חינוך
אירועים
אירועים
תוצאות חיפוש
תכנית גיבורים.ות – מערך טרום ביקור למורה
גיבורות וגיבורים
קוד במערכת גפ"ן: 12728
כיתות ב'–ו'
רקע ורציונל:
מהי גבורה באמת? זוהי שאלה שנוגעת לכולנו, אך לעתים קרובות תשובתה חמקמקה. התערוכה "גיבורים: פורצי הדרך של העם היהודי" מציעה הזדמנות ייחודית לחקור לעומק את מושגי הגבורה וההתגברות, ולגלות יחד את התכונות המייחדות גיבורים וגיבורות. סיפורי הגבורה המוצגים בתערוכה הם מקור השראה עבור כל ילד וילדה, המעניקים כלים להתמודדות עם אתגרי היומיום. בחינת חייהם של אישים כמו אסתר רוט-שחמורוב, אלברט איינשטיין ולידיה ליטבק מעלה שאלות מרתקות: מה הפך אותם לדמויות מופת? אילו מכשולים עמדו בדרכם? כיצד הצליחו להתגבר עליהם? הביקור בתערוכה מזמין אתכם, התלמידים, לא רק לצפות אלא גם להשתתף בשיח פעיל ולחוות חוויה מעשירה. דרך התבוננות בסיפורי הגיבורים, תוכלו לבחון כיצד לקחים אלו משתלבים בחייכם שלכם ומה ניתן ללמוד מהם להווה ולעתיד.
מה נעשה: התכנית נפתחת בסדנה חווייתית, בה נעשה צעדים ראשונים במושג הגבורה וההתגברות באמצעות משחק, סיפור וסרטונים. לאחר מכן נצא לסיור במוזיאון, בדגש על גלריית הגיבורים האינטראקטיבית.
המוזיאון שלנו רחב ידיים ועשיר במוצגים שמתוכם נבחר המסלול הממוקד של התכנית החינוכית אותה בחרתן/ם. לא תמיד נספיק לראות הכל בביקור אחד - אבל אתם תמיד מוזמנים לחזור ולחקור רבדים נוספים בסיפורו של העם היהודי.
מידע לקראת ביקור
איזה כיף - אתם תיכף אצלנו!
לקראת הביקור כמה פרטים חשובים:
המוזיאון שלנו נמצא בלב אוניברסיטת תל אביב. הכניסה היא דרך שער 2, רח' קלאוזנר 15 (שם גם יש מפרץ חנייה לאוטובוסים).
משך התכנית הוא שעתיים. יש להגיע למוזיאון חצי שעה לפני שעת תחילת הביקור לטובת חלוקה לקבוצות, הפקדת תיקים, ביקור בשירותים, אכילה והתרעננות. אנא הקפידו על כך כדי שנוכל להתחיל את התכנית בזמן. קחו בחשבון שהפעילות במוזיאון רצופה.
כדי שהביקור יהיה מוצלח, אנא חלקו את התלמידים מראש לקבוצות של 25. כשתגיעו למוזיאון נצוות לכל קבוצה מדריכ/ה שילווה אתכם מתחילת הפעילות ועד סופה. במידה ויש מידע שחשוב שנדע על התלמידות/ים, אנא הודיעו לנו מבעוד מועד.
לבסוף, נבקש שתראו לתלמידות/ים את הסרטון הבא לפני הביקור:
רקע
סדרת המערכים "גיבורות וגיבורים", המלווה את הביקור באנו - מוזיאון העם היהודי ואת ההשתתפות בתכנית גיבורים, מתמקדת בכל פעם בתכונה מרכזית אחרת שאותה ניתן לזהות בגיבורות/ים בעולם היהודי ובכלל. בעקבות התכונה המרכזית העומדת במרכז השיעור, יוקדש תוכנו להיכרות עם דמויות מופת המבטאות תכונה זו מן ההיסטוריה היהודית ומהעולם היהודי כיום, לצד דילמות חברתיות שונות מחיי התלמידות/ים, לימוד טקסט מארון הספרים היהודי, שיח כיתתי וקבוצתי והצעה לפעולה.
שיעור ראשון: סקרנות ויצירתיות
משך השיעור: 45 דקות
עזרים דרושים: פתקים בשלושה צבעים שונים כמספר התלמידות/ים, צנצנות/כובעים, תמונות של דמויות במצגת.
מהלך השיעור
פעילות פתיחה:
נפתח את השיעור בחלוקת פתקים לתלמידות/ים (אם אפשר בצבעים שונים) שעל כל אחד מהם נבקש שיכתבו שאלה אחת (אין צורך לרשום שמות על הפתקים):
- על פתק אחד - שאלה שניתן למצוא עליה תשובה מתוך מאגרי מידע דוגמת ספרים, אינטרנט וכו' לדוגמא, כיצד דבר מה פועל?
- על פתק שני - שאלה שמעניינת אותן/ם על התנהגות של בני האדם. לדוגמא, למה אנשים הופכים לרציניים ככל שהם מתבגרים?
- על פתק שלישי - שאלה שהיו רוצים לשאול איש/ה שמעולם לא פגשו, ממשפחתם או מחוצה לה.
לאחר שרשמו, נזמין אותן/ם להכניס כל סוג פתק לצנצנת/כובע ובאופן אקראי נבחר כמה מתוך כל כלי כדי לראות את סוג השאלות שהתעוררו. כל אחת מהשאלות מעידה על סקרנות שמתעוררת מתוך הסתכלות שלנו על העולם והרצון להבין אותו טוב יותר. נשאל האם לדעתן/ם סקרנות היא מאפיין של גבורה שנדרש לאדם בכדי להיחשב לגיבור? למעשה, סקרנות היא שלב הכרחי משום שבלעדיה לא הייתה לנו אפשרות להכיר אילו דברים סביבנו דורשים תיקון או שיפור. בנוסף לסקרנות, היצירתיות שלנו היא שמאפשרת לנו למצוא תשובות לשאלות ודרכים לתקן.
שאלות לדיון:
- על אילו תכונות בסיפורו של עמית גופר הייתן/ם מצביעות כמאפייני גבורה?
- עמית גופר יצר כלי בעל משמעות עצומה בעקבות חוויה שעבר אשר גרמה לו להסתכל על המציאות בצורה אחרת. האם חוויתן/ם פעם חוויה כלשהי שבעקבותיה התחלתם להסתכל אחרת על העולם ולשנות את האופן בו חשבתם על דברים?
יצירתיות קבוצתית
לעתים מה שמצית אצלנו את פרץ הסקרנות והיצירתיות הוא שינוי נקודת המבט. נחלק את הכיתה לרביעיות ונזמין את התלמידות/ים להפוך ליזמות/ים צעירות/ים. תחילה יהיה עליהן/ם לחשוב יחד על דברים מחיי היום-יום שלהן/ם שדורשים תיקון או שיפור. בעקבות החשיבה, עליהן/ם לבחור בעיה אחת ולחקור אותה על פי השאלות המנחות הבאות:
- על מי הבעיה משפיעה?
- ממה היא נגרמת?
- מה היא מייצרת שאנחנו רוצים לתקן?
- אילו פתרונות כבר נוסו בעבר?
לאחר מכן, יהיה על כל קבוצה לחשוב על פתרון בר ביצוע. ייתכן והפתרון יהיה פשוט או לחילופין ידרוש התגייסות מיוחדת של אחרים או שינוי בהתנהגות. את הפתרון יהיה עליהן/ם לכתוב על דף ולהציגו מול הכיתה. לאחר מכן נעבד את התרגיל ונברר יחד אילו בעיות הועלו, כלומר מה מטריד אותנו ואילו פתרונות העלינו המבטאים את היצירתיות שלנו.
סיכום
המצאות גדולות הן תמיד תולדה של התבוננות סביב ושאילת שאלות כדי לראות מה ניתן לעשות ולשפר. הסקרנות מובילה אותנו לנסות למצוא פתרונות ולפתח את היצירתיות שלנו. כאשר אנחנו מנתבים את שני המאפיינים הללו אלה לכיוון חיובי אשר יכול לעזור לאחרים ולו בקצת, אנחנו יכולות/ים לקרוא לעצמנו גיבורות/ים.
זרקור על דמות מופת – סטלה קורקוס דוראן (1948-1858)
סטלה קורקוס גדלה בבית אמיד באנגליה וזכתה בילדותה לחינוך מצוין, למדה הוראה ואף ניהלה בית ספר בלונדון. לאחר שהתחתנה עברה עם בעלה למוגדור במרוקו והייתה חלק מן הקהילה היהודית. כעבור זמן קצר הבחינה סטלה קורקוס כי ישנן ילדות לכמה וכמה משפחות עניות במוגדור אשר לא זוכות ללמוד בבית ספר ושום שאין למשפחתן את האמצעים לשלם. היא החלה לחשוב איך ייתכן הדבר שיש ילדות שאינן זוכות לחינוך ומדוע רק אנשים בעלי אמצעים יכולים לזכות בחינוך הולם. שאלותיה הובילו אותה להקים בית ספר בשם "כוח וכבוד", בו למדו תלמידות חינם אין כסף. בבית הספר למדו באנגלית. בהיותו בית הספר היהודי היחיד לבנות ובשל רמת הלימודים הגבוהה, למדו בו גם בנותיה של סטלה עצמה ובנות נוספות מהמשפחה, כמו גם בנותיהם של קונסולים שונים במוגדור. אלו שילמו שכר לימוד שעזר בהוצאות בית הספר.
סטלה קורקוס ארגנה ערבי גיוס כספים לטובת בית הספר ובוגרותיו, בהם השתתפו גם תלמידות בית הספר בקטעי קריאה, קטעי מקהלה, ועוד. ערבים אלה היו תחילתה של הפעילות התיאטרלית במוגדור.
מן המקורות – פעילות בית מדרשית
נקרא יחד את המשנה הבאה מתוך פרקי אבות ד', א':
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם"
שאלות לדיון:
האם אתן/ם מסכימות/ים עם עמדתם של חז"ל? האם באמת ניתן ללמוד מכל אדם? מדוע?
נציג בפני הכיתה תמונות שונות של איש מבוגר, תינוק, רופאה, רקדנית בלט, שחקנית כדורסל וגיטריסט בלהקת רוק. נבקש מהתלמידים/ות לסדר את הדמויות ממי שלדעתן/ם ניתן ללמוד הכי הרבה ועד מי שניתן ללמוד ממנו הכי מעט. נבקש מהם להסביר את המדרג שיצרו ומדוע יצרו אותו ונחשוב ביחד מה בכל זאת ניתן ללמוד מכל דמות?
סקרנות מחייבת אותנו ללמוד מכל דבר כדי למצוא תשובה, גם במקומות שלכאורה אין מה ללמוד מהם. יחד עם זאת, אם נשכיל להכיר בכל אדם כמקור לידע וכלים, נעשיר את עצמנו ונפתח את שריר היצירתיות שלנו.
גבורה בפעולה - עמית גופר
עמית גופר, מהנדס ומומחה לרובוטיקה יליד 1953 היה בן 19 כשעבר תאונת טרקטורון ונשאר משותק בידיו וברגליו. הרופאים שטיפלו בו טענו שהוא לא יוכל עוד ללכת אך טענה זו דחפה אותו לחשוב על פתרונות יצירתיים וקידמה אותו לעסוק בשיפור חייהם של אנשים במצבו. כאשר נדרש להשתמש בכסא גלגלים החל עמית לתהות למה כסאות גלגלים משמשים לישיבה בלבד? למה לא לייצר כלי שיאפשר לאנשים לעמוד וללכת? המצב החדש אליו נקלע עורר את סקרנותו והוא פיתח מכשיר שנקרא ReWalk (ללכת מחדש) שהיה מעין שלד חיצוני מכני. כמה שנים לאחר מכן הקים חברה שהחלה לייצר כסא גלגלים בעמידה שמטרתה לאפשר לנכים ובעלי מוגבלויות להתנהל בעולם "בגובה העיניים." למרות שלו עצמו אין מספיק כוח בזרועותיו להשתמש בעצמו בשני המוצרים שפיתח, המצאותיו מסייעות למאות אחרים ברחבי העולם.
שיעור שני: אומץ לב
משך השיעור: 45 דקות
מהלך השיעור
פעילות פתיחה:
נציג את נושא השיעור ונזמין את התלמידות/ים להזכיר מילים שבעיניהן/ם מתקשרות לאומץ לב וגבורה. נכתוב אותן על הלוח להמשך השיעור.
שרנסקי - מה אתן/ם הייתן/ם עושות/ים?
נערוך מעין דיבייט קצר על הסוגיה. נבקש מהתלמידות/ים לרשום שני טיעונים בעד ושני טיעונים נגד לכל אפשרות שנציג. לאחר מכן, נבקש מהן/ם להציג טיעונים נבחרים ונערוך הצבעה.
אפשרות אחת:
בלית ברירה את/ה מודה באשמה ומסגיר/ה את חבריך.
אפשרות שנייה:
את/ה כופר/ת באשמה, לא חשובות התוצאות.
מה עשה נתן שרנסקי?
שרנסקי בחר באפשרות השנייה. הוא כפר באשמה ונאסר למשך תשע שנים. בחירתו ומאסרו דרבנו אחרות/ים להתנגד לשלטון המושחת ולעמוד בגבורה בתוצאות. כששוחרר מהכלא שרנסקי התאחד עם אשתו אביטל ועלה לישראל, שם עסק בפוליטיקה והמשיך לפעול למען זכויות אדם.
אסף נגר - שאלות לדיון:
- מיהן/ם לדעתכן/ם האמיצות/ים שביוזמה של אסף?
- עם אילו קשיים/פחדים הן/ם נדרשו להתמודד?
- אסף נגר העניק לתלמידות/ים אמצעי להתמודד עם פחד וחשש. ספרו על חשש יום-יומי שיש לכן/ם.
- מי מהאנשים בחייכן/ם עוזרות/ים לכן/ם למצוא אומץ לב?
אז מה סגנון אומץ הלב שלך? כפי שראינו בסיפור של אסף, ישנן כמה וכמה דרכים לגלות אומץ לב. כעת נברר מהו "סגנון האומץ שלנו." נציד בפני התלמידות/ים מספר תיאורי מקרה ונזמין אותן/ם לעשות אחת מהתנועות הבאות בהתאם לאופן הפעולה שלהן/ם: תשובה ראשונה - להישאר ישובות/ים, תשובה שנייה - לעמוד, ותשובה שלישית - להרים ידיים.
את/ה רואה ילדים צוחקים על ילד מהכיתה ולכן את/ה:
- אומר לילד שלא יתרגש מהם ושהוא יכול לסמוך עליך
- אומר לילדים להפסיק - עובר/ת לשבת ליד אותו הילד ומזמין חברות/ים אחרות/ים להצטרף כדי שלא ירגיש לבד
יש לך פחד גבהים והחברים שלך רוצים לעלות על רכבת הרים בזמן בילוי בלונה פארק. את/ה:
- עולה על רכבת הרים פחות גבוהה ומי שרוצה להצטרף אליך מוזמן
- מבקש/ת מהם לבחור מתקן אחר - עולה ומנסה לשמור על רוגע במהלך הנסיעה
קבוצת הכדורגל שלך עומדת להפסיד במשחק חשוב. את/ה:
- מקשיב/ה להערות המאמן ומנסה לשפר את המשחק
- נותן/ת לקבוצה שלך שיחת עידוד - מחייך/ת ועושה מאמץ להנות מעצם המשחק, לא חשוב מה תהיה התוצאה בסוף
תוצאות:
בעיקר תשובות ישיבה: יציאה לפעולה - את/ה פועל/ת כדי לחולל שינוי
בעיקר תשובות עמידה: אומץ במילים - את/ה לא מפחד/ת לדבר ולהשמיע את דעתך, גם אם זה קשה.
בעיקר תשובות הרמת ידיים: לא מוותרים - את/ה ממשיכ/ה גם כשהדברים הופכים קשים.
האם זה נשמע מתאים לכן/ם? על אילו סגנונות נוספים של אומץ ניתן לחשוב?
סיכום ומשימת ראיון משפחתית
במהלך השיעור פגשנו מספר סוגים וסגנונות של אומץ לב שאם נכיר בהם נראה שכולנו נדרשות/ים לגלות לא מעט אומץ וגם מוצאות/ים אותו.
כעת ננחה את התלמידות/ים לערוך משימת ראיון עם מבוגר/ת ממשפחתן/ם ולתעד את התשובות:
- מי המרואיינ/ת?
- ספר/י על מקרה בחייך בו נדרשת לגלות אומץ לב.
- באותו מקרה, מה גרם לך למצוא את האומץ הנדרש?
- מה היה קשה במציאת האומץ? כיצד התמודדת עם האתגר? כאשר התלמידות/ים ישובו לכיתה עם ממצאי הראיון, נמפה יחד את סוגי אומץ הלב שעלו מתוך התשובות.
זרקור על דמות מופת – נתן שרנסקי, יליד 1948
כיום חי נתן שרנסקי בישראל אולם בשנת 1973, בהיותו פעיל זכויות אדם בברית המועצות דאז, הוא הגיש בקשה להגר למדינת ישאל ונדחה. שרנסקי, אשר היה מוכר בשמו הרוסי "אנטולי", ביטא בפומבי ביקורת על מערכת השלטון בברית המועצות. פעמים רבות הוא דיבר עם אנשי תקשורת על כך שהשלטון אנטישמי ומושחת.
אנשי השלטון לא ראו זאת בעין יפה וכאשר הגיעו דבריו הפומביים של שרנסקי לשיא, הוא הואשם בבגידה וריגול, נאסר ואוים שאם לא יודה בפשעים שלא ביצע, יישלח לכלא או יקבל גזר דין מוות. כמו כן, הם דרשו ממנו להסגיר את חבריו.
מן המקורות – פעילות בית מדרשית
נקרא יחד את המשנה הבאה מתוך פרקי אבות ד', א':
"איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר טוב ארך אפיים מגיבור"
תחילה נבאר יחד עם התלמידות/ים מה פירושים המילולי והמשמעות של כל אחד מהביטויים המוזכרים במשנה.
שאלות לדיון:
- למה לדעתכן/ם חשבו חכמים שישנו קשר בין אומץ לב לבין שליטה עצמית?
- אילו מהמילים שכתבתם/ן מתאימות לרעיון של חז"ל על גבורה? אילו היו שונות?
- האם לדעתכן/ם מעשיו של נתן שרנסקי תואמים את התכונות של גיבור? מדוע?
גבורה בפעולה - אסף נגר
כאשר אחד מחבריו חווה מקרים חוזרים של אלימות, החליט אסף נגר, בן 13 מראשון לציון לעשות מעשה. הוא פנה לפרלמנט הנוער העירוני ויחד איתם יזם תכניות להתמודדות עם מעשי אלימות ובריונות בבתי הספר. במסגרת התכנית שנועדה לעודד תלמידות/ים אשר חוו אלימות לא לשמור בבטן, מוזמנות/ים התלמידות/ים לדווח על מקרים שארעו להם ולאחרים באופן אנונימי באמצעות פתקים. את הפתקים יקראו הנהלת בית הספר ורכזי המוגנות בכדי לוודא כי הדברים מטופלים באופן מלא וגלוי. בנוסף, יכולים תלמידות/ים אשר היו עדות/ים למקרי אלימות לדווח עליהם ללא חשש.
שיעור שלישי: נתינה ודאגה לאחר
משך השיעור: 45 דקות
ציוד נדרש: כרטיסיות בצבעים אדום, כחול וירוק כמספר הילדים, כדור
מהלך השיעור
משחק פתיחה:
נציג את נושא השיעור ונזכיר כי נתינה ואדיבות יכולות לבוא לידי ביטוי בשלל דרכים, קטנות כגדולות. נחלק לכל תלמיד/ה שלוש כרטיסיות בצבעים שונים ונציג בפניהן/ם דילמה חברתית. בכל דילמה נציג שלוש תגובות אפשריות. יש להזכיר שכל תשובה מותרת ולגיטימית.
התגובה הראשונה היא האדומה, השנייה היא הכחולה והשלישית היא ירוקה. על התלמידות/ים להקשיב לדילמה ולהרים את הכרטיסיה המסמלת את התגובה בה היו בוחרות/ים.
- התגלה לך שלילד בכיתה אין ארוחת עשר מזינה בגלל בעיות כלכליות של משפחתו. את/ה מחליט/ה:
- להביא לו כריך, פרי או ירק נוסף בכל יום
- לברר עם המורה כיצד ניתן להשיג עבורו תוספת אוכל
- לפעול ברמת בית הספר ולארגן חלוקה של כריכים, פירות וירקות לכל מי שצריך
2. האחות הקטנה שלך עצובה וכועסת אחרי שנבחרת התעמלות הקרקע שלה הפסידה בתחרות אז את/ה:
- נותן/ת לה ממתק כפיצוי וחיבוק גדול
- עובד/ת איתה על דרכים לשפר את הביצוע לפעמים הבאות
- משכנע/ת את מאמנת הנבחרת לתת לקבוצה אימונים נוספים
3. לסבתא שלך יש שפעת קשה ולכן את/ה:
- מכין/ה לה "ערכת החלמה" עם דברים טובים וכרטיס ברכה
- דורש/ת בשלומה ומעודד/ת אותה בשיחת טלפון משמחת
- מארגן/ת תכנית ביקורים משפחתית על מנת לוודא שהיא לא נשארת לבדה
לבסוף נסכם את התוצאות:
אם בחרת בעיקר בתשובות האדומות, את/ה נדיב/ה ואוהב/ת וחולק/ת את מה שיש לך עם אחרים.
אם בחרת בעיקר בתשובות הכחולות, את/ה כנראה מי שאחרים מרגישים שיכולים לסמוך עליו/ה לעזרה.
אם בחרת בעיקר בתשובות הירוקותת, את/ה כנראה חושב/ת בגדול ומתכננ/ת פרויקטים גדולים לסיוע.
האם זה נשמע כמוך? באילו דרכים נוספות ניתן לבטא נתינה ואדיבות לאחר?
נתינה משותפת
נשמיע לתלמידות/ים שיר העוסק בנתינה דוגמת "לתת ולקחת" של שלמה ארצי ודודו טסה או "תן" של רוני דלומי.
נזמין אותן/ם להוסיף צליל ייחודי משלהן/ם לאורך ההקשבה, כגון מחיאות כפיים, זמזום או שריקה. יש לזכור כי על מנת שלא ייווצר כאוס, כדאי בהחלט להקשיב לקולות של שאר הכיתה. בתום ההקשבה נשאל:
- כיצד הייתה החוויה לעבוד יחד כדי ליצור משהו משותף? מה היה קשה ומה קל?
- מדוע לדעתכן/ם גם שרה בלאו וגם הנרייטה סולד בחרו לעבוד עם אחרים ביצירת מעשי הנתינה שלהן?
- באילו דרכים לדעתכן/ם דומה יצירה קבוצתית של מעשים של נתינה כקבוצה ליצירת שיר משותף?
מה ניתן ללמוד מכך?
אז מה עושים? משחק כדור קבוצתי. נעמוד במעגל עם תלמידות/י הכיתה ונתמסר בכדור. בכל פעם שהכדור נתפס, על התופס/ת לציין מעשה פשוט ויום יומי של נתינה ואדיבות, למשל לברך מישהו בברכת בוקר טוב.
לאחר שכל הכיתה קיבלה את הכדור פעם אחת לפחות, על הכיתה לבחור שלושה מעשי נתינה שצוינו ולהתחייב לקיים אותם במהלך השבוע הקרוב. במהלך השבוע יצטרכו התלמידות/ים לכתוב על המעשה שעשו בפירוט כלפי מי היה המעשה, מתי, מה עשו וכו'.
בתום השבוע נבקש מהתלמידות/ים לשתף ונשאל:
- איך הייתה התחושה לנהוג באדיבות במהלך השבוע?
- איך הייתה תגובתם של אחרים למעשי הנתינה והאדיבות?
- בכנות, זה לא תמיד קל להיות אדיבים כל הזמן. מתי הרגשתם שקשה לכם להיות אדיבים?
- מי יכולים לעזור לנו לזכור להיות אדיבים כאשר אנחנו זקוקים לדחיפה קלה בכיוון?
- איזה מעשה של אדיבות היינו רוצים שיעשה לנו?
סיכום
ראינו שנתינה ואדיבות יכולות להגיע בשלל דרכים, גם כאלו הנראות לנו קטנות ובלתי חשובות אך יכולות לחולל שינוי עבור אחר/ת. גיבורות/ים רבות/ים לאורך ההיסטוריה זיהו צורך של אדם אחר ובראש ובראשונה ביקשו להושיט לו עזרה ולעשות דבר מה עבורו. מרגע בו הענקנו משהו לאחר, שינינו את חייו ולו בקצת וזה ללא ספק מעשה גבורה.
מן המקורות – פעילות בית מדרשית
נקרא יחד את המשנה הבאה מתוך פרקי אבות א', ב':
"על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"
תחילה נבאר יחד עם התלמידות/ים מה פירושם המילולי והמשמעות של כל אחד מעמודי התווך המוזכרים במשנה.
שאלות לדיון:
- למה לדעתכן/ם התכוונו חכמים כאשר הם אמרו שהעולם "עומד" על שלושת הדברים הללו? למה לדעתם עומד העולם על מעשי חסד?
- באילו אופנים עזרו מעשי החסד של הדמויות שפגשנו לעולם "לעמוד"?
- האם לדעתכן/ם גם מעשים פשוטים ויום-יומיים של עזרה ונתינה לאחר עוזרים לעולם לעמוד? אילו למשל? אילו מעשי נתינה אתן/ם עושים/ות?
זרקור על דמות מופת – הנרייטה סאלד
(1945-1860)
הנרייטה סאלד הבחינה בכך שנשים ואנשים חיים בפלשתינה של ראשית המאה העשרים ללא טיפול רפואי ושירותי רווחה נוספים. היא הכירה בסבלם אך מה יכולה הייתה לעשות? היא הרי אחת והם רבים...
התשובה של הנרייטה סאלד הייתה להקים ארגון של נשים יהודיות שנקרא "הדסה – הארגון הציוני של נשות אמריקה" בשנת 1912. תחת הנהגתה של הנרייטה סאלד, הארגון אסף כסף כדי לשלוח אחיות לפלשתינה, להעניק טיפול רפואי בסיסי לתינוקות ולאמהות. כמה שנים לאחר מכן, שלח הארגון יחידה רפואית שלמה לפלשתינה, שהורכבה מאחיות, רופאים ורופאי שיניים כדי להעניק שירות לכמה שיותר נזקקים.
בעקבות פועלה, זכתה הנרייטה סאלד בכינוי "אם הילדים" וזאת על אף שלא היו לה ילדים משלה.
יום המשפחה, החל בתאריך ל' בשבט, נקבע בעקבות יום פטירתה.
נתינה בפעולה – שרה בלאו
הנערה שרה בלאו מניו יורק אהבה מאד ספורט ולכן ידעה עד כמה ציוד ספורט עלול להיות יקר – הרבה מעבר להישג ידם של ילדים רבים. לכן היא בחרה ליזום פעולה. היא הקימה את "משנים את המשחק", עמותה שעוסקת ומחלקת ציוד ספורט לילדים שידם אינם משגת. מאז הקמת העמותה, "משנים את המשחק" העניקה למעלה מחמשת אלפים פריטי ספורט לילדים מסביב לעולם.
מעשה הנתינה של שרה העניק לנערות ולנערים נוספים הזדמנות לעשייה ונתינה משלהם. "משנים את המשחק" מנוהלת ומאורגנות באופן כמעט מלא על ידי בנות ובני נוער וילדים.
סיכום כל השיעורים
בשלושת השיעורים סיירנו בין תכונות שונות של גבורה וראינו שגבורה יכולה לבוא לידי ביטוי בשלל דרכים: נתינה ודאגה לאחר, אומץ, יצירתיות וסקרנות. כעת לאחר שפגשנו תכונות אלו, נפגוש גיבורות/ים נוספות/ים מן התרבות וההיסטוריה היהודית במוזיאון אנו. שם נכיר אותן/ם ואת תכונותיהן/ם, אך לא פחות מכך נבחן כיצד תכונות דומות מתקיימות גם בנו.