תכנית מנהיגות

• על התכנית - רקע כללי

• הנחיות לפני הביקור

• מערך שיעור מקדים למורה

רקע ורציונל

לקראת הסיור בתערוכות המוזיאון נכיר לעומק מנהיגים ומנהיגות בהיסטוריה היהודית שעמדו בפני דילמות שונות בתחומים שונים. אמנם מדובר באירועים היסטוריים אך אנו למדים כי ההיסטוריה נוהגת לשחזר את עצמה ובאפשרותנו, מתוך התבוננות בדילמות מוסריות מהעבר, לרכוש כלים ולהסיק מסקנות על מציאותנו שלנו. טרום הסיור, המורה יערוך לתלמידים שיעור הכנה במהלכו יעודד אותם להתבונן ולבחון את הקונספט של מנהיגות - כיצד נאפיין מנהיג ראוי? מיהו מנהיג ראוי? באילו אופנים נבחנת מנהיגותו של אדם? אם נסתכל על מנהיגים יהודים מהעבר, מה אנחנו יכולים ללמוד מהבחירות המוסריות שהיה עליהם לקחת?

*המוזיאון שלנו רחב ידיים ועשיר במוצגים שמתוכם נבחר המסלול הממוקד של התכנית החינוכית אותה בחרתן/ם. לא תמיד נספיק לראות הכל בביקור אחד - אבל תמיד מוזמנים לחזור ולחקור רבדים נוספים בסיפורו של העם היהודי.

אילו מאפיינים ומודלים מנהיגותיים שונים ניתן לאתר בדמויות שונות שבאפשרותנו לגלות בעצמנו או לאמץ לחיינו? המורכבות של מנהיגות

משך השיעור: 45 דקות

מטרות

• עידוד חשיבה ביקורתית
• עיסוק בדילמות מוסריות
• הכנה לקראת הסיור במוזיאון והחקר העצמאי בעקבות מנהיגים שונים

פתיחה

המורה יסביר לתלמידים כי בקרוב יצאו למוזיאון "אנו- מוזיאון העם היהודי" לסיור בעקבות מנהיגות יהודית לאורך ההיסטוריה. המורה יציג את המוזיאון כמרחב שמספר את סיפורו של העם היהודי- כלומר, של האנשים המשתתפים בסיפור ולא בהכרח את סיפורה של הדת היהודית. המורה יסביר לתלמידים שבסיור שיערכו, יהיה עליהם לבחון דמויות משמעותיות מהעבר שלנו כעם, אבל תחילה, נבחן מהי 'מנהיגות'.

המורה יחלק את הלוח לשניים ובצד אחד יכתוב את המילה "מנהיג\ה" ויבקש מהתלמידים לתת כמה שיותר תכונות שמאפיינות או שחשוב שיהיו למנהיג. במידה והתלמידים הססניים, המורה יכתוב תכונה או שתיים משלו ("כריזמה", "חוכמה", "סבלנות"...) ויעודד את הילדים השאלות מעט "קרובות יותר הביתה". כתלמידים בכיתות י'-יא'-יב', בשנים הקרובות יהיה עליהם לממש את חובתם הדמוקרטית לבחור (אם בבחירות מוניציפליות ואם לראשות הממשלה). מאחורי איזה דמות ירצו לעמוד? מי ירצו שייצג אותם? במידה והתלמידים זורקים שם של אדם ספציפי, המורה יוסיף את השם ללוח אז יתעקש לשמוע מהתלמיד מדוע אותו האדם מייצג בעיניו מנהיג ראוי ויוסיף כחץ נוסף (מתוך שם המנהיג) את התכונה המאפיינת.

לאחר שנאספות מספיק תכונות על הלוח, המורה ייקח טוש בצבע שונה (עדיף אדום) ויבקש מהתלמידים להחליט יחד על 3 התכונות החשובות ביותר לדעתם. על כל תכונה שעולה, יציג המורה שאלות מקשות-

אם התלמידים יאמרו "כריזמטי", ישאל המורה אם זו תכונה חשובה יותר מ(תכונות אחרות)? האם אין הם חוששים שמנהיג משכנע מספיק ישכנע את העם לדבוק בו גם כשהחלטותיו לא עובדות לטובתם האישית?

אם יאמרו "חכם", ישאל המורה מה אומר חכם? האם חכם לא יהיה אדם שיאמין רק בדרכו שלו ולא יסכים להתייעץ עם מומחים?

בסופו של דבר יסכימו המורה והתלמידים על 3 תכונות אותן יקיף ויסמן באדום.

(במידה ויש זמן, ישנה האפשרות גם לבקש מהתלמידים לדרג את 3 התכונות, בסדר יורד מהחשובה ביותר)

לאחר מכן תחלק המורה את הכיתה לשתי קבוצות ותציג בפניהן דילמה (ללא ידיעתם, הדילמה תהיה אחת שמתקשרת לארוע היסטורי ולדמות שיפגשו במוזיאון).

הדילמה

אתם מנהיגים של קהילה קטנה. מסביבכם חברה וקהילות שונות. חברים מהקהילה שלכם הולכים נגד דעת הקהילה, ומביעים דעות שמנוגדות למה שרוב הקהילה ומנהיגיה חושבים. הם לא מוכנים להישמע לאזהרות שלכם, וממשיכים להתבטא איך שהם רוצים. אתם מפחדים שהם ישפיעו לרעה על חברי קהילה נוספים, ויגרמו לקהילה הקטנה שלכם להתפורר מבפנים.

מה לעשות עם מי שאינם מקשיבים לדעת הרוב - האם להחרים אותם? (לוודא שלא יוכלו לבוא בקשר עם אף אחד מהקהילה) או לעזוב אותם לנפשם?

התלמידים יקבלו 8 דקות וכל קבוצה תתבקש לדון בדילמה ולהביא טיעונים לשני הצדדים אך כן להגיע להחלטה בדבר דרך הפעולה שנראית נכונה לתפיסתם.

בסיום הזמן, בצד הלוח הריק המורה יאסוף את הטיעונים משתי הקבוצות ובתחתית ירשום את המסקנות ודרך הפעולה שבחרו בקבוצות.

כאן המורה יכולה לבחור ב2 רעיונות או לשלב ביניהם:

1. להצביע לעבר שמש התכונות (ובפרט התכונות החשובות במיוחד) ולשאול כל קבוצה באיזה אופן התבטאו התכונות בהחלטה שלהם לבחור בדרך אחת ולא בדרך השנייה.
2. להשוות בין סיטואציות רלוונטיות מימינו אנו, הדעות של התלמידים לגביהן ובאופן הפעולה שנקטו בדילמה שהועמדה לפניהם.

לדוגמה, הדילמה שהוצגה רלוונטית במיוחד בימינו אנו. בדילמה אנו דנים האם יש להחרים או להרחיק מקרב הקהילה אנשים בעלי דעות שונות או מנוגדות לרוב. מרבית הסיכויים שהתלמידים לא יתמכו בחרם. אם כן, מעניין להעלות לדיון את הסיטואציות הבאות:

• מתנגדי החיסונים בזמן הקורונה. מצד אחד, זכותם לפעול כרצונם. מצד שני, להחלטותיהם היו השלכות על שאר הציבור.
• ההפגנות בזמן הרפורמה המשפטית. מה היו הדעות בקרב התלמידים לגביהן? איפה העמדה שהציגו בדבר הדילמה עומדת מול דעות אלו? אם יש הבדלים, מהיכן נובעים?
• האם יש להם דוגמה למנהיג מהתקופה האחרונה שפעל באופן שתואם את ההחלטה שלקחו בדילמה? האם דרך הפעולה הזו הייתה נכונה בעיניהם?

לבסוף, המורה יציג בפני התלמידים כי על אף ההתאמה של הדילמה לסיטואציות מחיינו המודרניים, מדובר באירוע שקרה בעבר הרחוק ויתאר כיצד נפתר המאורע בזמנו.

המורה יספר לתלמידים שמדובר בבעיה שהתרחשה בקרב הקהילה הפורטוגלית באמסטרדם והאדם אותו התלבטו אם להחרים היה ברוך שפינוזה, פילוסוף מוכר בעולם כולו.

בעקבות אווירת החופש באמסטרדם, במאה ה16 מגיעים אליה אנוסים מפורטוגל וספרד- יהודים שנכפה עליהם להמיר את דתה לנצרות תחת איומי מוות ובמשך שנים היה עליהם להעמיד פנים ולשמור על יהדותם בהיחבא. כעת הם זוכים לשוב ליהדותם ונהנים מחירות דתית. הם מקימים בית כנסת ספרדי מפואר - לאחר שנים של ריחוק מהעולם היהודי. אנשי הקהילה אף הביאו רבנים ומלומדים יהודים מקהילות אחרות על מנת ללמוד מחדש מנהגים ומסורות ("להשלים פערים"). על אף ההתפתחות והחופש לו זכתה קהילת האנוסים, היא נותרה עם חששות רבים - דווקא מול העולם היהודי. כקהילה הם חששו לטעות או לסטות מדרך הישר, להיתפס כ"יהודים לא טובים" ולהיות מגורשים מחדש וכך הפכו לאדוקים ונוקשים במיוחד. רעיונות חדשים או יוצאי דופן לעיתים נתפסו בקרבם כחילול הקודש - לדוגמה, ברוך שפינוזה, אחד האישים הבולטים והשנויים במחלוקת בקרב הקהילה הפורטוגלית, הוחרם על ידי מנהיגי הקהילה בגלל דעותיו שנתפסו ככפירה באלוהים. הוא סירב לוותר על השקפותיו ועזב את הקהילה. שפינוזה לא התנצר והחברה ההולנדית אפשרה לו לחיות ולעבוד מחוץ לקהילה, מה שלא היה מקובל בקהילה היהודית באותה תקופה, ובזאת להיות ל"יהודי החילוני" הראשון בהיסטוריה. כיום שפינוזה נתפס כגדול הפילוסופים ויש הטוענים שלא ניתן לעסוק בפילוסופיה בלי להיות מושפע באופן כלשהו מרעיונותיו וכי ההגות הפילוסופית נחלקת ל2 חלקים - עד שפינוזה ואחרי שפינוזה.

סיכום

המורה תסביר שקונפליקטים כמו הנ"ל הם יהיו עיקר העיסוק שלנו במהלך הסיור - בהם נתקל ואותם נחקור. על אף שהתבוננות מרוחקת לפעמים גורמת לנו להרגיש שהתשובה ברורה מאליו, כעת ראינו כמה מורכבות אותן התרחשויות וכמה מחשבה יש להשקיע כדי להבין ולפתור אותן כראוי.