אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

מלך הברזל: בנו של הנפח היהודי שהפך לשמשון החדש

מספר חודשים לפני מותו הטראגי, ערך אמן הקרקס זישע ברייטבארט מופע לילי בעיר לובלין שבפולין. בצהרי אותו היום, בעודו זולל להנאתו מרק קרפלך וקישקע ממולא באחד מבתי האוכל של לובלין, החל להתאסף מחוץ למקום קהל יהודי רב, שביקש לחזות פנים אל פנים בגיבור הנערץ. חבורה של פולנים שנקלעה לאזור, ניגשה למעריצים היהודים, והחלה להתגרות בהם: "כלום מנדל בייליס בא לכאן שאתם כל כך עולזים?" משהבחין במחזה, יצא ברייטבארט מהמסעדה, והתנפל על הבריונים הפולנים, בעודו צועק לעברם: "ככה יעשה לאלה המהתלים ביהודים ובזישע ברייטבארט!". הסיבה שבחרנו לפתוח בידיעה שפורסמה בעיתון העברי "דואר היום", עיתונו של איתמר בן אב"י, ב-25 ביוני 1925,[…]

המשך קריאה

דון קישוט של הזיכרון: האמן שהקדיש את חייו למלחמה בשכחה

"ליהודים יש שישה חושים", כתב הסופר ג'ונתן ספרן פויר, "מישוש, טעם, ראייה, ריח, שמיעה ו…זיכרון. בעוד שהגויים חווים ומעבדים את העולם באמצעות החושים המסורתיים, ומשתמשים בזיכרון רק כאמצעי נחות להסביר אירועים, עבור היהודים, הזיכרון הוא לא פחות בסיסי מנצנוצה הכסוף של דקירת מחט, או טעם הדם שהיא שולפת מן האצבע. היהודי נדקר על ידי סיכה ונזכר בסיכות אחרות – כשאימו ניסתה לתקן את שרוול חולצתו כשזרועו עוד הייתה בפנים, כשאצבעותיו של סבו נרדמו מרוב שליטפו את מצחה הלח של אם-סבו, כשאברהם בחן את חוד הסכין כדי להיות בטוח שיצחק לא יחוש כאב – היהודי יכול להבין למה זה כואב. כשיהודי[…]

המשך קריאה

שולחים איגרת שנה טובה היסטורית ומרגשת למי שאוהבים!

שנת תשפ"ב כבר בפתח וזה בדיוק הזמן לאחל שנה טובה לבני המשפחה והחברים שלכם. הדואר בקושי מתפקד ובינינו – מי עוד שולח איגרת ברכה פיזית, כזו עם בול וזמן המתנה בלתי ידוע עד שתגיע ליעדה? ברכה גנרית בסמס או בוואטספ היא אופציה קלה ומהירה, אבל חסרת כל ייחוד או מגע אישי. אז מה עושים? בדיוק בשביל זה יצרנו עבורכם גלריה של 12 איגרות שנה טובה היסטוריות, תמימות ומלאות חן והדר יהודי, מכל השנים ומכל התפוצות, אותן תוכלו לשתף על ה"קיר" של כל מי שתבחרו ברשימת החברים ובני המשפחה שלכם בפייסבוק. איך זה עובד? נורא פשוט: 1. על כל איגרת מוטבע[…]

המשך קריאה

רק בישראל: על משפט ציבורי מביש ליהדות אלג'יריה – ושורשיו של ארז טל

בערב 23 בינואר 1963 נפתח באולם בית האומנים בירושלים משפט ציבורי של הסוכנות היהודית נגד הקהילה היהודית מאלג'יריה. באולם הצטופפו מעל 100 איש ואישה. סעיף האשמה המרכזי התמקד בסנטימנט הציוני הלקוי כביכול של יהדות אלג'יריה. היוזם והאדריכל של המשפט הציבורי היה יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וראש הממשלה לשעבר, משה שרת, שזעם על כך שמתוך 140 אלף יהודי אלג'יריה, רק 15,000 עלו ארצה, ואילו השאר העדיפו להגר לצרפת. "מהלך זה משקף התנכרות ליהדות, והתעלמות מקיומה של מדינת ישראל", אמר שרת. החרה החזיק אחריו פרופ' שלו גינוסר מהאוניברסיטה העברית, שנשא בתפקיד הרם של "נשיא בית המשפט" וטען כי "קהילה זו (יהודי אלג'יריה)[…]

המשך קריאה

גאווה מורכבת: הסופרת היהודייה פורצת הדרך שהמציאה את המונח GAY

הפעם הראשונה שהמילה GAY (שפירושה המילולי הוא כמובן "עליז") הופיעה על בימת ההיסטוריה, בהקשר של אנשים שנמשכים לבני מינם, התרחשה ביולי 1923, בסיפור קצר שהתפרסם בכתב העת האמריקאי "וניטי פייר". בסיפור מתוארות שתי נשים "שהיו יותר מסתם חברות" ואהבו "להתעלז" אחת עם השנייה. לו מישהו היה מספר למחברת הסיפור, גרטרוד שטיין, שהמילה ,GAY אותה היא שיבצה בסיפור 139 פעמים, תהפוך בעתיד להגדרת הזהות המינית של חברי אחת מתנועות המחאה המשפיעות בזמננו, היא כנראה הייתה שולחת אותו להתאשפז במוסד הפסיכיאטרי הקרוב לביתו. אבל כפי שכבר נאמר בתלמוד "אין בעל הנס מכיר בניסו", ובמקרה של שטיין התובנה הזו נכונה שבעתיים. הסופרת, שהייתה[…]

המשך קריאה

על חרקים ואנשים: הגוף והנפש היהודיים של פרנץ קפקא

"אחד מחסרונותיה הגדולים של הנפש האנושית, ובה בעת אחת מדקויותיה העמוקות ביותר, היא אי יכולתה להתגלות אלא באמצעות הגוף", כתב הסופר הארגנטינאי ארנסטו סאבטו, ברומן הגדול שלו "על קברים וגיבורים". סאבטו, שחי ויצר בדרום אמריקה במחצית השנייה של המאה ה-20, העיד לא פעם כי הסופר הנערץ עליו היה פרנץ קפקא. אפשר להבין למה. אם היה אי פעם מאסטר בניתוח הנפש האנושית באמצעות הגוף, זהו ללא ספק הסופר היהודי המחונן, שנפטר היום לפני 97 שנים, בודד וערירי, בעיר הולדתו – פראג. בחיבורו "הפצע של קפקא" כותב פרופ' שחר גלילי, כי "המשקל המיוחד של כתבי קפקא טמון בניסיונותיו העיקשים להעתיק את שאלת[…]

המשך קריאה

זיגמונד בעל החלומות: זהות, אמונה ויהדות על פי פרויד

מוצאו היהודי של אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד הכה בו כשהיה ילד בן שש. היה זה יום שבת בשעות אחה"צ, כשאביו, יעקב, יצא להליכה קצרה ברחובות וינה, ועל ראשו כובע פרווה חדש. לפתע ניגש אל האב נער נוצרי, צעק עליו "יהודי, רד מהמדרכה!", והעיף לו את הכובע במכה אל תוך הבוץ. כששב הביתה סיפר האב לבני משפחתו על המאורע. "ומה עשית?" שאל אותו זיגמונד הצעיר, "ירדתי מהמדרכה והרמתי את הכובע", השיב האב. זיגמונד הצעיר זעם על חוסר הישע של אביו, שעמד מושפל מול בריון נוצרי. כעבור שנה, בגיל שבע, יכנס לחדר השינה של הוריו, ישלוף את איבר מינו וישתין על הרצפה.[…]

המשך קריאה

יומן מסע: תיקון ליל שבועות כמשל לזהות יהודית חמקמקה

האדמו"ר רבי חנוך הֶנִיך הכהן סיפר פעם על אדם טיפש אחד שלא רצה ללכת לישון כי פחד לפשוט את בגדיו, שמא לא ימצא אותם בבוקר. מה עשה? לקח נייר ועיפרון ורשם על פתק את מקומו של כל אחד ואחד ממלבושיו: המצנפת בצד זה, המכנסיים בצד שני, הנעליים בצד ההוא וכן הלאה. בבוקר התעורר, רצה לאסוף את בגדיו וקרא מה שכתב: כאן מקום המצנפת, כאן מקום המכנסיים, מקום הנעליים ועוד ועוד. ואז שאל: "אבל איפה אני?" כי גם את עצמו חיפש במיטה. במידה והמצב הבטחוני יאפשר זאת, לקראת יום ראשון הקרוב תלבש ישראל חג ומגוון של ערבי תיקון שבועות כיד הדמיון[…]

המשך קריאה

סולם ההזנה השטני של פרנקל: איש העסקים היהודי שטיפס לצמרת מערכת הגולאגים

"שטן חסר מנוחה", כך תיאר ההיסטוריון והסופר אלכסנדר סולז'ניצין את נפתלי פרנקל, האיש שהפך מאסיר פשוט בגולאג, לבוס הגדול של מחנות הכפייה הסובייטים, ולמי שחתום על "סולם ההזנה". שיטת העבודה האכזרית שפעלה בגולאגים. סולז'ניצין, זוכה פרס נובל לספרות, שהוגלה מברית המועצות, ידע היטב על מה הוא מדבר. הוא היה מהגורמים העיקריים לחשיפת הנעשה במערכת מחנות העבודה הסובייטית (הגולאגים) בעולם המערבי. אז מי היה אותו "שטן חסר מנוחה", נפתלי פרנקל? מקורות ילדותו של נפתלי פרנקל מעורפלים. ישנן עדויות שהוא נולד בחיפה בשנת 1883 וכי בשנות הרעב הגדול ששרר בארץ בראשית המאה ה-20, היגר עם משפחתו לשבור את הרעב בארצות הים התיכון.[…]

המשך קריאה

תועלתנות, זיהום אוויר ורשב"י: המחלוקות סביב מדורת השבט של ל"ג בעומר

כמדי שנה לקראת ל"ג בעומר פורץ ויכוח בין תומכי המדורות למתנגדים. האחרונים מדגישים את זיהום האוויר הכבד, והראשונים מעלים על נס את חשיבות המנהג והמסורת. את המפתח להבנת המחלוקת אפשר ללמוד דווקא מדמותו של האיש שסיפק השראה להבערת המדורה הראשונה – רשב"י, רבי שמעון בר יוחאי. מתי החל המנהג להדליק מדורות בל"ג בעומר? עד סוף ימי הביניים אין אזכור במקורות לא רק להדלקת המדורות, אלא אפילו לקיומו של ל"ג בעומר, ובקרב העם היהודי בתפוצות ובארץ-ישראל הוא כלל לא נחגג. ממש כך. לא מדורות, לא תפוחי אדמה צלויים, לא "הוא היה גיבור" ולא "הוא קרא לדרור". השינוי התרחש בסוף המאה ה-16,[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב