תכנית תעודת זהות

• על התכנית - רקע כללי

• הנחיות לפני הביקור

• מערך שיעור מקדים למורה

רקע ורציונל

קבלת תעודת הזהות היא טקס בגרות ישראלי, והזדמנות לחקור ולהעמיק בהבנה של האזרחות, של החובות והזכויות שלנו כאזרחים, ושל חשיבות הדמוקרטיה. הסיור "תעודת זהות יהודית-ישראלית" מוסיף לסוגיות אלו את נדבך הקשר שלנו כישראלים ליהדות התפוצות – חשיבות ההיכרות איתם, ועיצוב היחס שלנו אליהם. במרכז הפעילות עומדת השאלה: מה נדרש מאיתנו כדי להגשים את ייעודה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו, בישראל וברחבי העולם.

מה נעשה:

בפעילות חווייתית של שעתיים וחצי נחקור את הקשר בין אזרחות ישראלית ובין סיפורו הייחודי והמתמשך של העם היהודי. הפעילות כוללת סיור פעיל במוזיאון וסדנת עיבוד.

*המוזיאון שלנו רחב ידיים ועשיר במוצגים שמתוכם נבחר המסלול הממוקד של התכנית החינוכית אותה בחרתן/ם. לא תמיד נספיק לראות הכל בביקור אחד - אבל תמיד מוזמנים לחזור ולחקור רבדים נוספים בסיפורו של העם היהודי.

משך השיעור: 45 דקות עזרים

• מצגת - סרטון וחידון
• דפים חלקים
• כלי כתיבה

לפני השיעור: לוודא שבכיתה יש מקרן

 מטרות

• המשתתפות/ים יפתחו מודעות לעובדה שישנם יהודיות/ים ברחבי העולם מבחירה.
• המשתתפות/ים יקבלו מושג כללי על מושג ה"עמיות" במובן של חיבור וסולידריות בין יהודיות/ים ברחבי העולם
• המשתתפות/ים יבחנו את הקשר שלהם לקהילות שונות משלהם

פתיחה (5 דקות):

כשאנחנו מדברים על התפוצות ועל עצמנו - מה המקום שלנו, כיהודים ישראלים, מול יהודים לא ישראלים?

נשאל את התלמידות/ים אם הם שמעו פעם את המושג "עמיות". ככל הנראה התלמידות/ים יענו שלא (במידה ומישהו עונה כן, נבקש ממנו להסביר את המונח) ונמשיג באופן פשוט את הרעיון- תחושה שיהודי העולם כולם מאוחדים בקשר של סולידריות ומורשת משותפת, שלא בהכרח נובע ממקור דתי או פוליטי, אלא מתוך שותפות. אין כאן אנחנו והם אלא "אנו" גדול שאנחנו נמצאים תחתיו.

• הזהות שלי (20 דקות)

בכדי להבין את הקשר שיש לנו עם יהודי העולם, נתחיל קודם בבירור קצר של הזהות היהודית שלנו.

נחלק לתלמידות/ים דפים ונבקש מהם לצייר עליהם לוח בינגו בעל 9 משבצות (3X3). על גבי כל משבצת עליהם לענות בקצרה על שאלה אחרת (מופיעות בנספח). כמו כן, חשוב להדגיש שתחת השאלה "ישראל בשבילי היא" אסור לכתוב בית, משפחה או לב. התשובה צריכה להיות יצירתית.

נקרין את הסרטון "מסעות היהודים" (סיסמה לפתיחה:2121) . מדובר בסרטון קצר המוצג במוזיאון אשר ב7 דקות ממפה את ההיסטוריה של העם היהודי. לצד הרקע ההיסטורי-גיאוגרפי, הוא מעניק לנו הצצה לסיבות שהובילו לתפוצה הרחבה של עם ישראל ברחבי העולם כולו. נשאל אם בעקבות הסרטון חלק מהתשובות שלהם לשאלות השתנה? (נזכרו בעוד מדינות מהן הגיעה המשפחה, שינו את האירוע היהודי המשמעותי, שינו מה ישראל בשבילם)

כעת נבקש מהתלמידות/ים להסתובב בכיתה ולמצוא כמה שיותר התאמות לתשובות שלהם. כל התאמה שמוצאים, לסמן איקס באותה הקוביה. המטרה כמו בבינגו היא להצליח לעשות שורה, טור או למלא את הלוח כולו.

נשאל:

איזו תשובה קיבלה הכי הרבה התאמות?

איזו תשובה קיבלה הכי מעט?

אם לא מצאנו התאמות לתשובה מסוימת, למה לדעתנו לא מצאנו התאמות?

לאחר מכן, נתמקד בשאלה הממפה את המקומות מהן הגיעו המשפחות שלנו. נבקש מכל ילד לספר מאילו מדינות מגיעה המשפחה שלו ויאסוף את התשובות על הלוח. נקפיד לשאול אם נותרה לילד משפחה באותה המדינה. הערה: לא צריך לעשות כאן סבב, אלא לבקש מתנדב/ת שיתחילו לספר ואז לשאול למי יש משהו להוסיף.

נאסוף את המדינות על הלוח, יסמן קו אם זו מדינה שכבר מופיעה ויוסיף כוכבית ליד כל מדינה שבה עדיין ישנה משפחה.

נשאל אם, לדעת התלמידות/ים, יש במשפחה שלהם מנהגים שהם הביאו מארצות המוצא שלהם ועדיין מקיימים כיום.

* במידה והכיתה גדולה ו/או צפופה (מרחב פחות מתאים לתנועה) ניתן לבצע את המתודה באופן הבא:

נחלק לתלמידות/ים את דפי הבינגו ויבקש מהם לענות על השאלות בקצרה. (כמו כן, חשוב להדגיש שתחת השאלה "ישראל בשבילי היא" אסור לכתוב בית, משפחה או לב. התשובה צריכה להיות יצירתית.)
נעבור על כל שאלה וישאל מי מהתלמידות/ים חושב שיש לו את התשובה שהכי הרבה יזדהו איתה\התשובה הכי מיוחדת שאף אחד לא ענה באופן דומה. נבקש ממשתתף או שניים לשתף את התשובות שלהם. על כל תשובה נשאל כמה אנשים ענו באופן דומה ויראה אם אכן זו התשובה הכי נפוצה\מיוחדת.

חידון - יהדות העולם במספרים

העובדה שהמשפחות שלנו הגיעו מכל כך הרבה מקומות מלמדת על כך שבכל המקומות הללו היו קהילות יהודיות. המצב הזה לא השתנה גם לאחר הקמת מדינת ישראל וגם כיום יהודים מפוזרים בכל העולם, כפי שראינו בסרטון. בכדי להבין קצת על מצב היהודים בעולם ומה אנחנו יודעים עליהם, נקיים חידון.

*מומלץ מאוד למשחק את החידון על ידי חלוקת הכיתה לקבוצות ומתן ניקוד על תשובה נכונה.

תשובות

1. כמה יהודים חיים היום בעולם?

• 10 מיליון
• 7 מיליון
• 15 מיליון
• 20 מיליון

2. באיזו מדינה חיים היום הכי הרבה יהודים?

• דרום אפריקה
• ישראל
• ארה"ב
• פולין

3. בין שנת 2021 לשנת 2022, כמה יהודים עלו לארץ ישראל?

• 20,000
• 60,000
• 40,000
• 80,000

4. באותו הזמן, מאיזו מדינה עלו הכי הרבה יהודים?

• רוסיה
• ארה"ב
• צרפת
• אתיופיה

5. חצי מהעם היהודי גר היום בחמש ערים, סמנו אותן:

• תל אביב
• ורשה
• ברלין
• סן פרנציסקו
• פריז
• לוס אנג'לס
• יוהנסבורג
• באר שבע
• מקסיקו סיטי
• חיפה
• בנגקוק
• נהריה
• לונדון
• ניו יורק
• פילדלפיה
• מדריד
• פראג
• מיאמי
• אדיס אבבה
• סאו פאולו
• נס ציונה
• נאירובי
• ירושלים
• ריו דה ז'נירו

איך החיים מעבר לים?

ראינו שמספר מאוד גדול של יהודים חיים מחוץ לישראל, במדינות שאינן יהודיות בהגדרה. איך לדעתכם זה משפיע על אורח החיים שלהם?

בחלק זה "נפגוש" מספר דמויות ממשיות, הנמצאות בתוך המוזיאון, ונראה איך החיים היהודיים בתפוצות משפיעים עליהם.

1. סנדי קופקס:

סנדי קופקס הוא שחקן בייסבול יהודי-אמריקאי. מהטובים של תקופתו ויש הטוענים, מהטובים בהיסטוריה. ה"מסי" או ה"רונאלדו" של ימיו. הוא התאמץ מאוד להתקדם בקריירה שלו וב1965, במשחק הגמר של הליגה העולמית בבייסבול, נתקל בבעיה. המשחק נפל על יום כיפור ובפני סנדי עמדה הדילמה - לשחק או לצום. אם הוא משחק, הוא שולח מסר ברור לאומה האמריקאית לגבי חשיבות המסורת שלו. אם הוא לא משחק, הוא מעמיד בסכנה את העתיד שלו ושל הקבוצה שלו. מה אתם הייתם עושים? מה לדעתכם הוא בחר לעשות?

בסופו של דבר סנדי אכן בחר לצום והקבוצה שלו הפסידה באותו משחק, אך הקבוצה שלו התאוששה מההפסד ובסופו של דבר הם זכו באותה אליפות. עם זאת, מעבר לקושי הספציפי של סנדי, שיכול היה לעלות לו בקריירה שלו, יש כאן דוגמה לדילמה שיהודים רבים נתקלים בה - הם חיים בסביבה לא יהודית והמצב מקשה על קיום אורח חיים יהודי תוך כדי התערות בקהילה ובסביבה. מצב כזה מוביל לפספוס אירועים, קושי בבילויים משותפים עם חברים, הגבלה ביכולת להתקדם בתחומים מסוימים משום שנדרשת עבודה בשבת וחג, מבחנים שיכולים ליפול על חגים חשובים ליהודים.

2. יעל וקן נטורי:

בשקופית הבאה נראה את משפחת נטורי - יעל וקן וילדיהם קרוז ותושיה. יעל היא בת להורים יהודים שנולדה וגדלה בארה"ב. את בעלה קן היא פגשה באוניברסיטה והם נישאו, על אף שקן הינו קתולי. בישראל, כשמישהו בסביבה שלנו מוצא חן בעיננו, אין קושי מיוחד בפן הדתי - מרבית הסביבה שלנו הם יהודים. לכן אנחנו כמעט ולא חושבים על זה. אבל יהודים מחוץ לישראל צריכים לבצע שיקולים מהותיים לגבי עתיד הזוגיות והמשפחה שלהם.

3. לאונרד כהן:

לאונרד כהן מוכר בתור אחד המוזיקאים הגדולים של המאה העשרים ואחד המוזיקאים היהודים הגדולים בפרט. הוא נולד בקנדה והתפרסם בסוף שנות הששים - תחילת שנות השבעים. למרות שהוא נולד יהודי, ברוח התקופה הוא פנה לבודהיזם ובילה זמן רב במזרח הרחוק. בשנת 1973, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הרגיש לאונרד כהן שהוא מוכרח להגיע לישראל ולחזק את חיילי צה"ל באמצעות המוזיקה. זאת למרות שלא היה לו שום קשר לישראל לפני כן. מה לדעתכם גרם לו לעשות את הצעד הזה? האם החיבור לישראל הוא דבר מובן מאליו עבור יהודי העולם?

בשלב זה נסביר לתלמידות/ים כי כיהודים בישראל, דברים מסוימים מובנים לנו מאליו. החגים, הנגישות למזון כשר, יום כיפור, החיבור לישראל ועוד. בעולם קיימות קהילות רבות שצריכות באופן אקטיבי למצוא דרכים לקיים את המנהגים הללו.

במידה ויש זמן, נברר את הקשר בין התלמידות/ים לדמות - אם המשפחה שלכם הייתה מארחת את הדמות הזאת ל(החג שהופיע הכי הרבה) - מה הייתם צריכים להסביר? מה היא הייתה פשוט יודעת על היומיום שלכם? אם אתם הייתם מתארחים אצל הדמות הזאת, מה אתם מרגישים שהיה הכי שונה? הכי דומה?

סיכום

נציג לתלמידות/ים דרך לחבר את כל הנקודות - הסתכלות על החוט שעובר בין החוויות שלנו (גם אלו שנראות ישראליות לחלוטין) עם יהודים מהתפוצות. להבין שעמיות זה מתווה של החוויה היהודית- התחושה של קהילה, סולידריות. רגעים ישראליים הם רגעים יהודיים.

יש פה מערך של יחסי גומלין - ההחלטות שלנו, כישראלים, משפיעות עליהם, אבל גם ההחלטות שלהם משפיעות עלינו.

לסיום - כאן ניתן להביא כדוגמה את התגייסות קהילות העולם בעקבות ה7.10.