אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

גמביט המלכה היהודייה: סיפורה של השחמטאית הטובה בהיסטוריה

לפעמים, כשסיפור הוא כל כך יוצא דופן ופנטסטי, הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לוודא את נכונותו. אז כשראיינתי לפני מספר שנים את יהודית פולגר בבית קפה בבודפשט, הייתי חייב לשאול – האם נכונה השמועה שהיא בעצם מעולם לא הייתה בבית הספר? היא אישרה שהיא, כמו שתי אחיותיה הבוגרות יותר, נכחו בבית הספר פחות משבוע בשנה, רק כדי לעבור את הבחינות. בגן הילדים הייתה מעט יותר. סיפורה של פולגר ואחיותיה שבה את הדמיון של רבים ברחבי העולם מאז שנות השמונים. הילדה שטופחה מילדות להיות אלופת שחמט, בשיטה חינוכית מעוררת מחלוקת שהגה אביה, הוכיחה את כל התאוריות אותן ניסו להוכיח באמצעותה. היא[…]

המשך קריאה

הקיסר האחרון של אמריקה: טירופו של המלך ג'ושוע נורטון

יום חורפי של תחילת ינואר. השנה היא 1880. ג'ושוע נורטון יוצא לטיול היומי שלו ברחובות סן פרנסיסקו, מצויד בחליפה צבאית מעוטרת מדליות, חרב גדולה, ועל ראשו כובע עם נוצות יען. לצדו פסעו שני כלביו, באמר ולזרוס, שליוו אותו לכל אשר הלך. כשהגיע נורטון לפינת הרחובות דופון וקליפורניה, ולא לפני שהצדיע בחזרה למספר אזרחים מעריצים שנקרו בדרכו, התמוטט על המדרכה ומת. אֶבל כבד ירד על "המדינה המוזהבת", הלא היא קליפורניה. "המלך מת", הכריזה הכותרת הראשית של ה"סן פרנסיסקו כרוניקל". העיתון המתחרה, "סן פרנסיסקו בולטין" הקדיש כתבה של 34 אינצ'ים על חייו של נורטון. "הקיסר איננו", קונן פובלציסט בכיר, "ואין אף אזרח[…]

המשך קריאה

מבט על מיצב נמל תעופה בית התפוצות: הרהורים על חווית המבקרים במוזיאון בימי קורונה

פתאום, בעיצומה של שממת הקורונה, המוזיאון קיבל חיים חדשים. אחרי שהיה סגור ארבעה חודשים לקהל בהוראת משרד הבריאות ונפתח מחדש תחת הגבלות מחמירות וקשות, נדמה היה שהדבר האחרון שעובר בראשם של הורים וילדים הוא ביקור במוזיאון. אבל רעיון אחד מקורי, הברקה רגעית שמיד הפכה לגיוס כללי של צוות העובדים ויציאה לאור תוך פחות משבועיים. כך, במהלך חודש אוגוסט האחרון התחפש מוזיאון העם היהודי לנמל תעופה. הלובי הוסב לאולם מקבלי הנוסעים הטסים לחו”ל, וקומת האגף החדש – גלריות תערוכת ”הומור יהודי סביב העולם”  וגלריית היכל בתי הכנסת, “הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד” היוו היעד אליו מגיעים הנוסעים לאחר הטיסה. ל”יעד” זה הצטרפו[…]

המשך קריאה

סיפורו של "הבדרן הגדול בעולם" שאולי לא הכרתם

פרנק סינטרה סגד לו, ג'ודי גרלנד העריצה אותו ובינג קרוסבי הגדיר אותו כאביו הרוחני. אם עולם הספרות הרוסי יצא "מקפלי האדרת של גוגול", כפי שניסח זאת דוסטוייבסקי, אפשר לקבוע בלי הגזמה שעולם הבידור האמריקאי יצא מקפלי חליפתו השחורה והמיתולוגית של אחד הבדרנים והזמרים הגדולים ביותר בכל הזמנים, אל ג'ולסון, שנפטר השבוע לפני 70 שנה. "אני ממש יכול להרגיש את חייו"’ אמר בוב דילן על ג'ולסון, שנולד חצי מאה לפניו. האם דילן "הרגיש את חייו" של ג'ולסון כי שניהם היו יוצרים, צאצאי מהגרים, שחיפשו בקדחתנות את "התדר האמריקאי" ועל הדרך המציאו תדר חדש? או שמא הייתה זו שותפות גורל של שני[…]

המשך קריאה

גבר בורח מבשורה: המסר האוניברסלי של סיפור יונה הנביא ביום כיפור

ביום כיפור, בהפטרה של תפילת מנחה, יקראו בבתי הכנסת, בחצרות, ובמרפסות, סיפור קצר ומשונה בן 48 פסוקים. במרכז העלילה יעמוד אדם די אנונימי. שמו :יונה בן אמיתי. משלח ידו: נביא. הסיפור מתחיל באלוהים שמצווה על יונה להזהיר את תושבי נינווה – העיר האשורית הגדולה – שישובו מדרכם הרעה כי "מלאו ידיהם חמס". המילה "חמס" מופיעה במקרא בסיפורים רבים. על פי חז"ל היא מתארת חברה שסועה, שבה שחיתות, גזל וריקבון מוסרי הם מטבע עובר לסוחר. יונה מתעלם מהציווי האלוהי. מצדו שאנשי נינווה הנוכרים ימשיכו לאמלל אחד את השני. הוא עולה על אנייה בנמל יפו ומפליג לתרשיש, עיר קדומה שממוקמת באזור דרום[…]

המשך קריאה

ממנדט למדינה: זיכרונות מראש השנה הראשון למדינה

ברשימת "השנים הגדולות ביותר בתולדות העם היהודי" שנת 1948 ניצבת בגאון בראש. אלפיים שנה של תקוות וכיסופים, של "ליבי במזרח ואני במערב", של רדיפות והצלחות ואפילוג מצמרר במיוחד, הסתיימו ברגע מכונן אחד, ה' באייר תש"ח, כשאיש נמוך קומה וגבה רוח נעמד על הבימה ברחוב רוטשילד והכריז על הקמת המדינה. בת ארבעה וחצי חודשים הייתה המדינה כשחל ראש השנה הראשון בתולדותיה: ה-3 באוקטובר 1948. בגיל בו תינוק עדיין לא מתהפך, היא נאלצה לעמוד על רגליה ולדאוג לצרכיה, ללא הבייביסיטר הבריטי ועם אויבים מבית וחוץ, שראו בנוכחותה נטע זר. חברת בת של תאגיד הקולוניאליזם המערבי. הימים היו ימי ההפוגה השנייה של מלחמת[…]

המשך קריאה

הלו, טוני: המחנכת המיתולוגית שהביאה לארץ תיכון חדש

מאת: עדי אקוניס הרבה לפני ששיטות חינוך אלטרנטיביות לזרם המרכזי, כמו האנתרופוסופית למשל, או בתי ספר לאומניות וטבע הפכו למבוקשים, היה בית ספר אחד שהנחיל שיטת חינוך מהפכנית ושונה שהצמיח שורה של בכירות ובכירים, מכל התחומים, שחבים את הצלחתם לאישה אחת, טוני הלה שמה. מוצ'ילרית הרפתקנית, פמיניסטית, לוחמת צדק, אוהבת אדם, שירה ואומנות ואשת חינוך קפדנית. קוים לדמותה של טוני הלה, המנהלת האגדית של תיכון חדש בתל אביב. תיכון חדש תל אביב, שמאז 1995 נקרא על שם יצחק רבין, טומן בחובו היסטוריה מפוארת ושורה של אישיים מכובדים שלמדו בו מאז הקמתו בשנת 1937, ביניהם נשיאת בית המשפט העליון דורית בינייש,[…]

המשך קריאה

הבנאליות של האכזריות האנושית: החוקר היהודי שהוכיח שכולנו סדיסטים

תסתכלו טוב טוב על האיש שיושב לפניכם ברכבת הצפופה, זה שפינה עכשיו את מקום הישיבה שלו לאישה בהריון, בעודו מפזר חיוכים לכל עבר. נכון שהוא נראה כאילו הרגע שלפו אותו ממדור הלכות ונימוסים של חנה בבלי? כל כך אדיב, נדיב ושופע טוב לב. עצה שלנו. אל תלכו שולל אחרי מראה העיניים. הוא עלול לשקר. רוב הסיכויים שמאחורי החזות של מריה תרזה המקומית, מסתתר סדיסט מרושע שבהינתן התנאים המתאימים לא יהסס להפעיל נגדכם אלימות מהזן האכזרי ביותר. "הייתי אמור להיוולד בקהילה היהודית דוברת הגרמנית בפראג, ולהיחנק כעבור 10 שנים באחד מתאי הגזים באושוויץ", כתב סטנלי מילגרם בהיותו בן 28, "כיצד נולדתי[…]

המשך קריאה

הון-שלטון-כהן עליון: סיפורה של אישה עשירה אחת בירושלים ערב חורבן הבית

לא במקרה "אגדות החורבן" מופיעות בתלמוד במסכת גיטין. אסופות הסיפורים שמתארים את הריקבון המוסרי שפשט בירושלים לפני החורבן מסמלים את גט הכריתות שנכרת בין השלטון לעם, ובין האליטה המנותקת לרחוב הבוער. אלו חלחלו למטה, לכיכרות ולשכונות. האיבה בין איש לרעהו גדלה, האמון יצא לחל"ת, והשנאה וההסתה גזרו קופון פוליטי שהוביל למלחמת אחים ולחורבן. מי שרוצה להבין לעומק את המושג "אדם לאדם זאב" שיואיל בטובו ויקרא את הסיפור הקצר והמצמרר "השוליה והנגר" (גיטין נח', א') ויגלה לאלו דרגות שפל אפלות הגיעו היחסים בין אדם לחברו באותם ימים. אנו נתמקד בסיפור שנסוב סביב אישה אחת, מרתא בת בייתוס שמה, צאצאית למשפחת בייתוס[…]

המשך קריאה

האם רמברנדט באמת היה "משלנו"? הזהות היהודית של הגאון ההולנדי

"אפילו אם רמברנדט לא היה יהודי יש למנותו כיהודי של כבוד בשל רגישותו ואהבתו הרבה ליהודים", כתב המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק בשנת 1932 בהקדמה לספר שחיבר הצייר היהודי לאוניד פסטרנק, על יצירתו של רמברנדט. בהמשך ציין ביאליק כי "גאון ציירים זה השיג באורח פלא את הנשמה העברית ובא עד חקר תכונתה, כאשר לא השיגה שום צייר מן הגויים". ביאליק לא היה המעריץ היחיד של הצייר ההולנדי הדגול. רמברנדט הוא כנראה האמן המוזכר ביותר בספרות העברית. שמו משובץ ברבים מסיפורי עגנון, דמותו שימשה השראה לרב קוק, המשורר ש. שלום חיבר אודותיו שירים ומקאמות, ואפילו אפרים קישון הגדול השתמש בדמותו במחזה[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב