היהדות הנסתרת מן העין: על קהילות יהודיות נשכחות
סדרת מפגשים בהנחייתם של ד"ר אופיר העברי, משנה לנשיא מכון הרצל, ירושלים, ראש מרכז חקר נדחי ישראל ביד יצחק בן צבי, וד"ר מלכה שבתאי, אנתרופולוגית ויוצרת דוקומנטרית
ימי ראשון אחת לשבועיים בשעה 19:00 | לפני כל מפגש יתקיים למעוניינים סיור במוזיאון בשעה 18:00
מחיר סדרה: 240 ₪ | מפגש בודד: 70 ₪
בירורים: חייגו 073-2563309 או שלחו ואטסאפ 03-5008080
מפגשי הסדרה:
4.1.26
המוסלמים שלא אוכלים את גיד הירך: צאצאי יהודי קאיפנג
במשך מאות שנים שגשגה קהילה יהודית בעיר קאיפנג שבצפון סין, בשולי "דרך המשי". הסינים זיהו את בני הקהילה כתת-קבוצה של מוסלמים, מאחר שאינם צורכים בשר חזיר ואף לא מגיד הירך של בשר בקר.
עם שקיעת המסחר בדרך המשי במאה ה-16 ניתקו קשרי הקהילה עם שאר העולם היהודי והיא דעכה בהדרגה, עד שבמאה ה-19 נותרו רק שבעה בתי אב ששמרו על זכרון מוצאם היהודי ומנהגים יהודיים ייחודיים.
במאה ה-20 שבו חלק מצאצאי קהילת קאיפנג למורשתם, למרות הסתייגויות השלטונות הסיניים, והחלו בתהליך שיקום הזהות היהודית. בשנים האחרונות חלקם אף עלו לישראל התגיירו וחיים בה כיום.
סיור מודרך בנושא: יהדות על דרך המשי
18.1.26
פרה אדומה באתיופיה
לאחר העליות הגדולות של יהודי אתיופיה לישראל, ניתן היה לחשוב כי בכך הושלם הסיפור היהודי באתיופיה. אולם המציאות מורכבת יותר. ברחבי אתיופיה פועלות קהילות נוספות, הכוללות צאצאים של יהודים אשר הגיעו לאזור, על פי מסורות שונות, בתקופות קדומות.
מזה שבע שנים מלווה ד"ר מלכה שבתאי קהילה יהודית נסתרת, החיה בהרי סמיין שבצפון אתיופיה ובשכונת קצ'נה באדיס אבבה. זוהי קהילה של בעלי מלאכה, המשמרת עד היום מנהגים עתיקים, ובהם מסורות הקשורות לפולחן המקדש בירושלים, כגון טקס פרה אדומה, שמירה קפדנית של השבת ומנהגים נוספים.
במפגש ייבחנו שאלות מרכזיות: כיצד שרדה הקהילה לאורך השנים, היכן הייתה בתקופת העליות מאתיופיה, ומה מצבה כיום. כמו כן יידונו האתגרים והמאבקים העומדים בפניה בהווה.
את המפגש ילוו קטעים מסרטה התיעודי של ד"ר מלכה שבתאי על הקהילה, "נפקוט".
ד"ר מלכה שבתאי היא אנתרופולוגית יישומית ויוצרת דוקומנטרית. כיום היא חוקרת קהילות יהודיות נסתרות ברחבי העולם, ואף מנחה חוקרים נוספים העוסקים בתחום.
ד"ר שבתאי עוסקת במחקר למעלה מ-45 שנה, ומשלבת עבודת מחקר עם ייעוץ והכשרה בין תרבותית. במסגרת פעילותה היא עובדת עם הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, צה"ל וגורמים ציבוריים נוספים.
1.2.26
שמות יהודיים באמזונס
ברחבי אזור האמזונס חיה קהילה יהודית שהחלה להתגבש לפני כ־מאתיים ועשר שנים, בעקבות הגירה מערי מרוקו הספרדית, כגון טנג'יר וטטואן, ובהמשך גם מאזורים ויישובים נוספים במרוקו. המהגרים הגיעו כעובדים זרים שהובאו על ידי ממשלת ברזיל לצורך פיתוח אזור האמזונס, הקימו קהילות יהודיות ברחבי האזור וביססו בו את חייהם.
איפה נמצאת הקהילה כיום, כ־מאתיים ועשר שנים לאחר ראשית ההגירה? מי ומה נותרו? מה נשמר מן התרבות היהודית הצפון אפריקאית, וכיצד חיים כיום צאצאי היהודים שממשיכים לשאת את שמות המשפחה עמם הגיעו אבותיהם ממרוקו? האם מתקיימת תנועה של עלייה לישראל מקרב קהילות אלו?
במפגש נבחן את מאפייני הקהילה, את קווי הדמיון והשוני בינה לבין קהילות יהודיות מרוחקות אחרות, ואת השאלות שהיא מעוררת בנוגע לשייכות, מסורת וזיכרון יהודי – בעבר, בהווה ובעיקר לעתיד.
את המפגש ילוו קטעים מסרטה התיעודי של ד"ר מלכה שבתאי על הקהילה, Muito Amor – Jews and Judaism in Amazonia (2023)
15.2.26
מצטרפים שלא ממוצא יהודי: קהילות מאיטליה, אוגנדה ופרו.
במאה האחרונה חלה התפתחות ייחודיות בהיסטוריה היהודית, שבה קבוצות ברחבי העולם ללא טענה למוצא יהודי מצטרפות באופן מלא לעם היהודי.
האבאיודאיה (אוגנדה, מאז 1919)
הקבוצה הוקמה על-ידי סמאי קאקונגולו, אשר לאחר שהתנצר נדבק ברעיון שהיהדות היא הדת האמיתית. מאז התפתחה הקבוצה ומונה היום כ- 2,500 איש במזרח אוגנדה המאמצים זהות יהודית.
חסידי דונטו מנדוציו (דרום איטליה, 1920–1950)
בעיירה סן־ניקנדרו נוסדה תנועה קטנה של מאמינים אשר חלקם עברו גיור. בשיאה מנתה כמה עשרות חברים, שרובם עלו לישראל לאחר המלחמה.
בני משה (פרו, מאז 1966)
סגונדו וילאנואבה ייסד קהילה בטרוחילו, שהקימה כפר בשם “חברון” באמזונס. לאחר התנגדויות ראשוניות עברו כ־500 חבריה גיור רשמי ב־1989, ורבים עלו לארץ.
נספר על הדומה והשונה בין הקבוצות, מדוע חלקן התקבלו לישראל בעוד אחרות לא, ונשאל: אילו קבוצות דומות עשויות להצטרף אלינו בעתיד?
סיור מודרך בנושא: גיור ומעגל החיים היהודי
