסיפור התחיל להסתעף ב-1838 כשיהודי מחבל אלזס בשם איציק זינגר המציא את המכונה הראשונה לייצור מצות. זינגר הנ"ל אמנם חלק את אותו שם בדיוק (באיות הלועזי – Isaac Singer) עם ממציא אמריקאי בן[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב